כריתת כליה

ד"ר. med. פיליפ ניקול הוא כותב עצמאי בצוות המערכת הרפואי

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

כריתת כריתת כליות היא הסרה כירורגית של כיס המרה. הוא מתבצע בעיקר במקרה של סיבוכים הנגרמים כתוצאה מדלקת בכיס המרה (דלקת שלפוחית השתן) ואבני מרה שלא ניתן לטפל אחרת. קראו הכל אודות ההליכים הכירורגיים השונים, מתי הם מבוצעים ועל מה עליכם לקחת בחשבון לאחר הניתוח!

מהי כריתת כיס המרה?

בכריתת כיס המרה מסירים את כיס המרה על ידי ניתוח. הניתוח מבוצע כמעט 200,000 פעמים בשנה בגרמניה ובימינו בעיקר באמצעות חתך קטן בדופן הבטן (פולשני מינימלי, לפרוסקופי כשלציסטקטומיה). אולם במקרים מסוימים עדיין יש צורך בהליך כירורגי פתוח (כריתת כיס המרה).

כיס המרה

כיס המרה הוא איבר חלול בצורת אגס הממוקם בבטן העליונה הימנית ממש מתחת לכבד. הוא משמש לאחסון ולעיבוי המרה המיוצרת בכבד ויכול להכיל בין 40 ל -200 מ"ל נוזלים, בהתאם למצב המתיחה. המרה משתחררת למעי הדק במהלך תהליך העיכול והיא חיונית לספיגה ועיבוד של שומנים תזונתיים. דלקת בכיס המרה (cholecystitis) נגרמת בדרך כלל מאבני מרה, שיכולות להיווצר, למשל, כאשר רמות הכולסטרול גבוהות.

מתי מתבצעת כריתת כיס המרה?

כריתת כיס המרה מבוצעת בדרך כלל אם כיס המרה מודלק (cholecystitis), הגורם לתסמינים, במיוחד אם יש סיבוכים. ההליך בדרך כלל מוביל להצלחת ריפוי מתמשכת. מחלות אחרות הדורשות הסרה של כיס המרה כוללות:

ניקוב כיס המרה (למשל כחלק מתאונה)
חיבור צינורות בין צינורות המרה ודרכי העיכול (מה שנקרא פיסטולות biliodigestive)
אבנים גדולות בצינורות המרה הגורמות להצטברות מרה (כולסטזיס) ואי אפשר להסיר אותן אחרת.
גידולים בשלפוחית השתן או במרה (הם מוסרים בדרך כלל כחלק מניתוח גדול)

אולמפטומטית (לא גורמת לאי נוחות) כולציסטיטיס לבדה אינה סיבה להסיר את כיס המרה. במקרה זה, תחילה ניתן לטפל בתרופה ולחכות לשיפור.

מה עושים עם כריתת כיס המרה?

בעיקרון, ניתן להסיר את כיס המרה באמצעות שתי שיטות: כריתת כיס המרה (כירורגית פתוחה) וכריתת כיס המרה לפרוסקופית (פולשנית מינימלית).

כריתת כריתת כיס המרה

בניתוח קונבנציונאלי, האזור הניתוחי נפתח בדרך כלל בהרדמה כללית דרך חתך מתחת לצלעות הימניות. העורק המספק (arteria cystica) וצינור המרה המסתעף (ductus cysticus) נקשרים לאחר מכן, מנותקים ומסירים את כיס המרה. בדרך כלל אין צורך בהכנסת ניקוז פצע. לפני הניתוח, הסיכון לזיהום מופחת על ידי מתן אנטיביוטיקה. מניעת פקקת (למשל עם הפרין) עשויה להיות נחוצה, אך אינה ניתנת כסטנדרט. רוב החולים יכולים לעזוב את בית החולים לאחר שלושה עד חמישה ימים.

כריתת כיס המרה לפרוסקופית

תקן הזהב בטיפול בדלקת בכיס המרה כיום הוא כריתת כיס המרה לפרוסקופית. כיס המרה מוסר באופן זעיר פולשני באמצעות מה שמכונה "ניתוח חור המנעול". העיקרון הבסיסי של כל הפעולות הלפרוסקופיות הוא הכנסת שלושה מכשירים ארוכים בעיקר ואופטיקה של מצלמות גמישות לחלל הבטן באמצעות חתכים קטנים. ניתן לשלוט במכשירים מבחוץ בזמן שהמצלמה מעבירה תמונה חיה לצג.

חלל הבטן מורחב על ידי שאיבה של פחמן דו חמצני, ובכך מבטיח נראות טובה יותר וניידות לרופאים המבצעים (מה שנקרא pneumoperitoneum). לאחר מכן ניתן להסיר את כיס המרה בעזרת המכשירים הנבדקים בבדיקה ויזואלית ולהעביר אותו מבחוץ דרך אחד החתכים.

היתרונות בניתוח של כיס המרה הלפרוסקופית בהשוואה לפרוצדורה המקובלת הם מעל לכל פחות כאבים לאחר הניתוח, צלקות קטנות יותר ובכך תוצאה קוסמטית טובה יותר כמו גם שהייה קצרה יותר בבית החולים. סיבוכים נפוצים באופן דומה בשני ההליכים. השיטות העדכניות משתמשות כעת רק בנתיב גישה אחד שדרכו מוחדרים כל המכשירים לחלל הבטן ("גישה לאתר אחד") או לפתחי גוף טבעיים, למשל מערכת העיכול או הנרתיק ("NOTES" = "פתחה טבעית transluminal ניתוח אנדוסקופי ")"). עם זאת, שיטות כירורגיות אלה עדיין נבדקות.

אין לבצע הסרת כיס מרה לפרוסקופית בנסיבות הבאות:

אם יש חשד לגידול בכיס המרה, מכיוון שהסיכון להתפשטות תאים סרטניים לבטן גדול מדי (למשל עקב ניקוב בטעות של כיס המרה).
במקרה של מחלות לב וכלי דם חמורות, מכיוון שהאוויר שמוחזר מגביר את הלחץ בבטן ובכך מקשה על הדם לחזור ללב.
בחולים הסובלים מהפרעת דימום, מכיוון שהמוסטזיס יעיל הרבה יותר קשה עם כריתת כיס המרה לפרוסקופית מאשר בטכניקה כירורגית פתוחה.
בחולים בהריון (במיוחד בשליש האחרון של ההריון), שכן החדרת המכשירים והגז עלולה להיות קשה מבחינה מרחבית.
בחולים שכבר נותחו בבטן ועבורם קיים סיכון להידבקויות בבטן.

שינוי הטכניקה הכירורגית (המרה)

לפעמים יש צורך לעבור לפעולה פתוחה באופן מקובל במהלך ניתוח לפרוסקופי. זה עשוי להיות נחוץ, למשל, אם יתברר במהלך הניתוח הלפרוסקופי שהמכשירים מהווים סיכון מוגזם לפגיעה באיברים או ברקמות סמוכות (בכ- תשעה אחוזים מהמקרים).

מהם הסיכונים של כריתת כיס המרה?

כריתת כריתת כליות היא הליך בטוח יחסית, אך - כמו בכל הליך - לא ניתן לשלול לחלוטין סיבוכים. אלה כוללים דימום, זיהום או פגיעה באיברים סמוכים אך נדירים. מחקרים הראו שיעור סיבוכים מוגבר בחולים עם ניתוח כיס המרה המקובל. עם זאת, הסיבה לכך היא שחולים חולים במיוחד צריכים לעבור ניתוח קונבנציונאלי, שבכל מקרה יש סיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים. הסיכון למות מניתוח של כיס המרה הוא נמוך במיוחד (פחות מ -0.1 אחוז מהמקרים).

מה עלי לקחת בחשבון לאחר כריתת כיס המרה?

באופן עקרוני, אין צורך להקפיד על תזונה מיוחדת לאחר כריתת כיס המרה. עם זאת, מכיוון שהמרה הדרושה לעיכול השומן עדיין מופקת בכבד, אך לא ניתן לאחסן אותה יותר באופן זמני בכיס המרה ולשחרר אותה במעי בכמויות גדולות, חולים שהוציאו את כיס המרה כבר אינם יכולים לסבול מזונות המכילים מאוד שמן. שלשול עלול לעלות לאחר הצריכה.

דיאטה לאחר הסרת כיס המרה

ניתן לשתות נוזלים צלולים מיד לאחר הסרת כיס המרה. בדרך כלל ניתן להתחיל בצריכת מזון רגילה (מזון קל) ביום הראשון שלאחר הניתוח. על מנת להימנע משלשול המתואר לעיל, יש לשים לב לדברים שונים בטווח הארוך:

הפחתת תכולת השומן של המזון: בשלב המוקדם ישירות לאחר כריתת הצ'וליסטית, בפרט, יש טעם לשים לב לתזונה דלת שומן. במידת האפשר, חולים לא צריכים לצרוך יותר משלושה גרם שומן למנה.
הגדלת תכולת הסיבים: דגנים כמו חיטה ושעורה מכילים הרבה סיבים ומשפיעים לטובה על מעיים. תחילה יש להגדיל את כמות הסיבים באיטיות במשך מספר שבועות, אחרת היא עלולה לגרום לגזים והתכווצויות לא נעימות.
אכלו ארוחות קטנות יותר במהלך היום: זה עוזר למערכת העיכול להשתמש טוב יותר בחומרים מזינים.
צמצם מזונות שעלולים לגרום לשלשול, כגון קפה, מוצרי חלב, מזון שומני או מאכלים מתוקים מאוד.

ביצוע ואחריו של כריתת כיס המרה הם כיום חלק מהשגרה הרפואית ולכן הפכו לטיפול בטוח מאוד.

none: עור סמים אלכוהול רפואה אלטרנטיבית