אֶשׁלָגָן

ואווה רודולף-מולר, רופאה

ולריה דהם היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית היא למדה רפואה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. חשוב לה במיוחד לתת לקורא הסקרן תובנה לתחום הנושא המרגש של הרפואה ובמקביל לשמור על התוכן.

עוד על המומחים של

אווה רודולף-מולר היא כותבת עצמאית בצוות הרפואי של היא למדה רפואה אנושית ומדעי עיתונים ועבדה שוב ושוב בשני התחומים - כרופאה במרפאה, כמבקרת, וכעיתונאית רפואית בכתבי עת מומחים שונים. כיום היא עובדת בעיתונות מקוונת, בה מוצע מגוון רחב של תרופות לכולם.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

אשלגן הוא אחד היונים (קטיונים) החשובים ביותר בגוף. המינרל ממלא תפקיד מרכזי בהעברת האותות בין התאים וגם שומר על המתח החשמלי שם. בנוסף, גופנו מווסת את חומציותו (ערך ה- pH) בעזרת אשלגן, בין היתר. גלה כאן מה רמת האשלגן שלך אומרת על הבריאות שלך.

מהו אשלגן

אשלגן הוא מינרל חיוני. 98 אחוז ממנו נמצאים בתוך התא ורק שני אחוזים בחלל שמחוץ לתאים. בשל המטען החשמלי שלו, אשלגן מבטיח ששמירה על פוטנציאל המנוחה בין התא לתא החיצוני. עם זאת, אם יש זרימה של נתרן לתא ויציאת אשלגן מהתא, מתפתח פוטנציאל פעולה. הוא משמש להעברת אותות בין תאים, למשל בין תאי עצב בודדים או בין תאי עצב ותאי שריר.

האשלגן מפעיל גם אנזימים שונים, למשל לסינתזת חלבונים. בנוסף, אשלגן ופרוטונים (גם חלקיקים טעונים חיוביים) ניתנים להחלפה בין התא החיצוני לתא בשל המטען הזהה שלהם.מנגנון זה תורם תרומה מכרעת לוויסות ערך ה- pH.

אשלגן מעורב גם בוויסות לחץ הדם. בינתיים, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה מוגברת של אשלגן בלחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), מכיוון שזה יכול להוריד לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי כאחד. בנוסף, הוכח כי הסיכון לשבץ מוחי יורד בקרב החולים.

ספיגה והפרשת אשלגן

אשלגן נספג דרך המזון. הוא קיים כמעט בכל מזון. חלק ממזונות, כגון בננות, עתירים במיוחד באשלגן. במקרה של מנת יתר של אשלגן, הורמון האלדוסטרון מגרה את הפרשת המינרל דרך הכליות.

דרישת אשלגן יומית

באופן כללי, מבוגרים צריכים לצרוך לפחות שני גרם אשלגן ביום. אולם במקרים בודדים הדרישה היומית תלויה בגיל ובמצב הבריאותי. לדוגמה, צריכה גבוהה יותר יכולה להיות שימושית בחולי לחץ דם גבוה.

מתי נקבע אשלגן בדם?

מאחר שגם לסטיות קטנות מהערכים הנורמליים יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת כגון הפרעות קצב לב, אשלגן נכלל כמעט בכל בדיקת דם כסטנדרט.

מדידת האשלגן חשובה במיוחד אם למישהו יש סימפטומים המעידים על מחסור אפשרי באשלגן או עודף. תסמינים כגון חולשת שרירים, עצירות ודפיקות לב יכולים להצביע על אובדן מוגזם של אשלגן. אם, לעומת זאת, האשלגן גבוה מדי, הוא יכול להוביל לתחושות חריגות, במיוחד באזור הפה, עוויתות שרירים ושיתוק ובמקרה הגרוע ביותר, הפרעות קצב לב.

כמו כן, חשוב לעקוב אחר רמת האשלגן באופן כללי במחלות חריפות וכרוניות ובנטילת תרופות מסוימות. אלו כוללים:

• שימוש בגליקוזידים לביים לאי ספיקת לב (אי ספיקת לב)
• שימוש בטבליות מים (משתנים) לאי ספיקת לב
• הפרעות בקצב הלב
• עודף או מחסור באלדוסטרון (היפראלדוסטרוניזם או היפואולדוסטרוניזם)
• תסמונת קושינג
• אי ספיקת כליות חריפה או כרונית

ערכים תקינים של אשלגן

רמות האשלגן בסרום הדם ובפלזמת הדם הן בדרך כלל כדלקמן:

גיל	רמת אשלגן תקינה בסרום (ממול / ליטר)
0 עד 7 ימי חיים	3,2 – 5,5
8 עד 31 ימי חיים	3,4 – 6,0
1 עד 6 חודשים	3,5 – 5,6
6 חודשים עד שנה	3,5 – 6,1
> שנה אחת	3,5 – 6,1
מְבוּגָר	3,8 – 5,2

עם תזונה רגילה, רמת האשלגן בשתן היא 30 - 100 ממול / 24 שעות (נמדדת באיסוף השתן של 24 שעות). בצום ארוך יותר הוא יכול לרדת ל -10 ממול / 24 שעות.

אם יש מחסור באשלגן (היפוקלמיה), בדיקת שתן מספקת מידע כיצד הגוף מאבד את המינרל:

• אשלגן בשתן> 20 ממול / ליטר: אובדן אשלגן דרך הכליות
• אשלגן בשתן <20 ממול / ליטר: אובדן אשלגן מהמעי

מתי רמת האשלגן יורדת?

רמות אשלגן מופחתות (היפוקלמיה) נגרמות בדרך כלל מהעובדה כי יותר מדי מינרל הולך לאיבוד דרך הכליות. יכולות להיות לכך הסיבות הבאות, למשל:

• טיפול בעזרת חומרים מייבשים, גלוקוקורטיקואידים, קורטיקואידים מינרליים או אמפוטריצין B (חומר אנטי פטרייתי)
• עודף אלדוסטרון (היפראלדוסטרוניזם)
• תסמונת קושינג
• חולשת כליות חריפה עם תפוקת שתן מוגברת
• הפרשת אשלגן מוגברת מצריכה מוגזמת של שוש

הגוף יכול גם לאבד אשלגן דרך מערכת העיכול באמצעות:

• שִׁלשׁוּל
• לְהַקִיא
• התעללות במשלשלים

אם יש מעבר באשלגן מהחלל הבין תאי לתא, ניתן לאתר פחות אשלגן בדם. זה קורה במקרים הבאים:

• pH גבוה מדי של הדם (אלקלוזיס)
• טיפול בוויטמין B לאנמיה
• טיפול באינסולין לתרדמת סוכרת (מצב חירום מתרחש בחולי סוכרת)

אם יש הרבה תאי דם לבנים (לויקוציטים) בדגימת הדם, ניתן למדוד רמות אשלגן נמוכות באופן שגוי. הסיבה: הלוקוציטים סופגים את המינרל מהדם.

מחסור באשלגן

תוכל ללמוד עוד על היצע תת -אשלגן במאמר מחסור באשלגן.

מתי עולה רמת האשלגן?

אם רמת האשלגן עולה, הרופא מדבר על היפרקלמיה. יש יותר מדי אשלגן בגוף במיוחד כאשר הוא אינו מופרש על ידי הכליות. סיבות אפשריות:

• אי ספיקת כליות חריפה (אי ספיקת כליות חריפה)
• אי ספיקת כליות כרונית
• מחסור באלדוסטרון (היפואולדוסטרוניזם)
• מחסור בקורטיקואידים מינרליים (מחלת אדיסון)

תרופות שונות יכולות גם לגרום לרמות האשלגן להיות גבוהות מדי:

• חומרים משתנים חוסכי אשלגן
• ספירונולקטון (גם משתן)
• מעכבי ACE (תרופות נגד יתר לחץ דם)
• אנטגוניסטים לקולטן אנגיוטנסין II (תרופות לב וכלי דם)
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs כגון דיקלופנק, איבופרופן, ASA)
• ציקלוספורין A (מעכב מערכת החיסון = דיכוי חיסוני)
• Co-trimoxazole (הכנה משולבת של שתי אנטיביוטיקה)
• פנטמידין (חומר אנטי פרוטוזואלי)

אם יש שחרור מוגזם מהתא לחלל הבין תאי, גם רמת האשלגן עולה. סיבות אפשריות:

• פירוק מסיבי של כדוריות הדם האדומות (המוליזה) לאחר פציעות, כוויות או ניתוח
• pH נמוך בדם (חומצה)
• תרדמת סוכרתית עם מחסור באינסולין
• מנת יתר של תרופות לב (דיגיטאליס)
• טיפול בסרטן באמצעות ציטוסטטיקה

אם הווריד נחסם זמן רב מדי בעת לקיחת דגימת דם, הדבר יכול להוביל גם להתמוטטות תאי הדם האדומים ובכך לרמת דם גבוהה של אשלגן במהלך המדידה.

מה לעשות אם האשלגן עולה או יורד

במקרה של עלייה חריפה ברמת האשלגן, יש צורך באמצעים מיידיים, שכן הפרעות קצב לב מסכנות חיים. ניתן להביא לספיגה מהירה של אשלגן לתא בעזרת אינסולין וגלוקוז או סימפטוממימטיקה (אגוניסטים בטא 1): חומרים אלה יכולים להוריד את ערכי הדם של אשלגן.

אם ההיפרקלמיה היא כרונית, תרופות המגדילות אשלגן מופסקות. בנוסף, על המטופל לאכול דיאטה דלת אשלגן.

היפוקלמיה חריפה מטופלת במתן תוך ורידי של אשלגן כלוריד. אם רמת האשלגן יורדת באופן כרוני, תרופות שעשויות להיות אחראיות מופסקות ומתחילה דיאטה עתירת אשלגן.

none:  מחלות לִישׁוֹן טיפול שיניים