מיקרופלסטיק שהתגלה במעי האדם

כריסטיאן פוקס למדה עיתונאות ופסיכולוגיה בהמבורג. העורך הרפואי המנוסה כותב מאז 2001 מאמרי מגזין, חדשות וטקסטים עובדתיים על כל נושאי הבריאות שאפשר להעלות על הדעת. בנוסף לעבודתה ב-, כריסטיאנה פוקס פעילה גם בפרוזה. רומן הפשע הראשון שלה יצא לאור בשנת 2012, והיא גם כותבת, מעצבת ומפרסמת מחזות פשע משלה.

פוסטים נוספים של Christiane Fux כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

אז עכשיו זה רשמי: פסולת פלסטיק מגיעה גם לאנשים. חוקרים אוסטרים זיהו לראשונה מיקרופלסטיק במעי האדם. עדיין לא ברור אם חלקיקי הפלסטיק הזעירים עלולים לגרום נזק לגוף. אך מחקרים על בעלי חיים מספקים עדות לכך.

פסולת פלסטיק נמצאת בכל מקום - ומדאיגה מדענים בכל רחבי העולם. בעוד שחלקם נאבקים בעשרות אלפי טונות של שקיות ניילון, בקבוקים ואשפה אחרת באוקיינוס, אחרים מתרכזים בחלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים.

זה היה רק ​​עניין של זמן עד שהחוקרים ימצאו לראשונה מה שנקרא מיקרופלסטיק בגוף האדם, ליתר דיוק במעיים. בטינה ליבמן מהסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה ופיליפ שוובל מהאוניברסיטה הרפואית בוינה הצליחו להוכיח זאת.

מיקרופלסטיק בכל דגימת צואה

החוקרים בחנו דגימות צואה משמונה נבדקים שהגיעו ממדינות שונות: פינלנד, הולנד, בריטניה הגדולה, איטליה, פולין, רוסיה, יפן ואוסטריה. המשתתפים ניהלו יומן מזון למשך שבוע ולאחר מכן נתנו דגימת צואה. במהלך תקופה זו, כל אחד מהם אכל מזון עטוף בפלסטיק או משקאות מבקבוקי PET. רובם אכלו גם דגים או פירות ים. הצמחונים לא היו מיוצגים.

המדענים בדקו את דגימות הצואה על עשרה מהפלסטיקים הנפוצים ביותר בעולם - והם מצאו את מבוקשם. הם מצאו חלקיקי פלסטיק זעירים בכל הדגימות. בממוצע היו 20 חלקיקים מיקרו -פלסטיים לכל 10 גרם צואה. "במעבדה שלנו הצלחנו לזהות תשעה סוגים שונים של פלסטיק בגדלים שנעים בין 50 ל -500 מיקרומטר", מסבירה בטינה ליבמן, המומחית האחראית על ניתוחי מיקרו -פלסטיק בסוכנות הסביבה הפדרלית.

דרך מזון בגוף

המדענים נתקלו לרוב בפוליפרופילן, המשמש לייצור סירי יוגורט וכובעי בקבוקים, כמו גם טקסטיל.כמו כן על פוליאתילן טרפתלט, או בקיצור PET, שניתן למצוא בין היתר בבקבוקי שתייה מפלסטיק ובגדים ללא קמטים.

"בשל כמות הנבדקים הקטנה, איננו יכולים ליצור קשרים ישירים בין הרגלי אכילה וחשיפה למיקרופלסטיק", מסביר מוביל המחקר שוואב.

סיכון לבריאותך?

ההשפעות של מיקרופלסטיק על האורגניזם האנושי - ובמיוחד על מערכת העיכול - עדיין לא מוסברות: "אני לא יכול לומר עד כמה זה יכול להשפיע על בריאות האדם. זה עדיין מוקדם מדי בשביל זה", אומר המחבר הראשון פיליפ שוובל.

מיקרופלסטיק יכול לחדור לדופן המעי

עם זאת, כבר נצפתה בבעלי חיים שהחלקיקים יכולים להתגבר על מחסום המעיים ולהיכנס ישירות לאורגניזם. במחקרים קודמים שלהם, חוקרים מצאו חלקיקי פלסטיק זעירים בדם, בלימפה ואפילו בכבד. מחקרים על בעלי חיים מספקים גם הוכחה לכך שמיקרופלסטיק יכול לקדם תגובות דלקתיות במערכת העיכול ולקדם ספיגה של חומרים מזיקים ופתוגנים מהמעי לגוף.

"עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים על מנת להעריך את הסכנות הפוטנציאליות של מיקרופלסטיק לבני אדם", אומר שוובל.

מיקרופלסטיק בקוסמטיקה ומפני שחיקה

מיקרופלסטיק הוא חלקיקי פלסטיק שגודלם פחות מחמישה מילימטרים. הם מתווספים למוצרים קוסמטיים כגון קרמי עור, פילינג וג'לי רחצה על מנת לתמוך באופן מכני באפקט הניקוי שלהם.

עם זאת, מיקרופלסטיק נוצר גם באמצעות ריסוק, שחיקה או פירוק של חלקי פלסטיק גדולים יותר בסביבה - למשל באמצעות שחיקה של צמיגים באספלט או בעת שטיפת בגדים סינתטיים. מיקרופלסטיק זוהה במיוחד בחיי הים כגון דגים, כלבי ים ומולים.

400 מיליון טון פלסטיק בשנה

ייצור הפלסטיק העולמי גדל במהירות מאז שנות החמישים. כרגע הוא מעל 400 מיליון טון בשנה. ההערכה היא שניים עד חמישה אחוזים ממנו מגיעים לים. שם האשפה נרקמת ואז נבלעת על ידי בעלי חיים ימיים. ככל הנראה, הוא יכול להגיע גם לגוף האדם באמצעות שרשרת המזון. בנוסף, מיקרופלסטיק יכול ככל הנראה להיכנס למזון באמצעות אריזה או במהלך העיבוד.

פוליטיקאים ירוקים קוראים זה מכבר לאיסור על מיקרופלסטיק בקוסמטיקה. שוודיה היא כבר חלוצה בהקשר זה.

none:  tcm שיניים טפילים 

none

add