פגיעה - כתף

ד"ר. med. ג'וליה שוורץ היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

תסמונת כתף פגיעה (תסמונת פגיעה תת -קרומית) מתייחסת לדחיסה של שרירים, גידים או עצבים מתחת לגג הכתף בחלל התת -קרומי. התוצאה היא חוסר תפקוד של מפרק הכתף וכאבים. מנוחה, תרופות נגד כאבים ופיזיותרפיה יכולים להקל על הסימפטומים של תסמונת הפגיעה בכתף. ניתוח יכול למנוע התקשות מפרקים קבועה. קרא עוד על תסמונת כתף פגיעה כאן.

קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. M75

כתף פגיעה: תיאור

תסמונת כתף פגיעה היא דחיסה כואבת של שרירים, גידים או עצבים באזור מפרק הכתף, ליתר דיוק במרחב התת -קרומי. זהו המרווח בין גג הכתף (אקרומיון) לבין ראש עצם הזרוע. גיד supraspinatus פועל כאן, מוגן על ידי בורסה (bursa subacromromialis). ארבעה שרירים דמויי חפתים מקיפים את מפרק הכתף (חפת מסתובב). הגידים של שרירי השרוול המסתובב אינם יכולים עוד להחליק בחופשיות בחלל המפרק עקב הדחיסה.

שתי צורות של תסמונת פגיעה בכתף

תסמונת ההפרעה בכתף ​​מחולקת ל"תסמונת הפגיעה ביציאה "ול"תסמונת ההפרעה שאינה מוצא".

תסמונת ההפרעה העיקרית של הכתף נגרמת כתוצאה משינוי במבנים הגרמיים. שינויים מבניים ניווניים או דורבן עצם יכולים להיות הגורם להיצרות חלל המפרק.

תסמונת ההפרעה המשנית של הכתף, לעומת זאת, מבוססת על שינוי לא-אוזי. דלקת הבורסה (בורסיטיס) כמו גם נזק לשרירים או לגידים יכולים להקטין את שטח המפרק ולגרום להגבלות תנועה וכאבים.

תסמונת כתף פגיעה: שכיחות

בגרמניה, כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה יסבלו מתסמונת כתף פגיעה בשלב כלשהו בחייהם. גברים ונשים מושפעים בערך באותה מידה סביב גיל 50. מפרק הכתף הוא מפרק הכדור הגמיש ביותר בגוף ובעל מידת גמישות גבוהה, אשר במקביל גורמת למפרק מועד לפציעה.

כתף פגיעה: סימפטומים

בשלבים המוקדמים, תסמונת כתף הפגיעה ניכרת באמצעות הופעת כאב חריפה. במנוחה הוא רק מתבטא בדיסקרטיות, אך הוא מתעצם במהלך פעילויות מלחיצות, במיוחד אם אלה מתבצעות מעל הראש. במקרים רבים, המטופלים יכולים לזהות אירוע מעורר. מתח יוצא דופן במהלך פעילויות מעל הראש או השפעת הקור קשורים לעתים קרובות להופעת הכאב. הכאב בתסמונת כתף הפגיעה ידוע כעמוק במפרק. בנוסף, השכיבה על הצד הפגוע מתוארת כלא נעימה במיוחד מכיוון שהיא מגבירה את הכאב.

אם הזרוע תלויה באופן רופף על הגוף ואז מורמת הצידה במצב ישר (חטיפה), חולים עם תסמונת כתף פוגעת מדווחים על כאבים עזים מסביבות 60 מעלות. חטיפה בין 60 ל -120 מעלות היא בלתי אפשרית מכיוון שגיד הסופרספינאטוס נצבט בתהליך. תופעה זו מתוארת כקשת כואבת ומהווה סימן קליני חשוב לתסמונת כתף פגיעה. הנפגעים מאמצים לעתים קרובות יציבה עדינה ומונעים תנועות כואבות. דלקת הבורסה (bursa acromialis) יכולה להוביל להידבקויות והדבקות, מה שמעצים עוד יותר את הגבלת התנועה הכואבת. יציבה מקלה מביאה לעיתים קרובות להיעלמות שרירים עקב חוסר פעילות גופנית, מה שמקטין עוד יותר את יציבות מפרק הכתף.

כתף פגיעה: סיבות וגורמי סיכון

תסמונת כתף היציאה לפגיעה נובעת מהצרת המרחב התת -קרומי עקב שינויים גרמיים בכתף, כגון שחיקה במפרקים (אוסטאוארתריטיס).

בתסמונת כתף הפגיעה שאינה מוצאת, הרקמות הרכות שמסביב גורמות לתסמינים, כגון בורסיטיס. בדרך כלל היא מלווה בנפיחות, שמצמצמת את מרחב המפרק. גיד הסופרספינאטוס או גיד הדו -ראשי עלולים להידלק. דלקת גידים כזו (דלקת גידים) מביאה גם היא להיצרות כואבת של חלל המפרק ולהגבלת התנועה הנובעת מכך. במקרים מסוימים גיד יכול לקרוע לגמרי, מה שאומר שמפרק הכתף מאבד הרבה מיציבותו ("פגיעה בחוסר יציבות").

כתף פגיעה: בדיקות ואבחון

איש הקשר הנכון לחשוד לתסמונת כתף הוא מומחה באורתופדיה וניתוחי טראומה. תחילה הוא ייקח את ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה) בכך שישאל אותך שאלות שונות, למשל:

• כמה זמן הכאב קיים?
• האם היה מתח או פגיעה חמורים בזמן שהכאבים התחילו?
• האם הכאב מחמיר עם מאמץ, בלילה או בשכיבה על הצד הפגוע?
• האם אתה סובל מניידות מוגבלת במפרק הפגוע?
• האם הכאב קורן מהמפרק והאם הוא באיכות משעממת?
• האם אתה עוסק בספורט ואם כן, אילו?
• מה אתה עושה למחייתך?

בדיקה גופנית

הרופא יבצע בדיקה גופנית לאחר הראיון הראשון. הוא יבדוק את ניידות מפרק הכתף על ידי כך שהוא יבקש מהחולה להרים את זרועו מהמצב התלוי רופף לצד ובמצב מתוח מעל הראש. הקשת הכואבת היא סימן קליני אופייני לתסמונת הפגיעה בכתף ​​(ראה לעיל: סימפטומים).

מידת החוזק של שרירי מפרק הכתף נמדדת על ידי תנועה כנגד התנגדות. ישנן בדיקות קליניות שונות בהן ניתן לבחון את השרירים הבודדים של מפרק הכתף לאיתור נזק. בנוסף, הרופא יכול לבקש מהמטופל להפעיל את "אחיזת הצוואר" על ידי הנחת שתי הידיים על הצוואר כשהאגודל מופנה כלפי מטה. עם "אחיזת הסינר" האדם הנוגע בדבר מתבקש לשים את שתי ידיו מאחורי גבו כאילו הוא קושר סינר. במקרה של תסמונת כתף פגיעה, המטופלים מתלוננים על כאבים ואינם יכולים לציית להוראות.

מבחן עבודה

בדיקת ג'וב היא בדיקה אורטופדית המשמשת כחלק מהבדיקה הקלינית בתסמונת הפגיעה (כתף) כדי לאשר או להוציא מעורבות של שריר הסופרספינאטוס והגיד שלו. לשם כך, המטופל מתבקש על ידי הרופא לפרוס את זרועותיו בגובה הכתפיים (90 °) כאשר מפרקי המרפק מורכבים ולהפוך את ידיו ואמותיו קדימה פנימה (סיבוב פנימי). כעת המטופל אמור להיות מסוגל לעמוד בלחץ שהרופא מפעיל על הזרוע העליונה מלמעלה. אם המטופל אינו יכול לשמור על זרועותיו זקופות כנגד ההתנגדות או מדווח על כאבים, הבדיקה תהיה חיובית וסביר להניח שיש נזק לסופרספינאטוס. אם בדיקת ג'ובי שלילית, יש לחפש סיבות אחרות לתסמונת הפגיעה (כתף).

מבחן ההשפעה על פי ניר (מבחן ניר)

בדיקת ההפרעה של ניר היא בדיקה קלינית נוספת לחשד לתסמונת פגיעה בכתף. המטופל צריך להושיט את זרועו קדימה ולהפנות את היד והאמה פנימה ככל האפשר (עמדת הגייה). הרופא מסדר את השכם של המטופל ביד אחת ומרים את זרועו של המטופל ביד השנייה. בדיקת Neer חיובית אם כאב מתרחש כאשר הזרוע מורמת מעל 120 °.

מבחן הוקינס

בדיקת הוקינס היא גם בדיקה קלינית שיכולה לאשר או לשלול תסמונת פגיעה בכתף. עם זאת, זה הרבה יותר לא ספציפי מאשר מבחני ג'ובי וניר. לא ניתן לזהות שרירים בודדים כגורם. בבדיקת הוקינס, מפרק הכתף מסתובב פנימה פנימה על ידי הבוחן. אם מופיעים כאבים, הבדיקה נחשבת לחיובית.

תסמונת כתף פגיעה: הדמיה

תסמונת כתף פגיעה יכולה להיות מזוהה בעזרת צורות הדמיה שונות. בדיקת הרנטגן היא הבחירה הראשונה לאיתור שינויים בעצמות. בדיקת אולטרסאונד (sonography) משמשת לקביעת כל הצטברות נוזלים בחלל המפרק. הדמיית תהודה מגנטית (MRI) מציגה גם את הרקמות הרכות שמסביב והצטברות נוזלים.

בדיקת רנטגן בתסמונת כתף פגיעה

צילומי רנטגן הם כלי הדיאגנוסטיקה המועדף על מנת לאבחן תסמונת פגיעה בכתף. ניתן לזהות שינויים גרמיים וליצור סקירה משותפת.

אולטרסאונד בתסמונת כתף

כחלק מדלקת במפרק הכתף, הצטברות נוזלים מתרחשת לעיתים קרובות בתוך הבורסה. ניתן לאתר אותם בקלות ובזול באמצעות בדיקת אולטרסאונד (סונוגרפיה). סונוגרפיה יכולה גם להראות שינויים אחרים בבורסה, מבנים השרירים של מפרק הכתף וכל דילול השרירים. כל זה מספק עדות לתסמונת הפגיעה בכתף.

הדמיית תהודה מגנטית בתסמונת הפגיעה בכתף

הדמיית תהודה מגנטית (MRI) משתמשת בגלי רדיו ובשדות מגנטיים ליצירת תמונות מדויקות מאוד של שרירים, גידים ובורסה. כאן הוא עדיף על בדיקת האולטרסאונד, אך הוא גם הרבה יותר מורכב ועתיר עלויות. MRI שימושי במיוחד לפעולות עתידיות לשחזור המפרק, על מנת שניתן יהיה להעריך טוב יותר את תנאי ההפעלה מראש.

כתף פגיעה: טיפול

תסמונת כתף הפגיעה מטופלת בגישות טיפול שונות. בתחילה ניסו לטפל בסימפטומים באופן שמרני (מנוחה גופנית, משככי כאבים ופיזיותרפיה). אולם לריפוי מלא יש בדרך כלל לנתח את תסמונת הפגיעה בכתף ​​(טיפול סיבתי).

טיפול שמרני

טיפול שמרני כולל בתחילה הגנה על מפרק הכתף והימנעות מגורמי סטרס כגון ספורט או עבודה תקורה מאומצת פיזית.

הטיפול התרופתי כולל משככי כאבים אנטי דלקתיים כגון איבופרופן או חומצה אצטילסליצילית. אולם ככלל, הם רק מקלים על הסימפטומים ואינם מבטלים את הסיבה הבסיסית.

טיפול פיזיותרפיה נועד לחזק את השרירים שמסביב ולהקל במיוחד על שטח המפרק של מפרק הכתף. במסגרת הפיזיותרפיה, נלמדים תרגילי כתף מיוחדים של תסמונת ההפרעה, אותם יכול המטופל לבצע גם באופן עצמאי בבית על מנת להקל על התסמינים.

התרגילים משמשים בעיקר לחיזוק קבוצת השרירים של מפרק הכתף הדרושה למפרק להסתובב החוצה (סיבוב חיצוני): באמצעות אימון ממוקד של מה שנקרא רוטטורים חיצוניים (רוטטור), פער המפרק גדל, מה שמביא הֲקָלָה.

מכיוון שהשרירים מתכווצים אם ההקלה נשמרת (ניוון שרירים), גם תרגילי כתף פוגעים יכולים לסייע בשמירה על כוח השרירים. עם זאת, אין להעמיס על מפרק הכתף הפגוע. רק פיזיותרפיה סדירה יכולה להוביל לירידה בכאבים. נסה לשלב את התרגילים שלמדת בחיי היומיום שלך על מנת להשיג את ההצלחה הטיפולית הטובה ביותר.

טיפול סיבתי

במקרה של תסמונת הפגיעה (כתף), טיפול סיבתי שואף למטרה של טיפול בגורם המחלה והסרתה לצמיתות. ניתן להסיר שינויים מבניים על ידי ניתוח (ארתרוסקופיה), המסיר את האטימות המכנית של מפרק הכתף.

ארתרוסקופיה (אנדוסקופיה משותפת): ארתרוסקופיה היא טכניקה כירורגית זעיר פולשנית באזור המפרק המומלצת במיוחד לחולים צעירים על מנת למזער את הסיכון להתקשות מפרקים. מצלמה עם מקור אור משולב והתקנים כירורגיים מיוחדים מוחדרים למפרק דרך שניים עד שלושה חתכים קטנים בעור. בדרך זו הרופא יכול לבחון את המפרק מבפנים ולקבל סקירה מדויקת של השינויים שגרמו לו. לאחר מכן הוא יכול לחשוף את חלל המפרק, למשל על ידי טחינת דורבן עצם קיים או הסרת נזקי סחוס. אם תסמונת כתף הפגיעה כבר גרמה לקרעי גידים בשלב מתקדם, ניתן לתפור אותם כחלק מהארתרוסקופיה. חתכי העור רק דורשים פחות תפרים לסגירה ומשאירים רק צלקות עדינות מאוד בהשוואה לפעולות פתוחות.

כתף פגיעה: מהלך המחלה והפרוגנוזה

לא ניתן להכליל את הפרוגנוזה לתסמונת כתף פגיעה מכיוון שהיא תלויה בסיבה הבסיסית. במקרים רבים, יש לבצע טיפול פיזיותרפיה על פני תקופה ארוכה יותר לפני שניתן להגיע לתוצאות משביעות רצון. ברוב המקרים ניתן להקל על התסמינים על ידי משככי כאבים אנטי דלקתיים (תרופות אנטי דלקתיות). עם זאת, זהו אינו פתרון קבוע.

במקרים רבים, תסמונת הפגיעה (כתף) מובילה לסימני שחיקה ודלקת כאשר מרחב המפרק צר מאוד. מתיחות מתמשכת יכולה להוביל לדחיסה של עצבים וגידים, וקרע רקמות ומוות (נמק). הסיכון להתקשות מפרקים עולה עם הגברת הקלה על היציבה. מכיוון שהמטופל מאמץ לעיתים קרובות תנוחה עדינה גם לאחר הניתוח, תמיד מומלץ לאחר מכן לבצע תרגילי כתף פיזיותרפיים.

none:  טיפ לספרים וֶסֶת עור