אלקטרומיוגרפיה

ולריה דהם היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית היא למדה רפואה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. חשוב לה במיוחד לתת לקורא הסקרן תובנה לתחום הנושא המרגש של הרפואה ובמקביל לשמור על התוכן.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

אלקטרומיוגרפיה - בקיצור EMG - היא בדיקה נוירולוגית המודדת את הפעילות החשמלית הטבעית של שריר. בדרך זו הרופא יכול להעריך האם הסיבה למחלה נעוצה באזור השריר או העצבים המספקים אותו. קרא הכל אודות אלקטרומיוגרפיה, אופן הפעולה והסיכונים הכרוכים בה.

מהי אלקטרומיוגרפיה?

באלקטרומיוגרפיה, הפעילות החשמלית של סיבי השריר נמדדת ונרשמת כמכונה אלקטרומיוגרם. נעשית הבחנה בין EMG פני השטח, בו מודבקים אלקטרודות על העור, לבין EMG מחט, בו מוחדרת אלקטרודת מחט לשריר. הפעילות נמדדת הן במהלך התנועה והן במנוחה. בהתבסס על סוג הפעילות ועוצמתה, הרופא יכול להסיק מסקנות לגבי מקור המחלה והיקפה.

פעילות שרירים חשמלית

אם יש להזיז שריר, המוח שולח דחף חשמלי באמצעות עצב אל פלטת הקצה העצבית-שרירית, הנמצאת בין העצב לסיב השריר. כאן חומרים שליחים משתחררים דרך הדחף, המובילים לפתיחת תעלות יונים בשריר. נוצר מתח חשמלי. מה שמכונה פוטנציאל פעולת השריר (MAP) מתפשט על כל תא השריר, גורם לעוויתות שרירים קטנות וניתן למדוד אותו כפוטנציאל.

מתי אתה עושה אלקטרומיוגרפיה?

אלקטרומיוגרפיה, יחד עם electroneurography (ENG), משמשת בעיקר לקביעה ואבחון מדויקים יותר של מחלות עצבים ושרירים. במקרה של פציעות חריפות או שיתוק, אלקטרומיוגרפיה יכולה לספק מידע על חומרת הסיכויים להחלמה.

בנוסף, ניתן להעריך את מהלך הטיפול בדלקת שרירים כרונית או פציעות שרירים. בינתיים משתמשים באלקטרומיוגרפיה גם בביופידבק - הליך מיוחד בטיפול התנהגותי שיכול לתת למטופל מידע על מתח שרירים שהוא עצמו לא שם לב אליו. אז הוא לומד להשפיע עליהם.

הסיבות השכיחות ביותר לאלקטרומיוגרפיה הן:

דלקת בשרירים (מיוזיטיס)
הפרעות שרירים (מיופתיה)
חולשת שרירים (מיאסטניה)
מתח שרירים ממושך באופן פתולוגי (מיוטוניה)

מה עושים עם אלקטרומיוגרפיה?

לפני בדיקת ה- EMG בפועל, הרופא שלך יאסוף את ההיסטוריה הרפואית שלך ויבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה. על בסיס זה, הוא יכול לבצע מה שמכונה אבחנה חשודה ולצמצם את אזור הגוף שיש לבדוק.

EMG מתחיל עם הכנסת האלקטרודה לשריר, המופיעה באלקטרומיוגרם כפוטנציאל חשמלי קצר הנגזר. אם לא נמדד פוטנציאל, הדבר מעיד על בזבוז שרירים. אם הפוטנציאל מורחב באופן משמעותי, הרופא מניח דלקת או מחלת שרירים.

לאחר מכן נמדדת פעילות השרירים בזמן מנוחה. מכיוון ששריר בריא אינו פולט דחפים חשמליים, לא אמור להיות ניתן למדוד כל פעילות שרירית למעט פוטנציאלים קטנים וקצרים מאוד.

עירור קבוע מתרחש כאשר הקשר בין העצב לשריר נשבר או שהעצב עצמו נפגע.

במקרה של ניתוח דפוסי הפרעות, הפעילות החשמלית נמדדת תחילה בתנועה קטנה מכוונת ולאחר מכן במתח חזק. אם האלקטרומיוגרם הקשור מראה רק פריחה קטנה, יש פגיעה בשרירים, בעוד שהנזק העצבי גדול וארוך יותר.

לעומת זאת, EMG משטח עם אלקטרודות דביקות אינו מתעד את סיבי השריר הבודדים, אלא את כל השריר או את כל קבוצת השרירים. סוג זה של אלקטרומיוגרפיה משמש בעיקר בפיזיולוגיה של ספורט או בביופידבק. האלקטרודות נדבקות לעור והפוטנציאלים נמדדים בזמן מתח ובמנוחה.

מהם הסיכונים באלקטרומיוגרפיה?

אלקטרומיוגרפיה היא בדיקה לא פשוטה יחסית. מכיוון שאלקטרודת המחט דקה יותר ממחט רגילה, רוב האנשים מרגישים רק דקירה קצרה כמו מחט דיקור. מתיחת השריר עלולה לגרום לכאבים קלים. במקרים נדירים עלול להיווצר זיהום או דימום. לכן יש לשלול נטייה לדימום לפני בדיקת ה- EMG. אלקטרומיוגרפיה אינה פוגעת בשרירים או בעצבים. אלקטרודות דבקות עלולות לגרות את העור. אפשרית גם אלרגיה לטיח.