התקף לב: חיידקי מעיים משפיעים על הסיכון

כריסטיאן פוקס למדה עיתונאות ופסיכולוגיה בהמבורג. העורך הרפואי המנוסה כותב מאז 2001 מאמרי מגזין, חדשות וטקסטים עובדתיים על כל נושאי הבריאות שאפשר להעלות על הדעת. בנוסף לעבודתה ב-, כריסטיאנה פוקס פעילה גם בפרוזה. רומן הפשע הראשון שלה יצא לאור בשנת 2012, והיא גם כותבת, מעצבת ומפרסמת מחזות פשע משלה.

פוסטים נוספים של Christiane Fux כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

אילו חיידקים המיישבים את המעי משפיעים גם על הסיכון האינדיבידואלי להתקף לב. חלק מהאנשים במעי מייצרים חומרים המגנים על הלב - אחרים מגבירים את הסיכון.

חיידקי המעיים הם מפעלים חיים. הם ממטלים ללא לאות את כל מה שמסתיים במעי בצורת מזון. המידה שבה התוצרים המטבוליים המתקבלים משפיעים על בריאות האדם הייתה אחד מנושאי המחקר המרכזיים בשנים האחרונות.

שני מחקרים שופכים כעת אור על השפעות חיידקי המעיים על בריאות הלב. האחד מראה כיצד מוצרים מטבוליים מסוימים של החיידקים יכולים למנוע מחלות לב. השני הציג מטבוליט מזיק.

הגנה על הלב מהמעיים

אחד ממגני הלב המיוצרים הוא חומצה פרופיונית, כפי שגילו חוקרים בראשות פרופ 'דומיניק מולר. חומצת שומן קצרת שרשרת זו מיוצרת כאשר חיידקי המעיים מפרקים סיבים. החומר כולל הכל: הוא מחמש את הלב מפני ההשלכות המזיקות של לחץ דם גבוה, טרשת עורקים או הגדלה פתולוגית של האיבר. חומצה פרופיונית פועלת על ידי הרגעה של תאים חיסוניים מסוימים, תאי העזר T. אלה אחרים מעוררים תהליכים דלקתיים המניעים את השינויים הפתולוגיים.

המחקר החדש מסביר מדוע תזונה עשירה בסיבים, כפי שהומלצה על ידי תזונאים במשך שנים רבות, מסייעת במניעת מחלות לב וכלי דם. החוקרים גילו זאת בניסויים עם עכברים: הם האכילו חומצה פרופיונית לבעלי חיים הסובלים מלחץ דם גבוה. לבעלי החיים היו אז פחות נזק לב מובהק או הגדלה לא תקינה של האיבר וכתוצאה מכך היו פחות רגישים להפרעות קצב לב. נזקי כלי הדם כגון טרשת עורקים היו פחות בולטים אצל המכרסמים.

תאים חיסוניים כבני ברית

עם זאת, אם המדענים כיבו תת-סוג מיוחד של תאי T, תאי ה- T הרגולטורים, בגוף העכברים, החומצה הפרופיונית לא הייתה יעילה. לכן תאי החיסון נחוצים להשפעה המיטיבה של החומר. "רק באמצעות המחקר שלנו התברר כי הוא משפיע על הלב וכלי הדם באמצעות מעקף זה", אמרו החוקרים.

כאשר חיידקי המעיים אוכלים בשר

מחקר אחר מראה שחיידקי מעיים יכולים לייצר גם חומרים מזיקים ללב. חלק מהחיידקים מורידים לראשונה את L-carnitine לטרימתילאמין. זה מומר אז לתחמוצת טרימתילאמין בכבד.

תחמוצת טרימתילאמין מגרה ככל הנראה את תאי העור, שמרפדים את כלי הדם בפנים, לייצר חומרים המקדמים קרישת דם ודלקות בכלי הדם. זה בתורו מושך תאי דם, מה שנקרא מונוציטים. הם גורמים לתהליכים דלקתיים ובכך מקדמים טרשת עורקים ופקקת וכך התקפי לב ושבץ.

חומר הגלם קרניטין נמצא בכמויות גדולות בבשר אדום, אך גם בכמה תוספי תזונה. זה יכול להסביר מדוע אנשים שאוכלים הרבה בשר נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקף לב.

החומר מסוכן במיוחד לאנשים שכבר סבלו משבץ או התקף לב. חוקרים גרמנים וארה"ב עקבו אחר התפתחות הבריאות של 600 חולים. "גילינו שלמטופלים עם ריכוז גבוה של תחמוצת טרימתילאמין בדם יש סיכון גבוה פי שניים עד פי חמישה להתקף לב או שבץ שני מאשר חולים עם ריכוז מטבוליט נמוך", אומר אולף לנדמסר, מנהל המרפאה. לקרדיולוגיה באגודה.

גישות חדשות לתרופות

המחקרים מאשרים אפוא שני כללי תזונה ידועים: אכילת סיבים היא טובה, צריכת בשר מזיקה יותר ללב. עם זאת, הממצאים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בטיפול תרופתי בעתיד.

לדוגמה, חולים שכבר סבלו משבץ או התקף לב מקבלים כיום תרופות מדללות דם. אבל יש להם גם את החסרונות שלהם: "תרופות קונבנציונאליות המעכבות קרישת דם מפחיתות את הסיכון להתקף לב, אך בה בעת מגבירות את הסיכון לדימום", מסביר לנדמסר.

הגנה על הלב ללא סיכון לדימום?

על ידי השפעה על חיידקי המעיים, ניתן להפחית את הסיכון להתקף לב ושבץ מבלי להגדיל את הסיכון לדימום במקביל. "זו יכולה להיות דרך אלגנטית במיוחד להשגת המטרה", אומר המדען.

חומצה פרופיונית, לעומת זאת, עשויה להיות שימושית כתרופה מונעת, במיוחד לאנשים שרמות הדם שלהם נמוכות במיוחד. כבר ברור שחומצה פרופיונית בטוחה למאכל אדם וגם לא יקרה לייצור: החומר שימש כחומר משמר במשך מאות שנים ומאושר כתוסף מזון. לכן, השימוש בהם ברפואה יכול להיות מיושם במהירות יחסית.

none:  הרצון להביא ילדים לעולם עזרה ראשונה טיפול בעור