סרטן השד: אילו תוצאות שווא מגלות
כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.נשים מעל גיל 50 מוזמנות באופן קבוע לממוגרפיה בגרמניה. ההקרנה מיועדת לאיתור סרטן השד בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה. אבל בדיקת השד נמצאת תחת ביקורת הולכת וגוברת מכיוון שממצאים חיוביים כוזבים - כלומר חשד לסרטן שלאחר מכן מתברר כלא רלוונטי - גורמים לעיתים לפחדים מיותרים. על פי מחקר חדש, עם זאת, ממצאים שגויים אלה יכולים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן מאוחר יותר.
נשים עם תוצאות חיוביות שווא היו בסיכון גבוה בכמעט 40 % לפתח סרטן שד בעשר השנים הקרובות מאשר נשים עם תוצאות ממוגרפיה תקינות. נשים עם תוצאה חיובית כוזבת שהיו לאחר מכן עברו ביופסיה אפילו היו בסיכון גבוה ב -76 %.
"יתכן שממצאים חשודים, גם אם לא ניתן לאתר סרטן בתחילה, קשורים להיווצרות גידולים מאוחרים יותר", מסבירה פרופ 'לואיז מ' הנדרסון מאוניברסיטת צפון קרוליינה.
החישובים התבססו על נתונים של יותר משני מיליון ממוגרפיה של כ -1.3 מיליון נשים בארצות הברית. הם מבוססים על קונסורציום המעקב אחר סרטן השד, אשר צפה נשים במשך יותר מעשר שנים בין 1994 ל -2009.
ממצא חיובי בממוגרפיה
ממצא בולט בבדיקה מונעת נבדק בדרך כלל בשיטות הדמיה אחרות, כגון הדמיית תהודה מגנטית (MRI). אם לא ניתן להפריך את החשד לסרטן, יש לבצע ביופסיה ובמקרים מסוימים מומלץ לבצע ניתוח מיידי.
בסך הכל כמעט 49,000 נשים אובחנו כחולות סרטן השד במהלך תקופת התצפית. עם זאת, על בסיס הנתונים, החוקרים לא הצליחו לקבוע אם הגידול גדל במקום הבולט בעבר, במקום אחד בשד או אפילו בשד השני.
רקמת שד צפופה כגורם סיכון
השד הנשי מורכב בעיקר מרקמות שומן וחיבור. משובצת בו הרקמה הבלוטה המייצרת חלב, המורכבת מקרחונים בבלוטות בצורת ענבים המחוברים לפטמה באמצעות צינורות חלב. רקמת השד מכילה גם עצבים, ורידים וכלי לימפה. אם הרקמה צפופה במיוחד, הסיכון לחלות בסרטן השד גבוה יותר מאשר ברקמה פחות צפופה.
החוקרים בדקו אפוא האם צפיפות רקמת השד השפיעה על הקשר בין ממצאים חיוביים כוזבים לבין אבחנות עתידיות של סרטן השד. יותר נשים שווא אובחנו אצל נשים עם רקמת שד צפופה מאוד מאשר בנשים עם שדיים פחות צפופים, שהורכבו בעיקר מרקמת שומן. "לא הופתענו כי התמונות של רקמת השד הצפופה הרבה יותר קשות לפרשנות", אומר הנדרסון. עם זאת, לצפיפות הרקמה לא הייתה כל השפעה על הסבירות לפתח סרטן השד בפועל לאחר תוצאה חיובית כוזבת.
תוצאות חיוביות שווא כאינדיקטור לסיכון
הנדרסון מציע להשתמש בעתיד בממצאים חיוביים כוזבים כאינדיקטור לסיכון מוגבר לסרטן השד וכי ניתן לכלול זאת בחישוב ההסתברויות האישיות של סרטן השד - בדומה לגיל, לצפיפות רקמת השד ולסרטן בהיסטוריה המשפחתית.
מדוע ממצאים שליליים כוזבים קשורים לעתים קרובות יותר לסרטן מאוחר יותר טרם הובהר בבירור. יתכן כי השינויים הלא מזיקים בתמונות יתפתחו מאוחר יותר לגידול בתדירות גבוהה יותר.
הקישור עשוי להתבסס גם על העובדה שנשים שיודעות שיש להן סיכון מוגבר - למשל מסרטן בהיסטוריה המשפחתית שלהן - הולכות לבדיקות בתדירות גבוהה יותר. זה יגדיל באופן אוטומטי את הסבירות שתקבל תוצאה לא נכונה.
תוצאה חיובית ללא סרטן השד
ככל שתבוצע יותר ממוגרפיה או בדיקות שד אחרות, כך מתגלים לעתים קרובות יותר ממצאים שגויים. מתוך עשר נשים שנבדקות חזה אחת לשנתיים, ארבע מקבלות תוצאה חיובית כוזבת בתוך עשר שנים. ישנן עד שש מהנשים שעוברות בדיקות שנתיות.
ניתן לחשוד שווא במיקרו -חישובים או מבשרי סרטן שהם ממאירים. רק הבדיקה ההיסטולוגית של הרקמה יכולה להוכיח את מה שראו הרדיולוגים בתמונות ונמצא בולט.
ככל שבדיקות מניעה מתבצעות לעתים קרובות יותר, כך מתגלים לעתים קרובות יותר גידולים ממאירים שאפשר לטפל בהם. אם כן ובאיזו תדירות אתה רוצה לבצע ממוגרפיה לפיכך דורשת בדיקה קפדנית של היתרונות והסיכונים. (vv)
none: עיניים בריאות האישה ערכי מעבדה
