Galenics - ייצור תרופות

ומרטינה פייכטר, עורכת רפואית וביולוגית ואינגריד מולר, כימאית, עיתונאית רפואית

מרטינה פייכטר למדה ביולוגיה בבית מרקחת בחירה באינסברוק וגם שקעה בעולם צמחי המרפא. משם לא היה רחוק לנושאים רפואיים אחרים שעדיין כובשים אותה עד היום. היא למדה כעיתונאית באקדמיה של אקסל ספרינגר בהמבורג ועובדת ב- מאז 2007 - תחילה כעורך ומאז 2012 כסופרת עצמאית.

עוד על המומחים של

אינגריד מולר היא כימאית ועיתונאית רפואית. היא הייתה העורך הראשי של במשך שתים עשרה שנים. מאז מרץ 2014 עבדה כעיתונאית וכמחברת פרילנסרים בפוקוס Gesundheit, פורטל הבריאות ellviva.de, הוצאה לאור living crossmedia וערוץ הבריאות של rtv.de.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

משימת הגלניקה היא להפוך מרכיב פעיל לתרופה מוגמרת. מכיוון שיש לעבד תחילה חומצה אצטילסליצילית, קורטיזון, אוריאה ותרופות רבות אחרות לטבליות, משחות, תמיסות אינפוזיה או צורת מינון אחרת לפני השימוש בהן. Galenics הוא תת-תחום של בית מרקחת. השם חוזר לרופא ולחוקר הטבע היווני גלנוס פון פרגמון (גם גלניוס או גלן).

בנוסף לייצור טהור של תרופות, המומחים הגאלניים אחראים גם למשימות אחרות: מדענים אלה עוסקים גם ביעילות, רעילות, סבילות ובטיחות של תכשיר. מצד אחד, הדבר מתרחש באמצעות בדיקות סמים לפני אישור תרופה בשלבי המחקר I, II ו- III. מצד שני, השימוש בתרופה לאחר אישורו מנוטר גם לגבי ההשפעות ותופעות הלוואי. תוכל ללמוד עוד אודות בדיקות וניטור זה של תרופה במאמר אישור תרופות.

Galenics - הגדרה: Galenics הוא מדע ההכנה והעיצוב של תרופות מחומרים פעילים וחומרים עזר, כולל הבדיקות הטכנולוגיות שלהם.

מציאת "האריזה" הנכונה

Galenics דואגת להכניס את החומר הפעיל ל"אריזה "הנכונה (צורת המינון) עם עזר מתאים (ראו להלן). זה יכול להיות, למשל, טבליות, טבליות מצופות, כמוסות, אבקות, תמיסות או תיקוני מרכיבים פעילים.

האריזה הגלנית - כלומר צורת המינון - קובעת אז את הצורה שבה החומר הפעיל מנוהל (מיושם). צורות יישום נפוצות של תרופות הן למשל:

  • בעל פה (דרך הפה): דרך הפה (בבליעה, למשל טבליה, מיץ מרפא)
  • תת לשוני: מתחת ללשון (למשל טאבלט, שמתמוסס לאחר מכן מתחת ללשון)
  • פי הטבעת: בפי הטבעת (למשל נרות)
  • אף: דרך האף (למשל תרסיס לאף)
  • עורית: על העור (למשל משחה, קרם)
  • תת עורית: מתחת לעור (מזרק)
  • transdermal: דרך העור אל הדם (למשל תיקון תרופות)
  • תוך שרירי: לתוך שריר (מזרק)
  • תוך ורידי: לווריד (מזרק או עירוי)
  • ריאתי: לתוך דרכי הנשימה העמוקות יותר (למשל שאיפה)

כאשר הוא מנוהל דרך הפה (למשל דרך הפה, תת לשוני) או פי הטבעת (פי הטבעת), החומר הפעיל מגיע למערכת העיכול ונספג שם. לכן מדברים כאן בסיכום צורות יישום אנטרליות (אנטרל = הקשורות למעיים או למעיים).

המקבילה היא צורות מתן פארנטרליות: כאן המרכיב הפעיל מגיע לגוף על ידי עקיפת מערכת העיכול, כלומר הוא מנוהל תוך ורידי, תת עורי או ריאתי, למשל.

תחילת הפעולה והסובלנות

איזה מינון וטופס יישום מתאימים ביותר לתרופה תלויים, בין היתר, היכן ובאיזו מהירות יש לשחרר את החומר הפעיל. כמה דוגמאות:

  • טבליה דו לשונית מבטיחה שהחומר הפעיל נספג בדם דרך רירית הפה. באופן זה ניתן לתת משכך כאבים חזק שאמור להיכנס לתוקף במהירות.
  • ניתן להשתמש בזריקות גם כדי להגיע לפעולה מהירה יותר, למשל משככי כאבים. בדומה לטבליה דו לשונית, החומר הפעיל מגיע למחזור הדם הרבה יותר מהר מאשר אם היה צריך לעבור את המסלול דרך מערכת העיכול (למשל משככי כאבים רגילים לבלוע).
  • טבליות עמידות למיץ קיבה מסופקות בציפוי המבטיח כי התכשיר עובר בבטן ללא פגע וכי החומר הפעיל משתחרר רק במעי. זה עשוי להיות נחוץ אם מיץ הקיבה החומצי יתקוף את החומר הפעיל ויהפוך אותו ללא יעיל.
  • תכשירי עיכוב מתוכננים כך שהם משחררים את החומר הפעיל לאט יותר (למשל משככי כאבים בשחרור ממושך). זה מאפשר רמה קבועה של מרכיב פעיל בדם לאורך תקופה ארוכה יותר. תכשירים מפגרים שאינם בשימוש דרך הפה, התת עורית או תוך שרירית (למשל תיקוני ניקוטין, זריקות לשלושה חודשים) נקראים גם תכשירי דיפו.
  • ניתן להביא חומר פעיל ישירות ליעדו באמצעות שאיפה, תרסיס לאף או טיפות עיניים. תרופות אסתמה, למשל, ניתנות לשאיפה. תרסיס לאף יכול לעזור נגד נזלת. ניתן להשתמש בטיפות עיניים להקלה על עיניים יבשות או - בתוספת אנטיביוטיקה - דלקות עיניים חיידקיות.

לצורת הניהול והמינהל יכולה להיות השפעה גם על סיכונים ותופעות לוואי אפשריים. לדוגמה, הציפוי העמיד בפני מיץ קיבה בכמה טבליות יכול אפילו לנבוע אך ורק בשל סבילות טובה יותר: חלק מהחומרים הפעילים מגרים את רירית הקיבה ויכולים לגרום לבחילה והקאות. לכן, יש לשחרר אותם רק במעי.

חומרי עזר

בנוסף לחומר פעיל אחד או יותר, רוב התרופות מכילות גם חומרי עזר כגון עמילן או ג'לטין. לאלה עצמם אין השפעה פרמצבטית, אלא משמשים כחומר מילוי, צבע או טעם, חומר משמר, חומר סיכה או חומר סיכה או כמייצב וחומר נשא. העזרים השונים מבטיחים את חיי המדף הנכונים, חיי המדף, ריח או טעם טוב יותר וגם את המראה הנכון של התרופה.

אין צורך לציין חומרי עזר במלואם על האריזה. זה יכול להיות בעייתי לאנשים עם אלרגיה מקבילה (למשל לצבע מסוים).

none:  טיפולים טיפול בכף הרגל תינוק ילד 

none

add