הפטוגלובין

ומרטינה פייכטר, עורכת רפואית וביולוגית

ולריה דהם היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית היא למדה רפואה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. חשוב לה במיוחד לתת לקורא הסקרן תובנה לתחום הנושא המרגש של הרפואה ובמקביל לשמור על התוכן.

עוד על המומחים של

מרטינה פייכטר למדה ביולוגיה בבית מרקחת בחירה באינסברוק וגם שקעה בעולם צמחי המרפא. משם לא היה רחוק לנושאים רפואיים אחרים שעדיין כובשים אותה עד היום. היא למדה כעיתונאית באקדמיה של אקסל ספרינגר בהמבורג ועובדת ב- מאז 2007 - תחילה כעורך ומאז 2012 כסופרת עצמאית.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

הפטוגלובין הוא חלבון הובלה לפיגמנט הדם האדום (המוגלובין). קריאתו מסייעת באבחון פירוק מוגבר של כדוריות הדם האדומות (המוליזה). הוא משמש גם כסמן לא ספציפי לדלקות ומחלות אחרות. גלה כאן מה חושף ערך ההפטוגלובין לגבי בריאותך.

מהו הפטוגלובין?

הפטוגלובין הוא חלבון חשוב בפלסמת הדם ומיוצר בעיקר בכבד. הוא משמש מצד אחד כחלבון הובלה של המוגלובין ומצד שני כחלבון שלב אקוטי:

טרנספורטר המוגלובין

עם ההרס המוגבר באופן פתולוגי של כדוריות הדם האדומות (המוליזה), משתחרר פיגמנט הדם האדום הכלול (המוגלובין). בצורה לא מאוגדת, היא עלולה לפגוע בין השאר בכליות. לכן ההפטוגלובין קושר המוגלובין חופשי ומכניס אותו בתוך כמה דקות למערכת הרטיקולואנדותל (RES) של הטחול והכבד. זה מפורק שם.

חלבון פאזה חריפה

חלבוני השלב החריף מיוצרים על ידי הגוף כחלק מההגנה שלו מפני זיהום. הם תומכים במערכת החיסון ומבטיחים שהזיהום לא יכול להתפשט הלאה. בנוסף להפטוגלובין, ישנם כ -30 חלבונים נוספים שלב אקוטי.

מתי נקבע ההפטוגלובין?

רמת ההפטוגלובין נמדדת בעיקר כאשר יש חשד לאנמיה המוליטית כביכול. זוהי אנמיה הנגרמת כתוצאה מהתמוטטות כדוריות הדם האדומות. ניתן להרוס את האריתרוציטים בפנים (המוליזה תוך -וסקולרית) או מחוץ לכלי הדם (המוליזה חוץ -וסקולרית). בפרט, ניתן לאתר במהירות אנמיה תוך -וסקולרית על ידי הורדת ההפטוגלובין, מכיוון שההמוגלובין המשתחרר נקשר במהירות - אך במעבדה נמדד רק חלבון הפלזמה הנטען.

בעבר, ההפטוגלובין נקבע בבדיקות אבהות. ישנם שלושה תת -סוגים שונים של הפטוגלובין, השונים מעט במבנה שלהם. איזה סוג משנה למישהו יש בגוף שלו נקבע גנטית. אולם בינתיים התבססו ניתוחי DNA להבהרת האבהות.

הפטוגלובין - ערך תקין

ככלל, רמת ההפטוגלובין בסרום הדם נקבעת. המטופל לא צריך להיות בצום כדי להוציא דם. בהתאם לגיל ובמקרים מסוימים גם למין, הערכים הסטנדרטיים הבאים חלים (במיליגרם לדציליטר):

גיל	נְקֵבָה	גַברִי
12 חודשים	2 - 300 מ"ג / ד"ל	2 - 300 מ"ג / ד"ל
עשר שנים	27 - 183 מ"ג / ד"ל	8 - 172 מ"ג / ד"ל
16 שנים	38-205 מ"ג / ד"ל	17-213 מ"ג / ד"ל
25 שנים	49-218 מ"ג / ד"ל	34-227 מ"ג / ד"ל
50 שנה	59-237 מ"ג / ד"ל	47 - 246 מ"ג / ד"ל
70 שנה	65 - 260 מ"ג / ד"ל	46-266 מ"ג / ד"ל

מכיוון שילודים מייצרים הפטוגלובין רק מהחודש השלישי עד הרביעי, יש להשתמש בסמנים אחרים אם יש חשד להמוליזה.

מתי ההפטוגלובין נמוך?

הפטוגלובין נחשב לסמן הרגיש ביותר להמוליזה. אפילו פירוק של אחוז אחד בלבד מתאי הדם האדומים (אריתרוציטים) מוביל לירידה בחלבון הפלזמה החופשי. הסיבה עשויה להיות עירוי של דם לא מתאים. המוליזה או אנמיה המוליטית יכולים להתרחש גם מסיבות אחרות, כגון:

• פגמים באנזים מולד (כגון מחסור בפירובאט קינאז)
• המוגלובינופתיה (מחלות עם הפרעה בהיווצרות המוגלובין כגון אנמיה חרמשית)
• מחלות אוטואימוניות (כגון זאבת מערכתית אריתמית)
• הפרעות מטבוליות (כגון תסמונת זיב)
• מחלות זיהומיות (כגון מלריה)
• הפרעות בכלי דם קטנים (מיקרואנגיופתיה כגון תסמונת אורמית המוליטית)
• תרופות מסוימות (כגון פניצילין, סולפונאמיד)

המוליזה מכנית מתרחשת כאשר האריתרוציטים עוברים דרך כלי חולה עם קירות לא סדירים או מסתמי לב מלאכותיים, למשל.הגורמים המותנים מבחינה כימית ופיזית להמוליזה ולערכי הפטוגלובין מופחתים הם למשל כוויות וארס נחש.

אם ערכי ההפטוגלובין נמוכים, מבט על ערכי הכבד הוא בלתי נמנע. הם יכולים להצביע על חולשה תפקודית ובכך על ייצור מופחת של חלבון פלזמה.

כסמן המוליזה, ההפטוגלובין עוזר גם לאבחן את תסמונת ה- HELLP הנדירה אך הרצינית במהלך ההריון. בנוסף להמוליזה, יש גם ערכי כבד מוגברים והפחתה בטסיות הדם (טרומבוציטים). השלישייה המסוכנת הזו יכולה, בין היתר, לעורר דימום פנימי ולהרוג גם ילד וגם אם.

מתי עולה ההפטוגלובין?

הפטוגלובין שייך לחלבוני השלב החריף ומשתחרר על ידי הגוף כאשר קיימת דלקת. אבל זה לא מאוד ספציפי. לכן, אם יש חשד לדלקת, נקבעים גם ערכים אחרים כגון C-reactive protein (CRP).

בנוסף לתגובות דלקתיות, גידולים והצטברות של מרה (כולסטזיס) מביאים גם לעלייה בחלבונים בשלב החריף כגון הפטוגלובין בספירת הדם.

מה לעשות אם ההפטוגלובין עולה או יורד?

במידת האפשר, ערכים שנמדדו משתנים מטופלים בהתאם לסיבה.

אם הגדלת ההפטוגלובין, הרופא יקבע פרמטרים אחרים כגון חלבוני השלב החריף או סמני כולסטזיס. יחד עם בדיקות אחרות, הוא יכול לברר את הסיבה לערכי המעבדה החורגים ולאחר מכן ליזום טיפול מתאים.

יש צורך בבדיקות נוספות גם אם הערכים נמוכים. פעולה מהירה חשובה במיוחד עם תסמונת HELLP. אם רמות הפטוגלובין נמוכות מעידות על אנמיה חמורה (אנמיה), ייתכן שיהיה צורך בעירוי דם.

none:  טיפולים מְנִיעָה מגזין