הסיכון לאלצהיימר מהחניכיים?
כריסטיאן פוקס למדה עיתונאות ופסיכולוגיה בהמבורג. העורך הרפואי המנוסה כותב מאז 2001 מאמרי מגזין, חדשות וטקסטים עובדתיים על כל נושאי הבריאות שאפשר להעלות על הדעת. בנוסף לעבודתה ב-, כריסטיאנה פוקס פעילה גם בפרוזה. רומן הפשע הראשון שלה יצא לאור בשנת 2012, והיא גם כותבת, מעצבת ומפרסמת מחזות פשע משלה.
פוסטים נוספים של Christiane Fux כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.חיידקי חניכיים אינם נשארים בפה. הם נוסעים בגוף ומעוררים תגובות דלקתיות. כעת הוכח שהם אפילו נכנסים למוח - וייתכן שהם מעורבים בהתפתחות אלצהיימר.
טיפול שיניים אינו חשוב רק לחיוך יפה. הוא גם מונע התפשטות חיידקים פתוגניים בחלל הפה. בפרט, Porphyromonas gingivalis (P. gingivalis) צריך להישמר. החיידק מעורב בהתפתחות דלקת החניכיים. עם זאת, הוא מתפשט גם לשאר הגוף דרך זרם הדם.
הרעלים שהוא משחרר קוראים למערכת החיסון לפעולה. התוצאה היא תגובה דלקתית כרונית שאינה מתבוננת. בטווח הארוך, ידוע כבר זמן רב, כי הדבר יכול, למשל, לתרום להתפתחות טרשת עורקים: "הסתיידות כלי הדם" מצמצמת את כלי הדם ובכך מגבירה את הסיכון להתקפי לב ושבץ.
חיידקי חניכיים במוח
אבל ברור שזו לא הסכנה היחידה: חיידק החניכיים אפילו מצליח לחדור למוח. רק כמה פתוגנים מנהלים את זה, כי המוח מוגן מפני סכנות רבות על ידי מה שמכונה מחסום דם-מוח, שפועל כמו פילטר.
חוקרים העובדים עם המיקרוביולוג דר. יאן פוטמפה, שעובד באוניברסיטאות לואיוויל וקרקוב, השווה דגימות ממוחם של חולי אלצהיימר שנפטרו לאלה של אנשים שנפטרו ללא דמנציה. הם גילו שחיידק החניכיים שכיח יותר מהרגיל במוחם של חולי אלצהיימר. ניתן להוכיח זאת באמצעות טביעות אצבע גנטיות של החיידק והרעלן שלו: כאב חניכיים.
חיבור למחלות אחרות
בנוסף לקשר בין אלצהיימר ל- P. gingivalis, החוקרים מצאו אינדיקציות לכך שהחיידק משחק תפקיד גם בהתפתחות המחלה האוטואימונית דלקת מפרקים שגרונית. נראה כי הוא גם תומך במה שמכונה דלקת ריאות שאיפה. צורה זו של דלקת ריאות מתרחשת כאשר אנשים שואפים חלקיקי מזון או רוק.
יותר מדויק מאנטיביוטיקה
"הרעלים מ P. gingivalis הם מטרות טובות לטיפולים רפואיים", אומר מחבר המחקר פוטמפה. בניסויים עם עכברים הצליחו החוקרים למנוע מהגירת חיידקי החניכיים למוח עם מרכיב פעיל המתקשר עם כאב חניכיים. "המשיכה של הגישה היא שבניגוד לאנטיביוטיקה, חומר פעיל כזה פוגע רק בפתוגנים המעורבים ומשאיר חיידקים מועילים ללא הפרעה".
במחקר מה שנקרא שלב 1 קליני, החוקרים בודקים כעת עד כמה החומר הפעיל נסבל על משתתפים בריאים. מחקר שלב 2 שאחריו יכל לחקור האם המטופלים באמת מרוויחים מה"אנטי-חניכיים ".
זיהום בגיל העשרה
P. gingivalis בדרך כלל מתחיל להתיישב בחניכיים במהלך גיל ההתבגרות. ברוב המקרים הזיהום נשאר מזיק. אבל אם החיידקים מתרבים חזק, הם מעוררים תגובה חיסונית בגוף, המתבטאת בדלקות ובחניכיים מדממות - רופאי שיניים מדברים אז על חניכיים.במקרים חמורים החניכיים מתכווצים והשיניים בסופו של דבר נושרות.
על ידי לעיסה או צחצוח שיניים, החיידקים נכנסים למחזור הדם ובכך מסכנים גם איברי גוף אחרים.
היגיינת שיניים כמניעה של אלצהיימר?
החוקרים כותבים כי הדרך הטובה ביותר למנוע מהנבט לצאת מכלל שליטה היא באמצעות היגיינת שיניים יסודית. בנוסף לצחצוח השיניים, הדבר כולל גם שימוש בחוט דנטלי או מברשות בין -שיניים כמו גם ניקוי שיניים מקצועי באופן קבוע.
מעשנים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה נוטים יותר לסבול ממחלות חניכיים. נראה כי גם גורמים גנטיים ממלאים תפקיד. כיצד אלה משפיעים על בריאות החניכיים טרם הובהר.
none: מגזין רפואה אלטרנטיבית טפילים
