ניתוח שבירה

וליסה פוגל, עורכת רפואית

ליסה פוגל למדה עיתונאות מחלקתית תוך התמקדות ברפואה וביו -מדעים באוניברסיטת אנסבך והעמיקה את הידע העיתונאי שלה בתואר שני במידע מולטימדיה ותקשורת. לאחר מכן התקיימה התמחות בצוות המערכת של מאז ספטמבר 2020 היא כותבת כעיתונאית עצמאית ב-

פוסטים נוספים של ליסה פוגל כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

המונח ניתוח שבירה מתאר את כל פעולות העין המשנות את כוח השבירה של העין. בדרך זו הרופא יכול לתקן או לפחות לשפר אמטרופיה כגון קוצר ראייה או קוצר ראייה. כאן תוכל לקרוא את כל מה שאתה צריך לדעת על ההליכים האינדיבידואליים, על הסיכונים שהם טומנים בחובם ואילו ניתוחי שבירה של מטופלים יכולים לעזור.

מהו ניתוח שבירה?

ניתוח שבירה הוא מונח מטריה להליכים כירורגיים שונים בהם רופא העיניים משנה את כוח השבירה של העין. נקודת ההתקפה היא העדשה או קרנית העין. ניתוח שבירה יכול לפצות על או לפחות לשפר אמטרופיה כגון קוצר ראייה ורחוק ראייה. ניתוח שבירה הוא אלטרנטיבה למשקפיים ועדשות מגע בטיפול באמטרופיה.

מתי לעשות ניתוח שבירה

אור הנכנס לעין נשבר הן על ידי הקרנית והן מהעדשה ואז עובר דרך ההומור הזגוגי לרשתית. כאן נוצר הדימוי של מה שרואים. יש להתאים את כוח השבירה של הקרנית והעדשה באופן מדויק לאורכו של הזגוגית, אחרת תהיה אמטרופיה מגוונת שניתן לטפל בה בניתוח שבירה:

  • קוצר ראייה (קוצר ראייה): הומור הזגוגית ארוך מדי, מה שגורם לתמונות מרחוק להיראות מטושטשות. המטופל יכול לראות אובייקטים בקרבת מקום.
  • קוצר ראייה (היפראופיה): הומור הזגוגית קצר מדי, מה שאומר שתמונות סמוכות נראות מטושטשות. מצד שני, המטופל יכול לראות בבירור אובייקטים מרחוק.
  • פרסביופיה: העיוות של עדשת העין יורד עם הגיל. לכן רוב בני 45 ומעלה זקוקים למשקפי קריאה.
  • אסטיגמציה (עקמומיות הקרנית, אסטיגמציה): הקרנית מעוקלת באופן לא סדיר. כתוצאה מכך, מה שאתה רואה נראה מעוות.

קריטריונים להדרה

שיטות ניתוח שבירה אינן מתאימות לכל מטופל. הנסיבות הבאות או מחלות קודמות שוללות ניתוח עיניים:

  • החולה צעיר מ -18 שנים
  • קרנית דקה מאוד
  • גלאוקומה (כוכב ירוק) עם פגיעה בולטת בשדה הראייה
  • מחלת קרנית מתקדמת כרונית
  • נזק קיים בקרנית
  • עומק רדוד של החדר הקדמי (החדר הקדמי)
  • ניוון מקולרי

אם ניתוח עיניים הוא אופציה עבורך תמיד תלוי בסוג וחומרת ליקוי הראייה. לכן עליך לדבר עם רופא העיניים המטפל שלך לגבי שיטת טיפול מתאימה.

מה עושים עם ניתוח שבירה?

ניתוח שבירה כולל פעולות שונות בעין המתבצעות באמצעות אזמל או לייזר. מראש, המטופל מקבל לרוב הרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים מיוחדות. הליכי ניתוח שבירה חשובים בפירוט:

החלפת עדשות שבירה (RLA)

בעזרת החלפת עדשות שבירה (RLA), רופא העיניים פותח את העין דרך חתך בקצה הקרנית, קורץ את העדשה באמצעות מכשיר אולטרסאונד מיוחד ויונק את החלקים מהקפסולה דרך הפתח. כעת הוא מחדיר עדשה מלאכותית מחומר גמיש לקפסולה זו. בסוף הוא תופר את החיתוך.

ההליך מתבצע בעיקר במקרים חמורים יותר של קוצר ראייה או קוצר ראייה.

עדשה תוך עינית פאקית (IOL)

השימוש בעדשות תוך עיניות פאקטיות (IOL) דומה להחלפת עדשות שבירה. עם זאת, הרופא אינו מסיר את העדשה הטבעית, אלא רק מכניס עדשה שנייה לעין, עדשת מגע מושתלת, כביכול.

בדומה ל- RLA, סוג זה של ניתוח עיניים משמש בעיקר במקרה של קוצר ראייה או קוצר ראייה חמור.

קטעי טבעת תוך -קרנית (ICR או INTACS)

מקטעי טבעת תוך -קרנית (לרוב עשויים פרספקס) משמשים בחולים עם קוצר ראייה קל ואסטיגמציה קלה. לשם כך, רופא העיניים טוחן חורים דמויי מנהרה בקרנית, אליהם הוא מכניס את טבעות הפרספקס בצורת סהר. זה משטח את הקרנית.

הקרבה צולבת

בהליך זה, הרופא מטפטף ריבופלאבין (ויטמין B2) על הקרנית לאחר הסרת האפיתל הקרנית. לאחר מכן הקרנית מוקרנת באור UV-A במשך כ -10 עד 30 דקות (משך ההקרנה המדויק תלוי בעוצמת הקרינה). ההליך נועד להקשיח את הקרנית ובכך לעצור מחלות קרנית כרוניות.

ניתן להשתמש בצלבת קרנית במקרים הבאים:

  • קרטוקונוס (בליטה בצורת חרוט של הקרנית)
  • ניוון שוליים חלש (PMD; דילול והתנפחות של אזור הקרנית התחתון והיקפי)
  • קרנית דקה (למשל לאחר ניתוח עיניים בלייזר)
  • אסטיגמציה

השתלת קרנית

בעזרת שתל קרנית ניתן לשנות את צורת הקרנית. לחלופין, ניתן להשתמש בו ליצירת אישון מלאכותי. הרופא מניח את השתל בכיס קרנית על העין הלא דומיננטית.

בדרך כלל משתמשים בהשתלה לפרסביופיה. עם זאת, לרוב החולים לא ניתן להסתדר לגמרי ללא משקפי קריאה.

קרטוטומיה אסטיגמטית

המונח ניתוח שבירה כולל גם קרטוטומיה, כלומר פיצול הקרנית. הוא משמש כדי לפצות על אסטיגמציה. בעזרת סכין יהלום מיוחדת הרופא חותך זעירים בקרנית, בהתאם למידת וכיוון עקמומיות הקרנית. ההליך מתבצע לרוב במקביל לפעולת קטרקט.

תהליך לייזר

ישנם גם מספר הליכי לייזר שניתן להשתמש בהם כדי לשנות את כוח השבירה של העדשה. טכניקות ידועות הן למשל LASIK (laser in situ keratomileusis), LASEK (laser epithelial keratomileusis) ו- PRK (photorefractive keratectomy).

תוכלו לברר כיצד פועלים הליכי הלייזר השונים, למי הם מתאימים ומה הסיכונים הכרוכים בהם במאמר בנושא ניתוחי עיניים בלייזר.

מהם הסיכונים של ניתוח שבירה?

לפני שהחולה מחליט לעבור ניתוח שבירה, על רופא העיניים להסביר את הסיבוכים האפשריים של ההליך המתוכנן. הסבירות לסיבוכים כאלה נמוכה - שיעור הסיבוכים עם ניתוח שבירה הוא פחות מ -0.5 אחוזים.

בעיקרון, הניתוח בעין יכול לגרום לתסמינים הבאים:

  • רגישות בוהק
  • עיניים יבשות
  • כאב עין
  • עיניים דומעות

במקרים מסוימים, לאחר ניתוח שבירה, תסמינים חמורים יותר כגון:

  • צלקות של הקרנית
  • בליטה בקרנית (keratectasia)
  • הפרעה בהפרשת סרט הדמעות
  • זיהומים של העין
  • עכירות של העדשה (קטרקט)
  • החזקת מים ברשתית (בצקת מקולרית)
  • ניתוק רשתית
  • הידרדרות בראיית הדמדומים

בחמישה עד עשרה אחוזים מהחולים המטופלים, האמטרופיה אינה מטופלת או רק במידה מספקת לאחר הניתוח ויש צורך בניתוח חדש.

מה עלי לקחת בחשבון לאחר ניתוח שבירה?

האם ניתוח שבירה מוביל להצלחה הרצויה תלוי גם בך כחולה. להלן הטיפים החשובים ביותר:

  • אין לשפשף את העיניים בימים הראשונים לאחר הניתוח. זה מאפשר לפצע בקרנית להחלים טוב יותר.
  • הרופא שלך ירשום לך טיפות עיניים מיוחדות, שבהן עליך להשתמש באופן קבוע בהתאם להוראות.
  • אם אתה מבחין בכאבים עזים או בהידרדרות פתאומית בראייה, עליך לפנות מיד לרופא העיניים שלך!

יש לזכור כי ניתוח שבירה לא תמיד מוביל לתוצאה אופטימלית באופן מיידי. לחלק מהחולים יש צורך בתיקון, מה שהרופא בדרך כלל עושה בלייזר.

none:  עור סמים וֶסֶת 

none

add