רַעַד
כריסטיאן פוקס למדה עיתונאות ופסיכולוגיה בהמבורג. העורך הרפואי המנוסה כותב מאז 2001 מאמרי מגזין, חדשות וטקסטים עובדתיים על כל נושאי הבריאות שאפשר להעלות על הדעת. בנוסף לעבודתה ב-, כריסטיאנה פוקס פעילה גם בפרוזה. רומן הפשע הראשון שלה יצא לאור בשנת 2012, והיא גם כותבת, מעצבת ומפרסמת מחזות פשע משלה.
פוסטים נוספים של Christiane Fux כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.רעד הוא המונח הרפואי לרעידות שרירים. זהו סימפטום שכולם מכירים ושמתחיל למשל כשהוא קר או מותש. אבל זה יכול להתרחש גם בקשר למחלות רבות ושונות. ברעד, קבוצות שרירים מנוגדות מתכווצות לסירוגין בקצב. זה יכול להשפיע קשות על תיאום השרירים. קרא את כל מה שאתה צריך לדעת על הגורמים, הסוגים והטיפול ברעד.
סקירה קצרה
- מהו רעד? רעידות שרירים בעוצמה משתנה, לפעמים כמעט ולא מורגשות
- סוגים: על פי פעילות, מחולקים ברעידות אחזקה, תנועה וכוונה; נבדל על פי תדירות ועוצמה לרעידות בתדירות נמוכה, בינונית וגבוהה
- גורמים: למשל התרגשות, קור, אך גם מחלות שונות (כגון מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, שבץ, נזק עצבי, תת פעילות של בלוטת התריס, מחלת וילסון, מחלת אלצהיימר, אי ספיקת כבד), אלכוהול ותרופות.
- אבחון: התייעצות עם המטופל, בדיקה נוירולוגית (כולל בדיקות תיאום, בדיקות רפלקסים, רגישות ותיאום עיניים), במידת הצורך בדיקות דם, אלקטרומיוגרפיה (EMG), טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיית תהודה מגנטית (הדמיית תהודה מגנטית, MRT) , בחינת CSF
- טיפול: תלוי בגורם הרעידות, למשל בעזרת תרופות, ריפוי בעיסוק, קוצב לב במוח, תרגילי הרפיה
רעד: תיאור
רעד הוא תגובה רגילה של הגוף. השרירים מתכווצים באופן לא רצוני ובדרך כלל קצבי. אנחנו תמיד רועדים בלי לשים לב. אם אתה מחזיק את היד שלך מושטת מולך, אתה יכול לראות שאצבעותיך לעולם אינן עומדות במקום. רעידה קלה זו של השרירים, הנקראת גם מבחינה רפואית רעד פיזיולוגי, היא נורמלית למדי, תלוי במצב ההתרגשות ולרוב לא מבחינים בה.
זה שונה כשהרעידות חזקות יותר ומקשות על דרכי פעולה מסוימות. זה כבר יכול להיות המצב כאשר אנו רועדים מהקור, הברכיים רועדות מהתרגשות או שרירינו רועדים מתשישות. אבל אתה יכול גם לרעוד בגלל מחלה (קשה).
חלק מהאנשים סובלים מרעידות עד כדי כך שהם נפגעים קשות בפעילויות יומיומיות כגון אכילה או כתיבה. אצל אחרים הרעד כל כך קל עד שאין לו ערך למחלה.
סוגי רעידות
הרופאים מבדילים בין רעידת מנוחה, המתרחשת כאשר החלק המקביל של הגוף נינוח, לבין מה שנקרא רעידת פעולה. ניתן לחלק את האחרונים לשלוש קטגוריות:
- רעידת היציבה היא תופעה טבעית. הוא מופיע כאשר יש להחזיק אובייקט כנגד כוח הכבידה - למשל כוס שתייה בזרוע מושטת. שני שרירים מנוגדים צריכים לעבוד יחד. כוונון עדין עשוי להיות קשה, במיוחד כאשר העייפות מתחילה.
- רעידת הכוונה נכנסת כאשר מתקרבים למטרה ספציפית מאוד, למשל כאשר אתה רוצה לגעת בקצה האף באצבע. אצל אנשים עם רעידות בכוונה, המשרעת, כלומר טווח התנודות של הרעד, עולה ככל שהיד מתקרבת לאובייקט הממוקד. זוהי צורה מיוחדת של רעידות תנועה.
- רעד תנועתי מתחיל בתנועות התנדבותיות, כלומר לא מתבצעות במודע או בכוונה, למשל שתייה מכוס.
כך שרעד יכול להתרחש במצבים מסוימים, בעת ביצוע פעילות ספציפית כגון כתיבה (רעד ספציפי למשימה) או בעת אימוץ יציבה מסוימת (רעידה ספציפית לעמדה).
בנוסף, ניתן לחלק את הרעד לצורות שונות בהתאם לתדירות והעוצמה:
- תדירות נמוכה, רעידות רחבות יחסית עם תדירות של פחות מארבע "נדנדות" בשנייה (4 הרץ)
- רעד בתדירות בינונית עם רעידות מ -4 עד 7 הרץ
- רעד בתדירות גבוהה, המתבטא ברעד עדין עם עד 15 הרץ
סוג הרעידות יכול לספק לרופא רמזים לגבי הגורם לרעידות השרירים.
רעד: סיבות ומחלות אפשריות
רעידות שרירים הן תופעה טבעית. כאשר קר, הגוף מייצר חום מתנועה. אפילו עם מאמץ יתר פיזי, רעידות הן תגובה רגילה. פחד, לחץ או הלם יכולים גם לעורר התכווצויות שרירים.
מקרה מיוחד הוא הרעידה הפסיכוגנית כביכול, שיכולה להתרחש כתוצאה מלחץ רגשי עצום. דוגמה אחת הן חיילים שנפגעו בטראומה, שבעבר כינו אותם "רעידות מלחמה". אופייני שהרעד מתרחש רק לסירוגין ובדרגות שונות ושהוא שוכך כאשר האדם המודאג מסיח את הדעת. לרוב יש סיבה של רעידת כוונה במוח הקטן, ולכן היא נקראת גם רעידת המוח הקטן.
סיבות פיזיות לרעד
במקרים אחרים, מחלה גופנית עומדת מאחורי רעידות השרירים. דוגמאות הן:
- רעידה מהותית: זוהי הצורה הנפוצה ביותר של רעידות והיא יכולה להופיע בכל גיל. לא ידוע מה גורם לזה, אך ההנחה היא שיש סיבה גנטית. רעידה מהותית מתרחשת במשפחות, אך יכולה להתרחש גם ללא נטייה משפחתית. הוא מורגש בעת תנועה ומתבטא בעיקר באמצעות רעידות ידיים ורעידות ראש. רעידות מהותיות יכולות להשפיע גם על מיתרי הקול.
- רעידה אורתוסטטית: רעידה בתדירות גבוהה של שרירי הרגליים, שלא תמיד נראית לעין, אופיינית. מעמדם של הנפגעים הופך לוודאי. הסיבה לרעד האורטוסטטי אינה ידועה. כרעידה אורתוסטטית משנית, היא יכולה להופיע במחלת פרקינסון או לאחר פגיעה קלה בגזע המוח.
- מחלת פרקינסון: רעד הוא סימפטום אופייני למחלה זו, המתבטאת בשם הגרמני "שיתוק רועד". אצל המושפעים נקודות המיתוג במוח ניזוקות, מה שמעורר הפרעות תנועה ורעידות. חולי פרקינסון במיוחד סובלים מרעידות מנוחה (לדוגמא הרעד מתרחש כאשר היד בחיקו). רעידות השרירים משתפרות באופן חלקי תוך כדי תנועה.
- דיסטוניה: דיסטוניה היא הפרעה במרכזים המוטוריים של המוח. התוצאה היא מתח פתולוגי, לא רצוני של השרירים והיציבה הרעה הנובעת מכך. לדוגמה, אלה שנפגעו מטים את ראשם בצורה לא טבעית בכיוון אחד (צוואר דיסטוני דיסטוני, טורטיקוליס). דיסטוניה יכולה להיות מלווה ברעודה או מבשרת עליה.
- בלוטת התריס (יתר פעילות בלוטת התריס): כאשר בלוטת התריס פעילה יתר על המידה, בלוטת התריס מייצרת יותר מדי הורמונים. התוצאה היא אי שקט פסיכו -מוטורי: המטופלים עצבניים ועצבניים. אנשים רבים חווים רעידות באצבעותיהם.
- מחלת גרייבס (היפותירואידיזם אוטואימוני): מחלת גרייבס היא דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס. זה מוביל לתפקוד יתר, שיכול להיות מלווה ברעידות.
- טרשת נפוצה: אנשים הסובלים מטרשת נפוצה סובלים לעתים קרובות מרעידות. הוא מופעל על ידי מוקדי דלקת במוחו של המטופל.
- שבץ והתקף איסכמי חולף שלה (TIA): שבץ מותיר צלקות במוח. בהתאם לאזור המוח המושפע, הדבר יכול לגרום לרעד שרירים. בנוסף, שבץ יכול לעיתים לעורר רעידת מה שמכונה הולמס, רעידה איטית ולא סדירה הנגרמת כתוצאה מפגיעה במעבר מגזע המוח למוח התיכון. מחקרים אחרונים קשרו גם את השבץ להתפתחות מחלת פרקינסון.
- דלקת במוח (דלקת המוח): דלקת במוח, למשל כתוצאה מחצבת, אדמת או זיהום TBE, קשורה בפגיעה בתאי העצב. זה יכול לעורר רעידה.
- מחלת וילסון: במחלה זו, מטבוליזם הנחושת של הכבד מופרע. זו הסיבה שמרכיב קורט החיוני מאוחסן יותר ויותר בכבד, בעיניים ובמוח, מה שמוביל להפרעות תפקודיות ולרעידות.
- מחלת אלצהיימר: במחלת האלצהיימר תאי העצב במוח מתנוונים. בנוסף לאובדן זיכרון ומיומנויות חשיבה, התוצאות הן גם הפרעות מוטוריות ורעידות.
- אי ספיקת כליות עם הרעלת שתן (אורמיה): אם הכליות כבר אינן פועלות כראוי, מוצרים מטבוליים כגון קריאטינין ואוריאה מצטברים ומובילים להרעלה. זה יכול להוביל לכשלים נוירולוגיים ומוטוריים כמו גם לעוויתות שרירים.
- אי ספיקת כבד: הכבד הוא איבר הגמילה העיקרי של הגוף. אם זה נכשל, מצטברים מוצרים מטבוליים רעילים, שעלולים להוביל בין היתר להפרעות נוירולוגיות ומוטוריות. הרעד הוא סימפטום של אי ספיקת כבד.
- פגיעה עצבית: פגיעה עצבית (נוירופתיה), כמו אלה הנגרמות מחומרים רעילים, סוכרת או מחלות זיהומיות מסוימות, יכולה להתבטא גם ברעידות. לאחר מכן מומחים מדברים על רעד נוירופתי.
- רעד חיך (רעד חיך רך): רעד חיך רך מתבטא בתנועות קצביות של החיך הרך. בין היתר הוא מתרחש לאחר פגיעה במוח הקטן (רעיון חיך רך סימפטומטי). במקרה של רעד חיך רך חיוני, הסיבה אינה ברורה. לרוב הוא מלווה ברעשי לחיצה באוזן.
- התעללות באלכוהול: אלכוהול הוא רעל הפועל ישירות על המוח. מנת יתר תתבטא למחרת בבוקר עם תסמיני הנגאובר כגון כאבי ראש ורעדים ביד. במקרה של התעללות ממושכת באלכוהול, רעד הוא סימפטום נסיגה אופייני.
- תופעת לוואי של תרופות: תרופות מסוימות עלולות לגרום לרעידות כתופעת לוואי. אלה כוללים, למשל, נוירולפטיות, המשמשות לטיפול בפסיכוזות, ותרופות נוגדות דיכאון, המשמשות לטיפול בדיכאון, הפרעות אובססיביות-כפייתיות, הפרעות חרדה והתקפי פאניקה.
- הרעלה: כספית, ארסן, עופרת - הרעלת מתכות כבדות, יחד עם תלונות אחרות, גורמים לעיתים קרובות לרעידות.
רעד: טיפול
רעד לא תמיד דורש טיפול רפואי. עם זאת, אם רעידות השרירים נמשכות זמן רב ואין הסבר ברור, כגון חום, הלם או קור, פנה לרופא. לאחר מכן הרעד עשוי להיות סימן למחלה (רצינית) הדורשת טיפול.
אופן הטיפול ברעד בכל מקרה לגופו תלוי בסיבתו.
טיפול רפואי
במקרים רבים, תרופות יכולות לטפל ברעידות בהצלחה, אך לא תמיד לרפא אותו. נעשה שימוש בדברים הבאים, למשל:
- חוסמי בטא: ניתן לטפל ברעידות חיוניות בעזרת חוסמי בטא. תרופות אלו נקבעות גם בדרך כלל ללחץ דם גבוה.
- נוגדי פרכוסים: הם יכולים לעזור במיוחד ברעידות שרירים בעוצמה גדולה.
- L-Dopa: צמרמורת הנגרמת כתוצאה ממחלת פרקינסון מוקלת על ידי מתן L-Dopa.
- זריקות בוטוקס: הן יכולות לסייע במקרים רבים של רעידות קול ורעידות ראש.
קוצב לב במוח
במקרים חמורים של מחלת פרקינסון או רעד חיוני, ניתן לטפל ברעד גם בקוצב לב במוח. זה נטוע ישירות במוח ומפריע לאותות המפריעים שאחראים על הרעד.
רפוי בעסוק
כחלק מריפוי בעיסוק, מטופלים לומדים להתמודד טוב יותר עם הרעד. כל מי שהופרע באופן משמעותי מהרעידה בעת הכתיבה, למשל, יכול לעזור לעשות הפסקות תכופות בזמן הכתיבה, לכתוב רק באותיות או להגדיל את פני היד. אתה יכול להתמודד טוב יותר עם הרעידות כשאתה אוכל אם אתה שומר את המרפקים על השולחן במשך כל הזמן שאתה אוכל.
רעד: אתה יכול לעשות זאת בעצמך
גם אם הרעד הוא אורגני, הוא עולה לעתים קרובות עם מתח פסיכולוגי. לכן ניתן להשפיע עליו לטובה עם תרגילי הרפיה כגון אימון אוטוגני, הרפיית שרירים פרוגרסיבית לפי ג'ייקובסון, יוגה או מדיטציה. למידת שיטת הרפיה היא אפוא שימושית מאוד לאנשים עם רעידות.
אבחון רעידות: מה הרופא עושה?
רעידות יכולות להיגרם ממגוון רחב של מחלות. על מנת להגיע לתחתית הסיבה, בדרך כלל יש צורך בסדרה שלמה של בדיקות.
ראשית, הרופא יאסוף את ההיסטוריה הרפואית שלו בשיחה עם המטופל (אנמנזה). שאלות אפשריות הן:
- כמה זמן אתה סובל מרעד?
- אילו חלקים בגוף רועדים?
- האם הרעד מתרחש במנוחה או בעיקר בתנועה?
- מה תדירות הרעד?
- עד כמה המשרעת חזקה, כלומר עד כמה רחבות ההטיה של התנועות הרועדות?
- האם יש לך מחלות בסיסיות (למשל סוכרת, מחלת כבד)?
- האם אתה לוקח תרופות כלשהן? אם כן, איזה?
חקירות
לאחר האנמנזה ניתן לבצע בדיקות שונות לאיתור מחלות מסוימות כגורם לרעד. אלו כוללים:
- בדיקה נוירולוגית: כאן נבדקות בין היתר תנועות עיניים, רפלקסים, רגישות וקואורדינציה. זוהי שיגרה כאשר חוקרים מחלות נוירולוגיות שונות - מפרקינסון ועד שבץ ועד טרשת נפוצה.
- בדיקות דם: ערכי הדם מאפשרים, בין היתר, הצהרה על תפקודי כבד, כליות ובלוטת התריס. בדיקות דם יכולות גם לגלות זיהומים והרעלות מסוימים.
- אלקטרומיוגרפיה (EMG): זה בודק את הפעילות החשמלית הטבעית של שריר. זה מספק מידע על תפקוד השרירים והמוח. בעזרת ה- EMG ניתן לתעד את הרעד במדויק.
- הדמיית תהודה מגנטית (MRI): בעזרתו ניתן לקבוע אם החולה סובל מנזק מוחי - למשל לאחר שבץ - או גידול.
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT): היא יכולה לסייע באיתור סיבות שונות של רעידות (כגון שבץ).
- בדיקת CSF: הרופא לוקח דגימה של נוזל העצב מתעלת עמוד השדרה על מנת לבדוק זאת במעבדה (למשל אם יש חשד לטרשת נפוצה).
- בדיקת L-dopa: המטופל מקבל מנה של התרופה L-dopa. אם הרעד משתפר, ייתכן שיש לך מחלת פרקינסון.
