רפואה פליאטיבית בגבול

ד"ר. rer. nat. דניאלה אסטרל היא ביולוגית מולקולרית, גנטיקאית אנושית ועורכת רפואה. כעיתונאית עצמאית, היא כותבת טקסטים בנושאי בריאות למומחים ולדיוטים ועורכת מאמרים מדעיים מומחים של רופאים בגרמנית ובאנגלית. היא אחראית על פרסום קורסי השתלמות מוסמכים לאנשי רפואה של הוצאה לאור בעלת שם.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

היחידה לטיפול פליאטיבי ראשון בגרמניה הוקמה רק בשנת 1983. מאז הוקמו מתקני הוספיס וטיפול פליאטיבי רבים, אך מומחים אומרים כי יש צורך במימון טוב יותר. זו הדרך היחידה להתמודד עם שינויים דמוגרפיים והולך וגדל מספר חולים קשים.

מי שמבקר את קרובי משפחתו החולים במחלה סופנית ביחידה לטיפול פליאטיבי יתקל בהתרשמות רבות. יש שלווה מכובדת והחדרים ידידותיים. רופאים ואחיות מרשימים בידע המומחה שלהם ובאמפתיה הרבה. גם הטיפול הטכני והרפואי מופת. אתה רגוע לדעת שאהובתך נמצאת בידיים מקצועיות ומטופלת היטב. "היה לי הקלה לראות את בעלי החולה סופני בידיים כל כך טובות", אומרת ברברה פיטרס *, שבן זוגה מת מסרטן. אולם בעלה לא היה היחיד שקיבל תמיכה מקצועית. "גם אני ומשפחתי השתחררנו מהעומס באמצעות דיונים ועצות".

התפתחות חיובית ברפואה פליאטיבית

כפי שחוותה ברברה פיטרס במחלקה הפליאטיבית, קרובי משפחה רבים של חולים סופניים תופסים את עזרתם היקרה של מחלקות פליאטיביות מומחים. כדי להשיג זאת, נעשה הרבה בשלושים השנים האחרונות. מאז הקמת היחידה לטיפול פליאטיבי הראשון, צמחה בגרמניה רשת ארצית של מתקנים פליאטיביים. כ -250 מחלקות פליאטיביות, 214 בתי חולים מאושפזים, 14 בתי חולים לילדים וסביבות 1500 מתקני פליאציה חוץ -מרפאים ולמעלה מ -270 מתקני טיפול פליאטיביים מאושפזים תומכים בטיפול בחולים סופניים ובקרובי משפחתם.

בנוסף, נוסדה האגודה הגרמנית לרפואה פליאטיבית, הרפואה הפליאטיבית הוצגה כנושא חובה ובחינה בלימודי רפואה באוניברסיטאות, וטיפול פליאטיבי חוץ למטופלים חולים סופניים מאובטח כעת מבחינה חוקית. גם הפוליטיקאים וההסתדרות הרפואית הגרמנית תומכים בהרחבה מקיפה ואיכותית של הטיפול הפליאטיבי.

האם ההיצע מספיק?

על פי הקולות ההולכים וגדלים, הרפואה הפליאטיבית נמצאת במתח רב. יש מחסור במתקנים, כיוון שהתגובה להתפתחויות הדמוגרפיות והבריאותיות באוכלוסייה הייתה ככל הנראה מאוחר מדי. מספר הקשישים ההולך וגדל, אך גם מספרם הגדל של מחלות הגידול ומחלות כרוניות כגון דמנציה או COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), מגיעים לגבול היכולות שלנו.

בשנת 2010 הקים המרפאה האוניברסיטאית ארלנגן מחלקה פליאטיבית עצמאית, אם כי "מצב המימון היה אתגר", לדברי פרופ 'אוסטגהה, ראש המחלקה לרפואה פליאטיבית במרפאת ארלנגן וסגן נשיא החברה הגרמנית לרפואה פליאטיבית. "המרפאה באוניברסיטה הכירה בחשיבותה של מחלקה עצמאית עם כיסא ומחקר, וראתה בצעד הזה הגיוני. קיבלנו תמיכה רבה ממחלקת המינהל והפיננסים של המרפאה". מאז, זה, בדומה למחלקות פליאטיביות אחרות, מומן באמצעות השירותים הניתנים. עם זאת, שיטות החיוב אינן נעימות במיוחד.

מימון קשה להפליא

בגרמניה השירותים הפליאטיביים אינם מחויבים עוד על פי תעריפים קבועים מדי יום, אלא על פי האבחונים שנעשו, כלומר על פי מה שמכונה מערכת DRG (קבוצות הקשורות לאבחון, קבוצות הקשורות למחלות = DRG). עם זאת, הדבר בעייתי עבור אנשי מקצוע רבים בתחום הפליאטיביות, מכיוון שהטיפול בגוססים הוא מורכב אחרת ולכן לא ניתן למפות אותו כמעט באמצעות האבחנות הבסיסיות. לכן הרפואה הפליאטיבית מעניינת מעט את בתי החולים הפרטיים. לדברי פרופסור אוסטגהה, "בגרמניה לסביבות 15 אחוז מבתי החולים יש מבני טיפול פליאטיבי. אם היה מימון הולם או אם אפשר היה אפילו להרוויח מעט, אז המספר הזה יהיה גבוה משמעותית".

בנוסף, יש צורך בתיעוד מפורט ודורש זמן רב עבור נושאי העלויות. "קשה מאוד למוסדות להשיג את הכסף", אומר פרופסור אוסטגהה. "הייתי רוצה שהעובדים שלנו יעשו פחות תיעוד ויוציאו יותר זמן על המטופל. התיעוד עולה כל כך הרבה זמן בשנה שתוכל להזמין אחות נוספת בשביל הכסף".

הבעיה אינה מוגבלת למרפאות. כל ספקי השירותים הפליאטיביים מושפעים. לא רק גביית השירותים, אלא גם הבדלים אזוריים בגובה העמלות מקשים על העבודה הפליאטיבית. "בגרמניה עדיין לא נמצא פתרון המימון הטוב ביותר", אומר סגן נשיא החברה הגרמנית לרפואה פליאטיבית.

רפואה פליאטיבית - לאן זה הולך?

לכן הממשלות הפדרליות והמדיניות נקראות להבטיח אבטחת אספקה ​​עתידית. החברה הגרמנית לרפואה פליאטיבית, האיגוד הגרמני לפליאטיבי והוספיס והאיגודים הפדרליים של נותני מוסדות הטיפול הגריאטרי מחויבים לכך במיוחד. "יש לנו עכשיו רוח זנב פוליטית טובה", אמר פרופסור אוסטגהה. "כל המפלגות הפוליטיות נושאות לפניהן את פיתוח המשך הטיפול הפליאטיבי כמו מנטרה. אבל אסור להישאר בשפתיים, ואז - בין הרבה נקודות אחרות - יש לבוא לידי ביטוי במימון הולם".

הבונדסטאג עשה צעד חשוב ראשון בכיוון זה בתחילת נובמבר 2015 כאשר העביר את חוק הגיוס לחזק הוספיס וטיפול פליאטיבי בגרמניה ברוב גדול. ההוספיס, שעדיין עדיין ממומנים מתחת לממוצע, אמורים להרוויח מעליית התעריפים היומיים. עובדים מרצונם של שירותי הוספיס בבית החולים יוחזרו לא רק על עלויות כוח אדם, אלא גם על עלויות חומרים (למשל הוצאות נסיעה לעובדים מתנדבים).

טיפול קצה החיים צריך להיות גם חלק מפורש מביטוח סיעודי סטטוטורי. זה נועד לחזק את הטיפול הפליאטיבי ואת תרבות ההוספיס בבתי אבות ובבתי חולים. חברות הביטוח, לעומת זאת, צריכות לכסות את עלויות הטיפול הפרטני, הסיעודי, הפסיכו -חברתי והפסטורלי בשלב האחרון של החיים.

החלטות פוליטיות מועילות גם אם הן תומכות ישירות באנשים. ב- 15 באוקטובר 2014 העבירה הממשלה חוק גיוס להקלה על קרובי משפחה. בהתאם לכך, קרובי משפחה זכאים כעת לחופשת טיפול לטיפול בקרובי משפחתם בבית. "לאחר ששוחררתי מהמחלקה הפליאטיבית, שמרתי על בן זוגי בבית עד מותו.לא רק איחלתי לו את ימי חייו האחרונים בסביבתו המוכרת ועם משפחתו, גם אני נענה לצורך ", אומרת ברברה פיטרס." יחד עם צוות הטיפול הפליאטיבי והטיפול המשפחתי, הוא מת בשלום כבוד ".

* השם שונה על פי בקשה.

none:  מקום עבודה בריא סימפטומים תרופות צמחי מרפא ביתיים