פגיעה מוחית טראומטית

כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

טראומת מוח טראומטית (טראומה = פגיעה) היא מונח קולקטיבי לפגיעות ראש המובילות להפרעה תפקודית או לפגיעה במוח. בדרך כלל היא נובעת מאלימות חיצונית, למשל כתוצאה מתאונות דרכים או ספורט. הרופאים מבחינים בין דרגות חומרה שונות בפגיעה מוחית טראומטית (בקיצור SHT). גלה כל מה שאתה צריך לדעת על הסימפטומים השונים, הבדיקות ואפשרויות הטיפול בפגיעות מוח טראומטיות.

קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. F07S06T90S09

פגיעה מוחית טראומטית: תיאור

פגיעה מוחית טראומטית גורמת לפגיעה בגולגולת ובמוח. המוח הוא אחד האיברים הרגישים ביותר בגוף האדם. הוא מושב התודעה, מקבל ומעבד לא רק רשמים חושיים, אלא גם מסדיר תפקודי איברים חיוניים רבים, כגון נשימה. אם אלימות חיצונית - כמו נפילה או מכה בראש - גורמת לפגיעה משולבת בעצמות הגולגולת ובמוח, הדבר מכונה פגיעה מוחית טראומטית.

פגיעה מוחית טראומטית היא פגיעה שכיחה יחסית. בגרמניה כ -250 אלף בני אדם נפגעים מפגיעת ראש כזו מדי שנה, רובם גברים. הרופאים מבדילים בין דרגות חומרה שונות לבין צורות שונות של פגיעה מוחית טראומטית. הפגיעה המוחית הטראומטית חמורה אצל כחמישה אחוזים מהנפגעים - חלק מהפצועים זקוקים לטיפול ארוך טווח או אפילו למוות. דוגמה לצורה קלה של פגיעה מוחית טראומטית היא זעזוע מוח.

זַעֲזוּעַ

כל המידע החשוב אודות צורה קלה זו של פגיעה מוחית טראומטית ניתן למצוא במאמר זעזוע מוח.

פגיעה מוחית טראומטית: תסמינים

הסימפטומים של פגיעה מוחית טראומטית תלויים באופן מכריע בהיקף הפגיעה. באופן כללי, התסמינים הבאים יכולים להתרחש בפגיעה מוחית טראומטית:

• כְּאֵב רֹאשׁ
• סְחַרחוֹרֶת
• בחילות והקאות
• אָבְדַן חוּשִׁים
• הפרעות ראייה
• אִי הִתמַצְאוּת
• פערי זיכרון (אמנזיה), הקשורים בעיקר לזמן סביב התאונה
• תרדמת

ניתן לחלק פגיעה מוחית טראומטית לשלוש דרגות חומרה:

• טראומה גולגולת מוחית (כיתה א '): אם מתרחשת חוסר הכרה, הדבר מוגבל למקסימום של 15 דקות. בדרך כלל אין השלכות נוירולוגיות.
• טראומה מתונה של הגולגולת (כיתה ב '): חוסר הכרה יכול להימשך עד שעה. השפעות ארוכות טווח יכולות להתרחש, אך אינן סבירות במיוחד.
• טראומת ראש קשה (דרגה III): חוסר ההכרה נמשך יותר משעה, יש להניח המשכים נוירולוגיים.

כדי להעריך את חומרת הפגיעה המוחית הטראומטית, הרופאים משתמשים גם בסקאלת התרדמת של גלאזגו. נקודות ניתנות על פי הקריטריונים הבאים:

• פתיחת העיניים: האם זה מתרחש באופן ספונטני, רק כאשר מדברים איתו, בתגובה לגירוי כואב או בכלל לא (למשל כשהוא מחוסר הכרה)?
• מוטוריקה של הגוף: האם האדם הנוגע בדבר יכול לזוז כאשר מתבקש או שמא יכולת התנועה מוגבלת?
• יכולת תגובה מילולית: האם האדם המודאג נראה מכוון לאחר התאונה ועונה על שאלות בתבונה?

ככל שהאדם הנוגע בדבר מגיב טוב יותר ובאופן ספונטני יותר לקריטריון המתאים כך מספר הנקודות הניתן. לעומת זאת, ככל שהציון נמוך יותר, כך הפציעה חמורה יותר. הרופאים משתמשים בסולם התרדמת של גלאזגו (GCS Score), תוך התחשבות בסימפטומים, כדי לייחס את הטראומה המוחית לחומרה.

התסמינים של פגיעה מוחית טראומטית תלויים גם בסוג הפגיעה. הסוגים הבאים של פגיעות ראש ומוח ידועות:

• גולגולת חבולת: כאבי ראש או סחרחורת אפשריים, פגיעה בהכרה או תסמינים נוירולוגיים אינם מתרחשים. אם הגולגולת חבולה, המוח נשאר ללא פגיעה ואין לו תפקוד לקוי.
• זעזוע מוח (Commotio cerebri): זעזוע מוח מתאים לדרגה I של ציון ה- GCS ולכן הוא אחד הפציעות הטראומטיות הקשות במוח. אם מתרחשת חוסר הכרה, זה יכול להימשך בין מספר שניות ל -15 דקות. האדם הנוגע בדבר אינו יכול עוד לזכור את הזמן במהלך התאונה ואחריה (אמנזיה אנטרוגרדית), ופער הזיכרון עשוי גם להתארך לזמן שלפני התאונה (אמנזיה רטרוגדית). הקומוטיו המוח מלווה בבחילות והקאות, סחרחורת וכאבי ראש. במקרים מסוימים מתרחש מה שמכונה ניסטגמוס - תנועה אופקית מהירה וחוזרת של גלגלי העין. תוכל למצוא מידע נוסף על זעזוע מוח כאן.
• התכווצות מוח (contusio cerebri): היא מביאה לחוסר הכרה, שיכול להימשך יותר משעה עד מספר ימים. תסמינים נוירולוגיים המתרחשים תלויים באזור המוח הפגוע. אלה כוללים התקפים, שיתוקים, הפרעות נשימה או מחזור הדם ותרדמת.
• סחיטת מוח (Compressio cerebri): בטראומה מוחית זו המוח נלחץ מבחוץ או מלחץ מבפנים, למשל באמצעות דימום או נפיחות במוח. כאבי ראש עזים, סחרחורת, בחילות והפרעות נוירולוגיות אחרות, כולל חוסר הכרה עמוק, הם סימנים אפשריים.
• שבר בגולגולת (שבר הגולגולת): בנסיבות מסוימות ניתן להרגיש פער בעצם הגולגולת או להבחין בכניסה. הרופאים מבדילים בין טראומה גולגולת פתוחה, שבה המוח נחשף חלקית, מפגיעת ראש מכוסה או סגורה (הגולגולת אינה פתוחה).
• שבר בבסיס הגולגולת (שבר בבסיס הגולגולת): חבורות באזור סביב העיניים, הפרשות מדממות מהאף או מהאוזניים יכולות להצביע על שבר בבסיס הגולגולת.

פגיעה מוחית טראומטית: סיבות וגורמי סיכון

עצמות הגולגולת מקיפות את המוח להגנה. באזור הקדמי נמצאת גולגולת הפנים, המורכבת מהעין הגרמית וחללי האף וכן מהלסת העליונה והתחתונה. רוב המוח מוקף בחלק האחורי של הגולגולת. בבסיס הגולגולת, המקיפה את המוח מלמטה, ישנו פתח כמעבר לחוט השדרה. המוח וחוט השדרה יוצרים יחד את מערכת העצבים המרכזית (CNS).

ברוב המקרים, פגיעה במבנים אלה, כלומר פגיעה מוחית טראומטית, היא תוצאה של תאונה. סיבות תכופות הן נפילות בעת ביצוע ספורט ללא כובע קש, למשל בזמן רכיבה על אופניים או סקי או בעבודה. בעוד שמכה, נפילה או פגיעה בראש הם יותר כוח בוטה, פגיעה מוחית טראומטית יכולה להיגרם גם כתוצאה מחוררות פציעות. המשמעות היא שעצם הגולגולת נפרצת בכוח רב ו / או בחפץ חד.

ההערכה היא ששליש מכלל פגיעות המוח הטראומטיות נגרמות כתוצאה מתאונות דרכים. כ -30 % מהנפגעים מראים פציעות נוספות - הרופאים מדברים אז גם על טראומה מרובה.

פגיעה מוחית טראומטית: בדיקות ואבחון

לעתים קרובות מהלך התאונה כבר מצביע על פגיעה מוחית טראומטית אפשרית, למשל מכיוון שהאדם הנוגע בדבר נפל על ראשו. לעתים קרובות עדים או עובדי הצלה יכולים גם לספק לרופא מידע חשוב על ידי תיאור התאונה או מתן מידע על אורך ההכרה.

אם יש חשד לפגיעה מוחית טראומטית, יש לאשפז את הנוגע בדבר בבית חולים. כאן מנתחי טראומה, מנתחים אורטופדים ונוירולוגים עובדים בדרך כלל יד ביד לביצוע אבחון. במסגרת בדיקה נוירולוגית הרופא בודק, בין היתר, האם האדם הנוגע בדבר נגיש ומכוון. במקביל, הוא שם לב האם פגיעות חיצוניות מעידות על פגיעה מוחית טראומטית. בקרב מטופלים מחוסרי הכרה, בין היתר, תגובת האישון לגירוי אור (נקראת גם תגובת אור או רפלקס אישוני) מספקת מידע על היקף הפגיעה המוחית.

בעזרת הליכי הדמיה כגון בדיקת רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ניתן לזהות בקלות שברים בעצמות הגולגולת ובסיס הגולגולת. פציעות במוח כגון חבלות, חבלות או דימום הופכות לגלויות כתוצאה מכך. אם ה- CT אינו מראה שינויים ברורים למרות התסמינים, בדרך כלל מתבצעת הדמיית תהודה מגנטית (MRI).

פגיעה מוחית טראומטית: טיפול

הטיפול בפגיעה מוחית טראומטית תלוי בעיקר בהיקף הפגיעה. צורות בהירות יותר, כגון פגיעה מוחית טראומטית בדרגה I (מה שנקרא זעזוע מוח), בדרך כלל אינן דורשות טיפול מקיף. כאן הרופא ממליץ לנוח על המיטה לכמה ימים. במקרים מסוימים, החולה נשאר בבית החולים למשך 24 שעות. זה נכון במיוחד לגבי ילדים. אם במהלך תקופה זו מופיעים יותר ויותר תסמינים של פגיעה מוחית טראומטית בתקופה זו, ניתן לזהות במהירות ולטפל בהשלכות כגון דימום מוחי. ניתן להקל על תסמינים כגון כאבי ראש בעזרת משככי כאבים מתאימים, למשל אקמול. מרכיבים פעילים כגון metoclopramide מסייעים נגד בחילות.

אם יש פגיעה מוחית טראומטית חמורה יותר, בכל מקרה יש צורך באשפוז. אם המטופל מחוסר הכרה, אמצעי הטיפול הראשונים בזירת התאונה נועדו לאבטח את התפקודים החיוניים (כגון מחזור דם ונשימה). השלבים הבאים בטיפול תלויים בסוג הפציעה. בדרך כלל יש לטפל בפגיעה מוחית טראומטית פתוחה, אך גם מכוסה חלקית בשברים בגולגולת ושטפי דם מוחיים.

להמשך טיפול בפציעות מוח טראומטיות קשות, הגישה למרפאה מיוחדת או למתקן שיקום מוקדם. בנוסף למומחים, יש כאן צוות מתמחה של פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ומרפאי דיבור. בעזרתם, יש לאמן ולחזור לעצמו יכולות פיזיות, מנטליות ולשונות מוקדם ככל האפשר.

פגיעה מוחית טראומטית: השלכות

קשה לתת אמירה כללית לגבי הפרוגנוזה לפגיעה מוחית טראומטית, שכן התוצאות תלויות במידת הפגיעה. בדרך כלל לפגיעות מוח טראומטיות קלות (כיתה א ') אין השלכות. לעומת זאת, במקרה של פגיעה מוחית טראומטית קשה, יש לצפות למגבלות קבועות ולנזק כתוצאה מכך. האופן שבו התוצאות של פגיעה מוחית טראומטית מתבטאות תלויות גם באזור המוח המושפע. פגיעה מוחית עלולה לגרום להפרעות מוטוריות כגון שיתוק רפוי או ספסטי, אך קיימות גם ליקויים נפשיים. בסך הכל, לחולים צעירים יש פרוגנוזה טובה יותר מאשר למבוגרים. כ -40 עד 50 אחוזים מהנפגעים עם פגיעה מוחית טראומטית קשה מתים כתוצאה מכך.

none:  הַפסָקַת וֶסֶת חֲדָשׁוֹת מִתבַּגֵר