דם בשתן

וקרולה פלצ'נר, עיתונאית מדעית

מריאן גרוסר למדה רפואה אנושית במינכן. בנוסף, הרופא, שהתעניין בהרבה דברים, העז לעשות כמה מעקפים מרגשים: לימוד פילוסופיה ותולדות האמנות, עבודה ברדיו ולבסוף גם אצל נטדוקטור.

עוד על המומחים של

קרולה פלצ'נר היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית של ויועצת הכשרה ותזונה מוסמכת. היא עבדה במגזינים מומחים ופורטלים מקוונים לפני שהפכה לעיתונאית עצמאית בשנת 2015. לפני תחילת ההתמחות למדה תרגום ופרשנות בקמפן ובמינכן.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

כל מי שמגלה דם בשתן (המטוריה) צריך לפנות לרופא. לדוגמה, זה יכול לנבוע ממערכת שתן או מחלת כליות, או אפילו גידול (כמו סרטן שלפוחית השתן). לפעמים גם הסיבה לא מזיקה למדי: מזונות מסוימים (כגון סלק) יכולים לגרום לשתן להיראות אדמדם ולדמות שתן מדמם. ליתר ביטחון, עליך תמיד להתייעץ עם רופא אם אתה חושד בדם בשתן. למידע נוסף על הסימפטום "דם בשתן" כאן: סיבות, בדיקות, טיפול.

סקירה קצרה

מהו דם בשתן? תערובת של דם (ליתר דיוק: תאי דם אדומים) בשתן. עקבות דם גלויים (שתן בצבע אדמדם) נקראים macrohematuria. מיקרוהמטוריה קיימת אם עקבות דם אינן נראות בשתן.
סיבות: למשל דלקת שלפוחית השתן, דלקת השתן, אבנים בשתן, דלקות בכליות, אוטם בכליות, פציעות בכליות, בשלפוחית השתן או בדרכי השתן, גידולים (כגון סרטן שלפוחית השתן, סרטן כליות, סרטן הערמונית), דלקת בערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית, שיסטוזומיאזיס, שחפת באזור הכליות, זאבת מערכתית
מתי לרופא תמיד, שכן מחלות קשות יכולות להיות מאחורי הסימפטום
חקירות: בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן, בדיקות הדמיה
טיפול: תלוי בסיבה, למשל עם אנטיביוטיקה לזיהומים חיידקיים, טיפול לייזר או גלי הלם לאבנים בשתן, ניתוחים, כימותרפיה או הקרנות לגידולים וכו '.

דם בשתן: סיבות

בדרך כלל אין דם בשתן. אם כן, זה מצביע על מחלה או פגיעה באזור המערכת האורוגניטלית (מערכת איברי השתן והאיבר המין). אם ניתן לראות את הדם בשתן בעין בלתי מזוינת (שתן בצבע אדמדם), הוא נקרא macrohematuria. עם זאת, אם כמות הדם בשתן כה קטנה עד שאפשר לזהות אותו רק באמצעות רצועות בדיקה או שיטות בדיקה אחרות, אז יש מיקרוהמטוריה.

ברוב המקרים, הגורמים לדם בשתן הם בדרכי השתן התחתונות או בכליות:

דלקות בדרכי השתן: דלקות בדרכי השתן כגון דלקת שלפוחית השתן ודלקת השתן הן סיבות שכיחות לדם בשתן. בנוסף, מטופלים מתלוננים לעתים קרובות על תחושת צריבה בעת מתן שתן.
אבנים בשתן: אבנים בשלפוחית השתן, השופכה והשופכן גדולות במיוחד עלולות לגרות ולפגוע בקרום הרירי בדרכי השתן ובכך לעורר המטוריה. כאבים דמויי קוליק בבטן יכולים להתרחש גם כן. בהתאם למיקום האבן, ייתכנו כאבים בגב או באגפים, למשל.
דלקת בכליות: זה כולל דלקת של כליות הכליה (גלומרולונפריטיס), דלקת אינטרסטיציאלית ודלקת של אגן הכליה (פיאלונפריטיס). שלושתם יכולים לגרום בין השאר לשתן בשתן.
ציסטות בכליות: ציסטות הן חללים מלאים בנוזל שיכולים להיווצר באיברים שונים, כולל הכליה. לפעמים הם מתרחשים רק בנפרד ואז בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים. עם זאת, בכליה יכולה להיות גם מספר גדול של ציסטות. כליה ציסטה כזו היא מחלה גנטית שיכולה לגרום בין היתר להמטוריה.
אוטם בכליות: זהו כאשר קריש דם חוסם עורק כליות (אוטם בכליות). אלה שנפגעים חשים כאב פתאומי באגף. אם חלק גדול יותר של רקמת הכליה מנותק מאספקת החמצן עקב חסימה בכלי הדם, עלולים להיגרם כאבי בטן, בחילות והקאות. לאחר מספר ימים מופיע דם בשתן כסימן לאי ספיקת כליות חריפה.
פקקת ורידים בכליות: בדומה לאוטם כליות, קריש דם חוסם כלי כליות - אך וריד ולא עורק. כאבי אגף חריפים ודם בשתן הם סימנים אופייניים.
שיסטוזומיאזיס בשלפוחית השתן: המחלה הטרופית סכיסטוזומיאזיס (סכיסטוזומיאזיס) נגרמת כתוצאה מזיהום בזוג עלוקות. ישנם סוגים שונים של טפילים אלה שיכולים לגרום לסכיסטוזומיאזיס. חלקם מעדיפים להטיל את ביציהם בוורידים של שלפוחית השתן. הסימן לסכיסטוזומיאזיס בשלפוחית השתן הזה הוא דם בשתן. ככל שהמחלה מתקדמת, הדחף להטיל שתן ובריחת שתן עלול להיעשות תכופות יותר.
זיהומים אחרים: כמה זיהומים טפיליים וחיידקיים אחרים יכולים להסביר גם דם בשתן. אלה כוללים מה שנקרא שחפת אורוגניטלית - מחלת שחפת המתבטאת בדרכי השתן ובאיברי המין ומופעלת על ידי חיידקי שחפת.
גידולים: לפעמים דם בשתן נובע מגידול ממאיר בדרכי השתן. זה יכול להיות סרטן שלפוחית השתן, סרטן השופכה, סרטן השופכן או סרטן הכליות (כגון קרצינומה של תאי הכליה).
מחלות בדרכי השתן ומחלות אחרות: לפעמים דיברטיקולה או פוליפים של שלפוחית השתן או השופכה גורמים להמטוריה. Diverticula הם בליטות קיר, פוליפים הם בעיקר גידולים שפירים של הקרום הרירי.סיבות אפשריות אחרות הן, למשל, התכווצויות ביציאה של שלפוחית השתן או בשופכה, כמו גם פגיעה בכליות כתוצאה מלחץ דם גבוה או סוכרת (נפרופתיה סוכרתית).
פציעות: תאונת דרכים, דקירת סכין, נפילה או מכה עלולים לפגוע בדרכי השתן, בשלפוחית השתן או בכליות. ואז לעתים קרובות דם מתערבב בשתן.

בנוסף, לדם בשתן יכולות להיות גם סיבות אחרות. אלה כוללים, למשל:

מחלות ערמונית: אם נמצא דם בשתן של גבר, הדבר עשוי להצביע על בעיה בערמונית, כגון דלקת של הערמונית (ערמונית) או הגדלה שפירה של הערמונית (היפרפלזיה שפירה של הערמונית). ורידים מדממים של הערמונית (דליות הערמונית) וסרטן הערמונית יכולים גם הם להרגיש את עצמם עם דם בשתן.
זאבת מערכתית: מחלה אוטואימונית זו יכולה להשפיע על איברים שונים, כולל הכליות. אלה הופכים אז לדלקת (זאבת נפריטיס), שיכולה להיות קשורה להמטוריה.
גרנולומטוזיס של וגנר: מחלה זו, הידועה גם בשם מחלת וגנר, קשורה לדלקת כרונית של כלי הדם. בנוסף, נוצרים גושי עור קטנים (גרנולומות) באזור התהליכים הדלקתיים. אם כלי הכליות מושפעים מהמחלה, עקבות דם נראים לעין גורמים לשתן (macrohematuria).
תרופות: תרופות מסוימות יכולות לגרום גם לדם בשתן כתופעת לוואי. זה חל על כמה אנטיביוטיקה (כגון פניצילין), תרופות לסרטן (ציטוסטטיקה) ומדללי דם (כגון חומצה אצטילסליצילית, פנפרוקומן).

אגב: הרופאים מדברים על המטוריה גלומרולרית אם הסיבה נעוצה בגופי הכליה (glomeruli), כגון גלומרולונפריטיס. הגלומרולי מייצגים את תחנת הסינון הראשונה בייצור השתן: כאן נלחץ השתן הראשוני מהדם.

אם, לעומת זאת, תאי הדם האדומים נכנסים לשתן רק בחלקים הבאים של דרכי השתן (למשל עקב אבנים בשלפוחית השתן או דלקת בשופכן), מדובר בהמטוריה פוסט -גלומרולרית.

שתן בצבע אדמדם: לא תמיד המטוריה

מה שנראה כדם בשתן יכול להתברר גם כמשהו אחר מאשר רמות גבוהות של כדוריות דם אדומות (אריתרוציטים). לפעמים ההפרשה המוגברת של המוגלובין (הפיגמנט האדום בדם באריתרוציטים) היא הגורמת לשתן להפוך לצבע אדום-חום. הרופאים מדברים על המוגלובינוריה במקרה זה. זה יכול להתרחש, למשל, לאחר עירוי דם או לאחר פעילות גופנית מאומצת (כגון הליכה ארוכה) או כחלק מתגובת הרעלה או תגובה אלרגית. סיבות אפשריות אחרות כוללות זיהומים מסוימים (כגון מלריה) ומחלות תורשתיות.

שינוי בצבע חום-אדום של שתן יכול להיגרם גם על ידי מה שמכונה מיוגלובינוריה. המשמעות היא הפרשה מוגברת של החלבון מיוגלובין בשתן. מיוגלובין הוא פיגמנט השריר האדום המצוי בתאי השלד ושריר הלב. אם תאים כאלה מתים במספרים גדולים עקב פציעה או מחלה (למשל במקרה של התקף לב), כמות גדולה של מיוגלובין משתחררת לדם (מיוגלובינמיה) ולאחר מכן מופרשת בשתן.

צבע אדום בלתי מזיק וזמני לחלוטין של השתן יכול לנבוע מצריכת מזונות מסוימים (כגון סלק).

בנוסף, תרופות מסוימות עלולות לצבוע את השתן באופן שחשד בדם. זה חל, למשל, על האנטיביוטיקה ריפמפיצין.

אם אישה מבחינה בדם בשתן במהלך הווסת, הוא עשוי להיות מעורב בדם הווסת.

צבע השתן מספק רמזים

ניתן לזהות הפרעות בריאות רבות לפי צבע השתן. בדרך כלל גם דם נראה בבירור בשתן.

דם בשתן: מתי צריך לפנות לרופא?

מקרה ברור: מי שמבחין בדם בשתן צריך בהחלט ותמיד לפנות לרופא. לא משנה אם ישנם תסמינים נוספים כגון כאב או לא. חשוב להבהיר את הסיבה ולטפל בהתאם. הדבר חשוב במיוחד כאשר מצב חמור כגון סרטן שלפוחית השתן אחראי לדם בשתן.

שיחת רופא-מטופל

בתחילת הדרך מתקיים דיון מפורט בין הרופא למטופל במטרה לאסוף את ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה). לדוגמה, הרופא שואל:

מתי שמת לב לדם בשתן? האם זה קרה לך בעבר?
האם יש לך תלונות נוספות (כאב, חום, מתן שתן תכוף וכו ')?
האם יש לך מחלות קודמות (כגון זאבת אריתמטוס)?
האם עברתם תאונה לאחרונה או שנפצעתם בדרך אחרת (למשל בקרב)?
האם אתה נוטל תרופות כלשהן כרגע? אם כן, איזה?

מידע זה יעזור לרופא לצמצם את הגורמים האפשריים לדם בשתן.

בדיקה גופנית

לאחר האנמנזה מתבצעת בדיקה גופנית. בין היתר, הרופא ימדוד את לחץ הדם ואת טמפרטורת הגוף של המטופל. הוא גם מרגיש וטופח על הבטן והאגפים. אם החולה מתלונן על כאבים באגפים, למשל, מחלת כליות עשויה להיות מאחוריה.

בדיקת דם ושתן

הרופא יכול לבצע בדיקת שתן מהמטופל לבדיקת שתן מהירה באתר. בכך הוא בודק האם מספר מוגבר של כדוריות דם אדומות מופרש למעשה בשתן. הוא שולח את השתן של המטופל ודגימת דם למעבדה לצורך ניתוח נוסף. הניתוח יכול, למשל, לספק עדות למחלת דרכי השתן או כליות או לזיהום כגורם לדם בשתן.

נהלי הדמיה

ניתן לבחון בקלות את הכליות, שלפוחית השתן והערמונית בעזרת אולטרסאונד. הרופא יכול להעריך את אגן הכליה ואת השופכן באמצעות צילומי רנטגן. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיית תהודה מגנטית (MRI) עשויים להיות שימושיים כדי לשלול גידולים מעל שלפוחית השתן. במקרה של שלפוחית השתן ושופכה, נעשה שימוש בארתרוציסטוסקופיה.

דגימות רקמות

אם יש חשד לגידול או למחלה אחרת שהרופא ירצה לקבוע בפירוט רב יותר, הוא עשוי לקחת דגימות רקמה (ביופסיות).

דם בשתן: טיפול

לאחר בירור הגורם לדם בשתן, ניתן לטפל בו באופן ספציפי. כמה דוגמאות:

אם יש לך דלקת בדרכי השתן החיידקי, הרופא שלך ירשום אנטיביוטיקה. אותו דבר לגבי דלקת באגן הכליה.
במקרה של דלקת בגופי הכליה (גלומרולונפריטיס) משתמשים בדרך כלל בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית (כגון גלוקוקורטיקואידים או ציקלוספורין). חומרים חיסוניים כאלה יעזרו גם כאשר מחלה אוטואימונית (כגון זאבת אריתמטוס) גורמת לדם בשתן.
לפעמים ניתן לפתור אבנים בשתן (כליות, שלפוחית השתן, השופכן ואבנים בשופכה) בעזרת תרופות. במקרים אחרים, הם מוסרים כחלק מהליך (כגון ציסטוסקופיה). אבנים גדולות יותר מתנפצות לעתים קרובות בעזרת לייזרים או גלי הלם לפני שהן מוסרות או לפני שהן יורדות באופן טבעי (עם השתן).
במקרה של סכיסטוזומיאזיס בשלפוחית השתן, שהגורם הסיבתי שלה הוא פלוקים, הרופא נותן תרופה לתולעים (אנתלמינטית).
דיברטיקולה ופוליפים בשלפוחית השתן או השופכה מוסרים בניתוח.
לגידול ממאיר, בהתאם לסוגו ולשלבו, ניתן לשקול שיטות טיפול שונות, לרבות ניתוח, כימותרפיה והקרנות.
אם תרופות מסוימות הן הטריגר לדם בשתן, יש להפסיק אותן אם אפשר ו / או להחליף אותן בחלופות ידידותיות יותר לכליות.

דם בשתן: אתה יכול לעשות זאת בעצמך

לאחר שגילית דם בשתן, הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות מלכתחילה הוא לפנות לרופא. לאחר שנקבעה הסיבה להמטוריה, המטופל יכול לתמוך בטיפול רפואי במידת הצורך. לדוגמה, אם יש לך דלקת בכליות, רצוי להקפיד על טיפול גופני ולאכול דיאטה דלת חלבון. שוחח עם הרופא שלך כיצד תוכל לתמוך בטיפול בדם בשתן בצורה משמעותית.

בנוסף, כל אחד יכול לעשות משהו כדי למנוע סיבות שונות להמטוריה. לדוגמא, בעזרת תזונה נכונה, משקל גוף בריא ופעילות גופנית סדירה, לחץ דם גבוה וסוכרת (סוכרת) ניתן למנוע. שני אלה מקדמים מחלת כליות ובכך הופעת דם בשתן.

כמו כן, רצוי לא להשתמש בניקוטין: בין היתר עישון מקדם התפתחות סרטן בדרכי השתן וגם מחליש את המערכת החיסונית, מה שעלול להוביל למשל לדלקות בדרכי השתן.

באופן כללי, עליך לשתות מספיק (לא אלכוהולי) משקאות - מומחים ממליצים על 1.5 עד 2 ליטר לפחות ביום. זה עוזר לשמור על בריאות הכליות ומערכת השתן, ולמנוע דם בשתן (וגרוע מכך).