טינטון: זמזום נגד השריקה באוזן

כריסטיאן פוקס למדה עיתונאות ופסיכולוגיה בהמבורג. העורך הרפואי המנוסה כותב מאז 2001 מאמרי מגזין, חדשות וטקסטים עובדתיים על כל נושאי הבריאות שאפשר להעלות על הדעת. בנוסף לעבודתה ב-, כריסטיאנה פוקס פעילה גם בפרוזה. רומן הפשע הראשון שלה יצא לאור בשנת 2012, והיא גם כותבת, מעצבת ומפרסמת מחזות פשע משלה.

פוסטים נוספים של Christiane Fux כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

טינטון גוזל מחולים רבים את היכולת להירגע. אבל אפשר לרדוף את המייסר - על ידי זמזום נגדו.

ראשים גרמניים מזמזמים וזמזמים: טינטון קיים בכל מקום. "רוב האנשים לא מבחינים בשום דבר - הם מסננים אוטומטית את הצלילים חסרי המשמעות", אומר מומחה הטינטון דר. הייקה ארגשטטר בשיחה עם אם אכן הרעשים ניכרים, הם בדרך כלל אינם מפריעים ונעלמים במהירות מעצמם.

אבל יש יוצאים מן הכלל: אצל שני אחוזים מהגרמנים, הטונים לא רק מחליקים לתודעה, הם הופכים למזיקים מפרכים. "זה קורה כאשר תפקודי המסנן בראש מופרעים", אומר הפסיכולוג. אלה שנפגעים סובלים מהפרעות ריכוז ובעיות שינה, לחוצים ורזים, מעט ייאוש מהאזעקה המתמדת בגולגולת.

ספוק מאולף

אתה יכול למצוא עזרה במרכז הגרמני לחקר תרפיה במוזיקה (DZM) בהיידלברג, שם ניתן לאלף את הרוח לעתים קרובות - בעזרת טיפול במוסיקה מיוחדת. "בשל המסננים החדירים, תדרים מסוימים מייצגים יתר במוח של חולי טינטון - אנו מנסים לתקן זאת", מסביר ארגשטטר, המטפל בחולים ב- DZM.

חשוב לזהות תחילה את טון הטינטון האישי שלך ולאחר מכן לחקות אותו בצורה המדויקת ביותר האפשרית. המטופלת מתארת ​​כיצד נשמע הטון, המטפלת במוזיקה מנסה להסתובב עד שמצאה את התדר הנכון. ואז היא מבקשת מהחולה לזמזם את הפתק.

"כמו חלקי פסנתר במוח"

בהתחלה זו התחייבות קשה להפליא - הרבה יותר קשה לפגוע בטון הטינטון מאשר בצלילים אחרים. “בטינטון ישנם אי דיוקים אופייניים בשמיעה. לכן לא פשוט לשיר אחריהם בהתחלה ".

על ידי האזנה וזמזום באופן פעיל, אזורי המוח המתאימים מופעלים ומתכוונים מחדש בהדרגה. "זה כמו כוונון פסנתר," אומר ארגשטטר. גם כאן התווים הסותרים משתלבים בהרמוניה של הכלי.

מרכז שמיעה מגורה

העובדה שבכלל עולים צלילי פאנטום יכולים להיות סיבות שונות. למשל, הפרעות במחזור הדם באוזן הפנימית המשפיעות על תאי השיער. לעתים קרובות הצלילים מופיעים לאחר אובדן שמיעה פתאומי. עבור רבים התופעה נובעת גם מאובדן שמיעה: בשל אובדן השמיעה, אותות שמיעה מסוימים במוח נעדרים. הדבר מרגיז את מרכז השמיעה וגורם לו לדמות את התדרים המתאימים: נוצר צליל רפאים.

"למעשה, הטון של טינטון של כבדי השמיעה הוא בעיקר בטווח התדר האבוד", מדווח המטפל בטינטון. עם זאת, זה לא מספיק כדי להסביר: לא כל לקויי שמיעה מפתחים טינטון - ולא כל חולה טינטון סובל מאובדן שמיעה.

קורה יותר מדי

כאן נכנסות לפעולה שוב פונקציות המסנן המופרעות. לחץ משחק תפקיד מרכזי בכך. "טינטון מופיע בדרך כלל כאשר למישהו ממש יש יותר מדי בראש", אומר ארגשטטר. נטל גדול יותר כגון החלפת מקום עבודה, בניית בית או ילד לעולם, למשל.

"אבל יכולים להיות הרבה גורמי לחץ קטנים נוספים - הרבה עבודה וילד חולה נוסף. אלה מצבים בהם טינטון מתרחש בגלל שהמסננים נפתחים. "הטון הרציף בראש הופך להיות גורם לחץ נוסף - מעגל קסמים.

אמבט הרפיה לגווני טינטון

השלב השני של הטיפול בטינטון מוזיקלי משמש לפריצת הדרך. המטופל בוחר בקטע מוזיקה שנראה לו מרגיע. המטפלים מטמיעים בכך את נימת הטינטון האישית שלהם.

"מדובר בכך שהטינטון יהיה חיובי - זה בעצם התניה קלאסית", אומר הפסיכולוג. המטופלים לומדים להרגיש בנוח למרות רעשי הרקע. המטרה היא שהם כבר לא יתפסו את הצליל או שהם יוכלו לדעוך אותו שוב מהר מאוד.

מוח חסר מנוחה

החוקרים הצליחו לאשר במחקרים שהטיפול פועל. "בעזרת דימות תהודה מגנטית תפקודית (MRI), גילינו שמוחם של חולי טינטון אינו בא לנוח כראוי", מדווח ארגשטטר.

אצל אנשים ללא טינטון, המוח הראה דפוסי מנוחה אופייניים במוח בין שתי משימות חשיבה. “המוח אינו פסיבי, הוא מעבד מידע המתקבל באופן לא מודע. רשת הרפיה במוח פעילה ביותר ", יודע המדען. לעומת זאת, אצל מטופלים בטינטון, דפוסי המנוחה לא ממש רוצים להציב בין המשימות. נימת הטוניטון דורשת תשומת לב.

תפקודי המוח מנורמל

הודות לטיפול המוזיקלי, דפוסי הפעילות במנוחה חזרו במידה רבה בשלושה מתוך ארבעה מטופלים - המוח שלהם הצליח להתאושש שוב. כל מה שהיה נחוץ היה טיפול בן שבוע הכולל עשרה מפגשים בני 50 דקות כל אחד.

בסוף שבוע הטיפול, המשתתפים העריכו את עוצמת הצליל בכ -38 אחוזים בממוצע בלבד מתוך מאה בלתי נסבלת. בעבר, תפיסת הנפח הייתה 57 אחוזים.

במקביל, תחושת הרגיעה גדלה לכ -85 אחוזים ממקסימום מאה אחוז הרפיה כוללת. בנוסף, המטופלים הצליחו ליהנות שוב באופן מודע משלבי המנוחה ונתנו להרפיה הנלמדת והכוונה העצמית תשע מתוך עשר "נקודות להרגיש טוב".

קודם מכשיר השמיעה, אחר כך המוזיקה

עם זאת, הטיפול אינו מתאים לכולם. "אנו ממליצים לחולים כבדי שמיעה לפצות קודם כל על אובדן השמיעה בעזרת מכשיר שמיעה", אומר ארגסטטר. רק אז הטיפול באמת יכול להשתלט.

גם אנשים הלוקים בפסיכולוגיה, למשל הסובלים מדיכאון או מהפרעות חרדה, אינם מועמדים אידיאליים. "בעצם זהו טיפול עימות: אתה צריך להתמודד באופן פעיל עם הצליל המייסר", מסביר המטפל במוזיקה. אנשים שכבר לחוצים נפשית מוצפים מכך לעתים קרובות.

כישרון מוזיקלי מיוחד מצד המטופל, לעומת זאת, אינו נחוץ לטיפול: "יש לנו כאן את כל הטווח: מאנשים שהניעו את המורה למוזיקה שלהם לייאוש לזמרי אופרה".

none:  כושר ספורט פעוט תינוק עור