שעות חופש יקרות

ג'נס ריכטר הוא העורך הראשי ב- מאז יולי 2020, הרופא והעיתונאי היה אחראי גם כ- COO לפעילות העסקית ולפיתוח האסטרטגי של

פוסטים נוספים של ג'נס ריכטר כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

Jaufenpass, Timmelsjoch, Penser Joch - וולפגנג בורנמן כבש בכוחות עצמו את דרכי המעבר הגבוהות ביותר בהרי האלפים. באוכף האופניים הוא יכול להערים על מחלתו. וולפגנג בורנמן סובל מפרקינסון

יש ימים שאפילו המטרים הספורים למוסך עולים הרבה כוח וסבלנות. בצעדים משולשים מפרכים, לאחר מכן נאלץ וולפגנג בורנמן להילחם בדרכו מדלת הכניסה לאופני הסיור הכסופים והמבריקים שלו. אנשים הסובלים מפרקינסון לפעמים קפואים. במיוחד במה שנקרא מחוץ לשלבים הם בקושי יכולים לזוז, הדיבור קשה, תווי הפנים קפואים.

אבל כשהילד בן ה -59 עולה על אופניו ויוצא לדרך, נראה כאילו המחלה לא קיימת. כאילו לא קיבל את האבחנה ההרסנית מהרופא שלו לפני 19 שנה. "כל ההגבלות נעלמו מיד על האופניים", אמר בורנמן ל- "אני יכול לדווש כמו כולם, לנווט בבטחה, לבלום, אפילו לדבר." אבל רק כל עוד הוא נוסע. "כשאני יורד מהאופניים, הסימפטומים חוזרים מיד".

כוונון עדין מופרע

לקח יותר משנים עשר שנים עד שבורנמן גילה את הריפוי הזמני המופלא. התצפית נתנה לו אומץ לשדרג את הדו גלגלי, ששימש רק באופן ספורדי בשנים האחרונות, לחתיכת ציוד ספורט. האיש מסקסוניה התחתונה עולה על אופניו שלוש פעמים בשבוע ומתאמן, כשהוא נוסע בין 2,000 ל -3,000 קילומטרים מדי שנה. בורנמן כבר חקר את חצי גרמניה באופניים, וחצה את הרי האלפים כמעט כל קיץ. בחורף הוא עובר לארגומטר - שעות יקרות ללא "פארקי", כפי שהוא מכנה את המחלה. "אני לא יודע מדוע פרקינסון לא יכול לעקוב אחרי בנישה הזאת."

בגיל 40, וולפגנג בורנמן היה צעיר בצורה יוצאת דופן כאשר הרופאים אובחנו כי הוא חולה בפרקינסון. רוב החולים אינם חולים עד לאחר גיל 50, בין שבע לעשרה מיליון אנשים ברחבי העולם נפגעים, מעריכים החוקרים. במחלת פרקינסון, כוונון עדין של תנועות מרצון כבר לא עובד כראוי. תאי עצב המייצרים את המוליך העצבי דופמין מתים.

המערכת האקסטרפירמידלית המכונה אז כבר לא יכולה לתאם כראוי את שיתוף הפעולה של קבוצות השרירים השונות ואת המשוב שמגיע משם. הטיפול מכוון אפוא בעיקר למנגנון זה: החלפת דופמין ורגישות רבה יותר לחומר השליח. אך מה גורם למחלה ומדוע היא פוגעת בכמה אנשים מוקדם כל כך לא ידוע. המחקר של פרקינסון עדיין בחיתוליו.

כמו הילוכים משקשקים

הפרופסור ההולנדי בסטיאן בלום בנימגן, הולנד, הוא אחד החוקרים המובילים בפרקינסון ברחבי העולם. אחד המטופלים שלו - גבר עם פרקינסון מתקדם מאוד שבקושי הצליח ללכת אבל רכוב על אופניים בלי בעיות - הפתיע אותו לפני כמה שנים בהדגמת יכולותיו.

מדוע אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון מאבדים לפתע את הסימפטומים שלהם על האופניים - התנועות המעכבות והמוגזמות שאז מזכירות לא פעם את ההילוכים המרעשנים של מכונות גדולות וישנות? מדוע השרירים הצפופים באופניים הופכים לפתע לרכים, התנועות עגולות ונוזלות?

בלום חושד שחלקים שונים במוח אחראים לרכיבה על אופניים מאשר להליכה. פעילות גופנית יכולה גם ליצור תרכובות דופמין חדשות במוח, מצא. כך לפחות היה בניסויים בבעלי חיים. אבל האם זה יכול להסביר לבד מדוע הלסת התחתונה הצפופה מתרופפת, הלשון הופכת גמישה יותר והשפה עובדת שוב? כמו עם וולפגנג בורנמן?

אזורי המוח מתקשרים שוב

חוקרים בקליבלנד (אוהיו), ארה"ב, גילו כעת משהו מעניין: הם השתמשו בהליך מיוחד של הדמיית תהודה מגנטית כדי לקבוע את צריכת החמצן במוחם של חולי פרקינסון בזמן שהם דוושו על הארגומטר. בכך גילו שחלקים של המוח בקליפת המוח (תכנון תנועה) ובתלמוס (בקרת תנועה) החשובים לביצוע תנועה שוב מתקשרים ביניהם בצורה חזקה יותר כאשר נבדקיהם בדוושה.

במחלת פרקינסון, התקשורת בין אזורים אלה נקטעת. "אבל ברגע שהמטופלים שלנו עלו על האופניים, קליפת המוח והתלמוס החלו לסנכרן שוב את הפעילות שלהם טוב יותר. יכולנו לראות זאת מהקצב הזהה בצריכת החמצן", אומר מנהל המחקר ד"ר. צ'ינטאן שה בשיחת NetDoctor. "ככל שקצב המטופל גבוה יותר, כך ההשפעה חזקה יותר."

החוקרים גם צפו במשהו אחר שמעורר תקווה: ההשפעות החיוביות שרדו בבירור את האימון. ארבעה שבועות לאחר מכן, הם הצליחו להוכיח תקשורת משופרת בין קליפת המוח והתלמוס. "למרות זאת, עדיין איננו יכולים לומר היום אם רכיבה על אופניים יכולה להאט את מהלך המחלה בטווח הארוך או אפילו להפוך אותה", אומר שאה. זה יראה כעת מחקר אחר שבו המטופלים מתאמנים בבית על ארגומטרים למשך שישה חודשים.

ריקוד על הצלחת הרוטטת

רכיבה על אופניים כטיפול? וולפגנג בורנמן זכה גם הוא לתצפיות מדעיות מספר פעמים. יחד עם חברו יורגן ובר טיפס על כביש המעבר בגובה 1,900 מטר עד להנהטניוך בקיץ 2010, חוקר פרקינסון בלום והטלוויזיה הבווארית ליוו אותם. מומחה ה- IT לשעבר עובד כעת עם הנוירולוג שלו כדי לבדוק מכשיר שגולשי האלפינים בנבחרת יכולים להשתמש בו כדי לשפר את שיווי המשקל שלהם: מה שנקרא זפטור.

הצלחת הרוטטת של מכשיר האימון מתנדנדת ורוקדת באופן לא סדיר בכל הרמות ומאלצת את הספורטאי שמאזן עליה לבצע תנועות תיקון מתמשכות - אתגר מיוחד מאוד עבור המוטוריקה האיטית של חולה פרקינסון. אבל "הדבר עובד", בורנמן משוכנע. "המכשיר עזר לי לשמור על השליטה על האופניים גם בירידות המהירות של הרי האלפים". או כשהיא עלתה כל כך תלולה במעלה הגבעה, למרות כל המאמץ, הדוושות הסתובבו כל כך לאט שהילד הספורטיבי בן ה -59 וה"פארקי "שלו נחנקים על פני חצי רוחב הרחוב.

חפש מטרות חדשות

למרות כושרו, שגורם לרגליו וריאותיו הצעירות של עמיתי ספורט צעירים יותר, פלאצ'לאנר בורנמן רוצה להשלים את ההרפתקה האלפינית ולהשיג את חוויות ההצלחה הספורטיביות שלו עם קצת פחות סיכון בעתיד. "פרקי מותיר עלי עוד ועוד עקבות", אומר בורנמן. לכן הוא רוצה למצוא כבישים ושבילים חדשים, מטרות חדשות, ולהמשיך לרמות את המחלה גם אחרי 20 שנה. "אני לא יודע איך הייתי מסתדר בלי הספורט. אבל אני יכול לראות שהחולים סביבי שלא עושים את כל זה לא מסתדרים כמוני".

none:  מְנִיעָה תרופות צמחי מרפא ביתיים אֲנָטוֹמִיָה