חולי התקף לב: מנת יתר של פעילות גופנית
כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.מינכןככל שיותר ספורט כך ייטב. זה לא לגמרי נכון - לפחות לחולי התקף לב. פעילות גופנית מתונה היא התרופה הטובה ביותר. אולם לאחר פעילות גופנית מסוימת הסיכון למוות עולה.
ד"ר. פול טי וויליאמס מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה וד"ר. פול תומפסון מבית החולים הרטפורד בקונטיקט קבע סף לריצה והליכה במחקר. לשם כך הם גייסו בסך הכל 2377 ספורטאים שלפי המידע שלהם, ספגו התקף לב בעבר. המדענים רשמו את הפעילות הגופנית של המשתתפים במשך עשר שנים בממוצע. 526 משתתפי המחקר מתו במהלך תקופת המחקר, 376 מתוכם ממחלות לב וכלי דם.
פשוט לרוץ במשך שעה
הגבול: לאחר התקף לב, חולים אינם צריכים לרוץ או ללכת יותר מ -7.2 שעות MET ביום. MET מייצג Metabolic Equivalent of Task. שעת MET אחת היא מצב המנוחה ומתאימה להמרה של 3.5 מ"ל של חמצן לק"ג משקל גוף לדקה. בדרך זו ניתן להשוות את צריכת האנרגיה של פעילויות שונות. באופן ספציפי, 7.2 שעות MET ביום משמעו מקסימום 7 קילומטרים ריצה או 11 קילומטרים הליכה לאדם פעיל ממוצע. הדבר מתאים לשעה של ריצה מתונה ביום. נבדקים שעשו יותר ספורט הגדילו את הסיכון למות ממחלות לב בפקטור של 2.6. מתחת לסף זה, פעילות גופנית האריכה את חייהם של משתתפי המחקר.
הסיכון הגבוה ביותר למוות עבור תפוחי אדמה מהספה
עם זאת, תוצאות המחקר אינן גורמות לכך שחולי התקף לב לא צריכים לעסוק בספורט, מזהירים המחברים. Couchpotatos עדיין יש את הסיכון הגדול ביותר למוות, וסיכון גבוה יותר מאלו שמתאמנים יותר מדי.
החוקרים עדיין לא יודעים מדוע תרגיל רב מדי יכול להיות בעל השלכות שליליות על חולי התקף לב. הרחבה של החדר הימני או הפרעות במחזור הדם במקרה של עומסי לחץ דם גבוה עשויים לשחק תפקיד. (רָחוֹק)
מקור: וויליאמס פ 'ותומפסון פ': עלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם הקשורות לפעילות גופנית מוגזמת אצל ניצולי התקפי לב, הליכי מרפאת מאיו, ספטמבר 2014
none: שיער לִישׁוֹן טיפול בקשישים
