פרוסטטיטיס

סופי מאציק היא כותבת עצמאית בצוות הרפואי של

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

הערמונית היא דלקת בבלוטת הערמונית הגברית (הערמונית). זהו מצב שכיח יחסית בקרב גברים הקשור לכאבים בעת ריקון שלפוחית ​​השתן (שתן) ושפיכה. הרופאים מבדילים בין פרוסטטיטיס חריפה לכרונית. הטיפול והפרוגנוזה תלויים בסוג הגורמים לדלקת הערמונית. קרא את כל מה שאתה צריך לדעת על פרוסטטיטיס כאן.

קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. N41A54

פרוסטטיטיס: תיאור

פרוסטטיטיס (דלקת בערמונית) היא דלקת בבלוטת הערמונית של הגבר. הערמונית ממוקמת ממש מתחת לשלפוחית ​​השתן והיא בערך בגודל ערמון. הוא מקיף את החלק הראשון של השופכה ומתפרש עד לרצפת האגן המכונה שרירים.

הערמונית מייצרת הפרשה, הכוללת בין היתר את ה- PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית) ומה שנקרא זרע. ה- PSA הופך את השפיכה לדקה יותר. הזרע חשוב לניידות הזרע.

הערמונית קשורה בעיקר לכאבים עזים באזור הפרינאום והאנאלי. בנוסף, סימפטומים כגון מתן שתן תכוף, כאבים בעת מתן שתן (micturition) וכאבים במהלך שפיכה מתרחשים עם דלקת של הערמונית.

הערמונית מושפעת לעתים קרובות יחסית מדלקת. ההערכה היא שכ -15 % מכלל הגברים ברחבי גרמניה יפתחו פרוסטטיטיס פעם בחייהם. הסבירות לפתח דלקת ערמונית עולה עם הגיל. על פי מחקרים, רוב מקרי המחלה מתרחשים אצל גברים בגילאים 40-50.

תסמונת פרוסטטיטיס

בינתיים התבססה ברפואה הבנה רחבה יותר של המונח פרוסטטיטיס. מה שנקרא תסמונת הערמונית כולל תלונות שונות באזור האגן של הגבר, שלרובן יש סיבה לא ידועה. תמונות קליניות שונות מסוכמות תחת המונח תסמונת פרוסטטיטיס:

• ערמונית חיידקית חריפה
• פרוסטטיטיס חיידקית כרונית
• תסמונת כאבי אגן כרוניים דלקתיים ולא דלקתיים ("פרוסטטיטיס כרונית חיידקית")
• פרוסטטיטיס אסימפטומטית

פרוסטטיטיס חיידקית חריפה וכרונית

דלקת ערמונית חריפה נגרמת על ידי חיידקים (ערמונית חיידקית חריפה). החיידקים מגיעים לערמונית דרך הדם או מתפשטים לערמונית מזיהום חיידקי בשלפוחית ​​השתן או בשופכה. דלקת ערמונית חריפה היא בדרך כלל מחלה כללית קשה עם כאבים עזים בעת מתן שתן, חום וצמרמורות. דלקת הערמונית נגרמת על ידי חיידקים בעשרה אחוזים מכלל המקרים.

דלקת ערמונית חריפה עלולה להתפתח לערמונית כרונית: אם דלקת הערמונית נמשכת יותר משלושה חודשים וחיידקים מזוהים בשתן, מה שמכונה ביטוי הערמונית (נוזל המתקבל על ידי עיסוי הערמונית) או בשפיכה, פרוסטטיטיס חיידקית כרונית. היא פחות ממלאת דלקת ערמונית חריפה. דלקת כרונית בערמונית מעוררת גם כאבים בעת מתן שתן ואולי תחושת לחץ באזור הפרינאום, אך בדרך כלל התסמינים אינם בולטים כמו בדלקת ערמונית חריפה.

תסמונת כאב אגן כרונית (פרוסטטיטיס חיידקית)

ברוב המקרים של דלקת הערמונית, לא ניתן לזהות חיידקים בשתן, הבעת ערמונית או שפיכה כגורם למחלה. הטריגר לדלקת הערמונית נותר לא ברור. הרופאים מכנים זאת תסמונת כאב אגן כרונית (פרוסטטיטיס כרונית חיידקית).

אולם במקרים כאלה ניתן לעיתים קרובות לזהות תאי דם לבנים (לויקוציטים) כביטוי לדלקת בערמונית (תסמונת דלקת כרונית באגן כרונית). יש להבחין בין סוג זה של המחלה בה לא ניתן לזהות חיידקים ולא לויקוציטים (תסמונת כאב אגן כרונית לא דלקתית). באופן כללי, תסמונת כאב אגן כרונית (פרוסטטיטיס חיידקית) היא הצורה הנפוצה ביותר של דלקת הערמונית.

פרוסטטיטיס אסימפטומטית

דלקת ערמונית אסימפטומטית מופיעה במקרים נדירים. בצורה זו של דלקת הערמונית, ישנם סימנים של דלקת, אך אין כאבים או תסמינים אחרים. דלקת ערמונית אסימפטומטית מתגלה בדרך כלל במקרה, למשל במהלך בדיקת פוריות.

פרוסטטיטיס: סימפטומים

דלקת הערמונית יכולה לעורר מגוון רחב של תסמינים. בעוד שהתסמינים של דלקת הערמונית החריפה יכולים להיות מסיביים מאוד ומלווים בתחושת מחלה חזקה, הם בדרך כלל מעט מתונים יותר בפרוסטטיטיס כרונית. לא כל גבר מושפע חייב בהכרח לחוות את כל התסמינים המפורטים, וחומרת התסמינים יכולה להשתנות גם מאדם לאדם.

דלקת ערמונית חריפה: סימפטומים

לעתים קרובות דלקת ערמונית חריפה היא תמונה קלינית חריפה שבה נפגעים סובלים מחום וצמרמורות. דלקת הערמונית המקיפה את השופכה מובילה גם לבעיות מתן שתן. כאבים בוערים מתרחשים בעת מתן שתן (אלגוריה), וזרם השתן נחלש באופן משמעותי עקב נפיחות הערמונית (דיסוריה). מכיוון שהנפגעים יכולים להעביר רק כמויות קטנות של שתן, יש להם צורך מתמיד במתן שתן ולעתים קרובות הם צריכים ללכת לשירותים (פולקיוריה). תסמינים אחרים של דלקת הערמונית כוללים כאבים בשלפוחית ​​השתן, פרינאום ובאזור הגב. כאב יכול להופיע גם במהלך או אחרי השפיכה.

דלקת ערמונית כרונית: תסמינים

דלקת ערמונית כרונית גורמת בדרך כלל לתסמינים פחות חמורים מאשר דלקת ערמונית חריפה. תסמינים כגון חום וצמרמורות בדרך כלל נעדרים לחלוטין. סימפטומים של דלקת כרונית של הערמונית הם סימפטומים אופייניים כגון תחושת לחץ בפרינאום או בבטן התחתונה, שינוי צבע חום של השפיכה מהדם בזרע או דם בשתן (המטוריה). החשק המיני והזיקפה הם סימפטומים תכופים בצורה הכרונית, הנגרמים לעיתים קרובות מכאבים במהלך או לאחר השפיכה. התסמינים של פרוסטטיטיס חיידקית כרונית וכרונית חיידקית כרונית (תסמונת כאב אגן כרונית) אינם שונים.

סיבוכים של דלקת הערמונית

בנוסף לתסמינים החריפים, ערמונית עלולה לגרום גם לסיבוכים המסבכים את מהלך המחלה ומאריכים את זמן ההחלמה. הסיבוך השכיח ביותר הוא מורסה של הערמונית (במיוחד בפרוסטטיטיס חיידקית חריפה). מורסה של הערמונית היא אנקפסולציה מוגלתית של הדלקת, אשר בדרך כלל יש לפתוח ולרוקן עם חתך.

כסיבוך נוסף של דלקת הערמונית, הדלקת יכולה להתפשט למבנים סמוכים כגון האפידידימיס או האשכים (אפידידימיטיס, אורכיטיס). יש גם חשדות כי פרוסטטיטיס כרונית קשורה להתפתחות סרטן הערמונית.

פרוסטטיטיס: סיבות וגורמי סיכון

לדלקת הערמונית יכולות להיות מספר סיבות. הטיפול והפרוגנוזה לדלקת תלויים בגורם לדלקת הערמונית.

ערמונית חיידקית: סיבות

רק כעשרה אחוזים מהמקרים, הערמונית נגרמת כתוצאה מזיהום של הערמונית עם חיידקים (פרוסטטיטיס חיידקית). החיידקים יכולים להיכנס לערמונית דרך הדם (המטוגני) או מאיברים שכנים כמו שלפוחית ​​השתן או השופכה, שם הם גורמים לתגובה דלקתית.

חיידק Escherichia Coli (E. coli), המופיע בעיקר במעי האדם, הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת הערמונית. עם זאת, Klebsiella, enterococci או mycobacteria יכול גם לגרום לדלקת הערמונית. דלקת ערמונית חיידקית יכולה לנבוע גם ממחלות המועברות במגע מיני כגון זיהומי כלמידיה או טריכומונס וכן זיבה (זיבה).

בפרוסטטיטיס כרונית החיידקים בערמונית מתחמקים מהגנה על המערכת החיסונית האנושית באופן שטרם הוסבר בוודאות. זה מאפשר לחיידקים ליישב את הערמונית לצמיתות. אנטיביוטיקה פועלת בצורה גרועה יחסית ברקמות הערמונית, מה שיכול להיות גורם נוסף לשרוד החיידקים בערמונית.

תסמונת כאב כרוני באגן: סיבות

הגורמים המדויקים לתסמונת כאבי אגן כרוניים עדיין אינם מובנים במלואם. מדענים העלו תיאוריות שונות בנושא זה, שכל אחת מהן נשמעת מתקבלת על הדעת, אך כולן טרם הוכחו בבירור. במקרים מסוימים, החומר הגנטי של מיקרואורגניזמים שלא היו ידועים בעבר זוהה באגן. הסיבה לתסמונת כאבי האגן יכולה אם כן להיות מיקרואורגניזמים שעד היום לא ניתן לטפח אותם במעבדה ולכן אינם ניתנים לזיהוי.

סיבה אפשרית נוספת לתסמונת כאבי אגן כרוניים היא הפרעות במתן שתן. הפרעת היציאה מגדילה את נפח שלפוחית ​​השתן, שלוחצת על הערמונית. לאורך זמן, לחץ זה פוגע ברקמת הערמונית וגורם לדלקת.

סיבה אפשרית נוספת נחשבת לכך שדלקת ברקמת השלפוחית ​​יכולה להתפשט גם לערמונית.

כמו כן, ניתן להעלות על הדעת כי גירוי עצבי בסביבת הערמונית מוביל לכאבים המיוחסים בצורה לא נכונה לערמונית.

לבסוף, ניתן גם להעלות על הדעת כי מערכת חיסונית פעילה מדי או לא נכונה עלולה לגרום לתסמונת כאבי אגן כרוניים.

אולם במקרים רבים לא ניתן לקבוע בבירור את הגורם לכאבי אגן כרוניים. הרופאים מדברים אז על פרוסטטיטיס אידיופטית.

סיבות אנטומיות

במקרים נדירים, דלקת הערמונית נגרמת על ידי היצרות של מערכת השתן התחתונה. אם מערכת השתן מצטמצמת, השתן מגבה ויכול לגרום גם לדלקת אם הוא חודר לערמונית. היצרות כזו יכולה להיגרם כתוצאה מגידולים או מה שנקרא אבני ערמונית.

הרופאים גם חושדים שתפקוד לקוי של שרירי רצפת האגן יכול לקדם את התפתחות הערמונית.

סיבות פסיכולוגיות

בתקופה האחרונה נדונים יותר ויותר גם הגורמים הפסיכולוגיים לדלקת הערמונית. במקרה של תסמונת כאבי אגן כרוניים לא דלקתיים במיוחד, סביר להניח טריגר פסיכולוגי. המנגנונים המדויקים עדיין אינם ידועים.

גורמי סיכון לדלקת הערמונית

חלק מהגברים נמצאים בסיכון מיוחד לפתח דלקת בערמונית. אלה כוללים, למשל, גברים עם הפרעה במערכת החיסון או מערכת חיסון מדוכאת (למשל באמצעות תרופות, טיפול חיסוני). מחלות הבסיסיות כמו סוכרת יכולות גם לקדם ערמונית: עלייה ברמת הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת גורמת לרוב גם לרמת סוכר מוגברת בשתן. יתכן שהסוכר השופע בשתן מספק לחיידקים תנאי גדילה טובים, כך שזיהומים בדרכי השתן יכולים להתפתח ביתר קלות. בנוסף, המערכת החיסונית נחלשת בסוכרת.

גורם סיכון נוסף לדלקת הערמונית הוא צנתר שתן. רק הכנסת קטטר השתן דרך השופכה לשלפוחית ​​השתן עלולה לגרום לקרעים קטנים בשופכה ולפגיעות בערמונית. בנוסף, כמו כל גוף זר אחר, חיידקים יכולים להתיישב על קטטר בשתן וליצור מה שנקרא ביופילם. זה מאפשר לחיידקים לעלות לאורך השופכה אל שלפוחית ​​השתן ובכך גם להוביל לדלקת של הערמונית.

פרוסטטיטיס: בדיקות ואבחון

אם יש לך בעיות בערמונית, רופא המשפחה או אורולוג הוא איש הקשר הנכון. רופא המשפחה יכול לקחת את ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה), אך אם יש חשד לפרוסטטיטיס, הוא יפנה אותך לאורולוג. זה יערוך בדיקה גופנית.אם יש חשד לערמונית, בדרך כלל מדובר בבדיקה רקטלית דיגיטלית כביכול. עם זאת, בדיקה זו עדיין אינה מספקת עדות ברורה לדלקת בערמונית, אלא רק מחזקת את החשד. ניתן לבצע בדיקת מעבדה לאיתור ערמונית חיידקית. אם לא ניתן להוכיח שום סיבה קונקרטית, ניתן טיפול מתאים גם אם יש חשד מוצדק לדלקת הערמונית.

אנמנזית

שאלות אופייניות בעת רישום ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) יכולות להיות:

• האם יש לך כאבים בעת מתן שתן?
• היכן בדיוק אתה מרגיש את הכאב?
• האם יש לך כאבי גב?
• שמתם לב לשינויים בשפיכה?

בדיקת רקטלית דיגיטלית

מכיוון שהערמונית צמודה ישירות לפי הטבעת, ניתן לחוש אותו מעל פי הטבעת בעזרת אצבע. בדיקה רקטלית דיגיטלית זו מתבצעת על בסיס אשפוז וללא הרדמה; בדרך כלל היא אינה כואבת. המטופל מתבקש לשכב על הצדדים כשהברכיים כפופות. בעזרת חומר סיכה, הרופא מכניס לאט לאט אצבע לפי הטבעת ומרגיש את הערמונית והאיברים הסמוכים (מישוש). הוא בודק את הגודל והרגישות של הערמונית לכאבים: בלוטת ערמונית דלקתית מוגדלת מאוד ורגישה מאוד לכאב.

בדיקת מעבדה

ברוב המקרים השתן נבדק על מנת להצליח לזהות פתוגנים אפשריים. השיטה הסטנדרטית היא בדיקת מה שנקרא ארבע זכוכית. נבדקים השתן הראשון, השתן באמצע הזרם, הבעת הערמונית והשתן לאחר עיסוי הערמונית. הרופאים מתייחסים להפרשת הערמונית כביטוי של הערמונית. הרופא מקבל זאת על ידי הפעלת לחץ קל על הערמונית, למשל במהלך המישוש. ניתן לבחון את השפיכה גם לגבי פתוגנים וסימני דלקת.

חקירות נוספות

בדיקת אולטרסאונד רקטלית (סאונוגרפיה) יכולה לקבוע בדיוק היכן הדלקת ממוקמת ועד כמה היא התפשטה. מטרה חשובה נוספת של החקירה היא לשלול מחלות אחרות עם תסמינים דומים (אבחנות דיפרנציאליות).

על מנת שתוכל לשלול כי הפרעה קיימת בזרימת השתן נגרמת על ידי היצרות של השופכה, מתבצעת מדידת זרימת שתן (uroflowmetry). לשם כך המטופל מטיל שתן במשפך מיוחד המודד את כמות השתן ליחידת זמן. זרימת שתן רגילה היא בין 15 ל -50 מיליליטר לשנייה, עם זרימת שתן של עשרה מיליליטר לשנייה או פחות יש סבירות גבוהה שיש חסימה בשופכה.

פרוסטטיטיס: מדידת PSA

רמה מוגברת של PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית) בדם נחשבת בדרך כלל כאינדיקטור לסרטן הערמונית. עם זאת, אפילו עם ערמונית, ניתן להעלות מאוד את רמות ה- PSA בדם. אם הקריאה מוגברת באופן משמעותי, דגימת רקמה (ביופסיה) מבוצעת בדרך כלל ונבדקת במעבדה כדי לשלול באופן אמין סרטן הערמונית.

פרוסטטיטיס: טיפול

בדומה למחלות אחרות, טיפול בערמונית ומשך הטיפול תלויים בסיבה המעוררת.

טיפול רפואי

פרוסטטיטיס חיידקית חריפה מטופלת באנטיביוטיקה. במקרים קלים מספיקה מתן אנטיביוטיקה כעשרה ימים. עם פרוסטטיטיס כרונית, יש ליטול את התרופה לפרק זמן ארוך יותר (בסביבות ארבעה עד שישה חודשים). בהתאם לפתוגן, ניתן להשתמש באופלוקסצין, ציפרלקס, אזיתרומיצין, אריתרומיצין או דוקסיציקלין כחומרים פעילים. גם אם הסימפטומים כבר שככו, בכל מקרה יש להמשיך לקחת את האנטיביוטיקה כפי שנקבע על ידי הרופא. זה מונע הישנות ומפחית את הסיכוי להישנות.

פרוסטטיטיס אסימפטומטית מטופלת גם באנטיביוטיקה.

אם יש פרוסטטיטיס חיידקית כרונית (תסמונת כאב אגן כרונית), טיפול אנטיביוטי בדרך כלל אינו יעיל. במקרה של תסמונת כאבי אגן כרוניים דלקתיים, למרות חוסר הוכחות של פתוגן, כדאי לנסות אנטיביוטיקה, כיוון שלפעמים ניתן להשיג שיפור. לעומת זאת, בתסמונת כאב אגן כרונית לא דלקתית, טיפול אנטיביוטי אינו מומלץ.

גישות טיפוליות נוספות לדלקת הערמונית החיידקית הכרונית הן מעכבי 5α-reductase כגון פינסטריד או דוטסטריד, פנטוסאן פוליסולפט ומוצרי צמחי מרפא (חומרים פיטותרפיים) כגון קוורצטין או תמצית אבקה. אם גם זה לא משתפר, הטיפול התרופתי משלים פיזיותרפיה. מומלץ כאן טיפול גופני, תרגילי רצפת אגן או עיסוי ערמונית רגיל. בנוסף, טיפול בחום במיקרוגל יכול לעורר את הרקמה להגדיל את זרימת הדם ולהפחית כאבים.

טיפול סימפטומטי

טיפול סימפטומטי יכול גם לעזור להקל על תסמינים חריפים של דלקת הערמונית. ניתן לרשום תרופות לשיכוך כאבים בכאבים עזים. כריות חום ובקבוקי מים חמים על הגב או הבטן התחתונה עוזרים גם להרפות את השרירים. זה לעתים קרובות מקל על הכאב של דלקת הערמונית.

תרופות ביתיות כמו תרופת שיפון או אכילת זרעי דלעת רכים יכולים לסייע גם נגד הסימפטומים של דלקת הערמונית. טיפים נוספים כוללים אימון קבוע לרצפת האגן, הימנעות מאוכף חד של אופניים ובירה, בשר, שומן וסוכר.

טיפול בסיבוכים

אם המחלה גורמת לחסימה מסיבית של זרימת השתן, הסרת ערמונית (כריתת הערמונית) יכולה להיות שימושית, שכן שתן שיורי תמיד נושא סיכון גבוה לזיהום בדרכי השתן.

אם הדלקת גורמת למוגלה להיכלל בערמונית (מורסה), יש לרוקן אותה דרך חתך. בדרך הגישה היא בדרך כלל פי הטבעת.

לְהָרֵע

בסך הכל, שיעור ההישנות בדלקת הערמונית גבוה מאוד. כ -23 אחוזים מכלל הנגועים עוברים פרק שני של מחלה לאחר מחלה אחת, 14 אחוזים סובלים משלושה ו -20 אחוזים אפילו ארבעה או יותר מקרים. כדי להפחית את הסיכון להישנות, עליך להימנע מללבוש בגדים רטובים במהלך ואחרי ערמונית, קרירות יתר (למשל במהלך פעילות גופנית) או שתיית משקאות מעצבנים בשלפוחית ​​השתן כגון תה שחור או קפה. זה מקטין את הסיכון לדלקת שלפוחית ​​השתן ובכך לערמונית. עם זאת, שיטות אלה אינן יכולות למנוע בבטחה ערמונית הנגרמת על ידי חיידקים.

פרוסטטיטיס: מהלך המחלה והפרוגנוזה

הפרוגנוזה של דלקת הערמונית תלויה מצד אחד בגורם לדלקת ומצד שני באיזו מהירות מתחילים את הטיפול הנכון.

במקרה של פרוסטטיטיס חיידקית חריפה המטופלת במהירות האפשרית באמצעות טיפול אנטיביוטי, הפרוגנוזה בדרך כלל טובה. נטילת אנטיביוטיקה הורגת את הפתוגנים, אשר בדרך כלל מונעים את המעבר לפרוסטטיטיס כרונית.

מדענים חושדים שכאבים בזמן שפיכה מעלים את הסיכון לפרוסטטיטיס כרונית. כאב כזה הוא סימן לשינוי ביחסי המיקום של המבנים בחלל האגן, למשל הערמונית נמחצת בשלפוחית ​​השתן. דלקת ערמונית כרונית יכולה להתפתח אם דחיסה זו ממשיכה לאורך זמן.

כ -60 אחוזים מכלל החולים עם ערמונית חריפה אינם מראים עוד תסמינים לאחר שישה חודשים, וכ -20 אחוזים מפתחים דלקת כרונית בערמונית. הטיפול והפרוגנוזה קשים יותר כאן. במקרים רבים מתרחשים פרקי מחלה לסירוגין שיכולים ללוות את אלה שנפגעו במשך שנים רבות.

בדרך כלל דלקת ערמונית כרונית דורשת סבלנות עצומה מהנפגעים. הקורס הממושך לעיתים קרובות יכול להיות בעל לחץ נפשי רב. מטופלים מושפעים צריכים לפנות לעזרה מקצועית (למשל תמיכה פסיכותרפית) במידת הצורך, מכיוון שלמצבם הנפשי יש השפעה עצומה על הפרוגנוזה של הערמונית.

none:  טיפול שיניים טיפול בכף הרגל מחלות