שקיעה רחמית

סופי מאציק היא כותבת עצמאית בצוות הרפואי של

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

הורדת הרחם היא הורדת הרחם. הסיבה היא היחלשות של רצפת האגן, שיכולה לנבוע בין היתר מלידה. ניתן לטפל בשכיחות רחם בשיטות שמרניות או בניתוח. קרא כאן את כל מה שאתה צריך לדעת על שקיעת הרחם.

קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. N81

שקיעה רחמית: תיאור

ירידת רחם (Descensus uteri) היא הורדת הרחם (הרחם), כלומר הרחם "תלוי" נמוך יותר באגן מהרגיל. במקרים קיצוניים הרחם יוצא אפילו חלקית או מלאה דרך הנרתיק. לאחר מכן הרופאים מדברים על צניחת הרחם (צניחת רחם). במקרים קלים, שקיעה ברחם עשויה להיות נטולת סימפטומים. אולם בדרך כלל מתעוררות תלונות שונות.

בדרך כלל הרחם מוחזק במקומו על ידי מספר מבני תמיכה. אלה כוללים רצועות, רקמת חיבור ושרירי רצפת האגן. עם זאת, מבני תמיכה אלה יכולים להיחלש וכבר לא לייצב כראוי את הרחם. יש דיכאון כללי בכל רצפת האגן: הרחם, שלפוחית ​​השתן או פי הטבעת עלולים להחליק כלפי מטה.

בסך הכל, בין 30 ל -50 אחוזים מכלל הנשים יקבלו דיכאון ברצפת האגן במהלך חייהן. עם זאת, הסימפטומים לא בהכרח חייבים להופיע אצל כל אישה. לנשים רבות אין תסמינים עם שקיעה רחמית קלה, כך שלרוב שקיעת הרחם אינה רלוונטית מבחינה רפואית. הטיפול נחוץ רק במקרה של שקיעה רחמית חמורה עם תסמינים ניכרים או ליקויים בתפקוד וכמובן במקרה של רחם צנוח.

הורדת הרחם יכולה להשפיע גם על נשים צעירות יותר. זה נכון במיוחד כאשר ישנה היחלשות כרונית של רקמת החיבור.

צניחה ונרתיק בנרתיק

בנוסף להורדת הרחם, יש גם הורדת הנרתיק (Descensus vaginae). כאן הנרתיק צונח כלפי מטה. אם חלקים מהנרתיק מבלים, זה נקרא צניחת נרתיקית (צניחת נרתיקית או צניחה בנרתיק). לעתים קרובות מתרחשת צניחה בנרתיק או צניחת נרתיקית יחד עם צניחת רחם. אופיינית לנרתיק נפול היא תחושה של גוף זר בנרתיק, יחד עם בעיות בשימור השתן.

שקיעה ברחם: תסמינים

הורדת הרחם יכולה להרגיש את עצמה בדרכים שונות. התסמינים הקלאסיים של צניחת הרחם הם כאבי בטן או גב. עם זאת, כאב כזה אינו ספציפי במיוחד והנשים המושפעות מייחסות אותו בדרך כלל לגורמים אחרים.

אצל רוב הנשים, הורדת הרחם גורמת לתחושת לחץ כרונית או לגופים זרים בנרתיק ולמשיכה מתמדת כלפי מטה. זה יוצר את החשש שמשהו עלול "ליפול" מהנרתיק. נשים מושפעות לכן לרוב חוצות את רגליהן. בנוסף, קיימת דלקת מוגברת וציפויי קרום רירי, כאשר משתנה צמחיית הנרתיק. גם פצעי לחץ מתרחשים. סימפטום נוסף הוא הפרשה עקובה מדם מהנרתיק.

מכיוון שהרחם נמצא בסמיכות לשלפוחית ​​השתן, הוא יכול להפעיל עליו לחץ כאשר הוא משנה את מיקומו. סימפטומים אופייניים הם כאבים בעת מתן שתן, זרם שתן נחלש והשתנה תכופה בכמויות קטנות של שתן (פולקיוריה). במקרים מסוימים מתרחש גם מה שמכונה בריחת שתן במאמץ. לדוגמה, כאשר אתה משתעל או מתעטש, אתה יכול לדלוף בשתן בשוגג. גם דלקות בדרכי השתן יכולות לעלות. במקרים קיצוניים שלפוחית ​​השתן יכולה לזוז או לשקוע. כתוצאה מכך, השתן מגבה את הכליה. אולם סיבוך זה נדיר.

פי הטבעת והתעלה האנאלית ממוקמים לאחור ליד הרחם. אם הרחם מחליק למטה ובחזרה, הוא יכול להפעיל לחץ גם על פי הטבעת. התוצאות הן עצירות ו / או כאב במהלך תנועות מעיים. גם בריחת צואה מתרחשת מדי פעם.

אם צניחת רחם אינה מתבוננת לאורך זמן, היא מפעילה לחץ גובר על רצפת האגן. במקרים קיצוניים הרחם יכול לבלוט באופן מלא או חלקי מהנרתיק. לאחר מכן הרופאים מדברים על צניחת רחם או צניחה של הרחם. התסמינים ברורים כאן: ניתן לראות את הרחם מבחינה ויזואלית מבחוץ.

שקיעה ברחם: סיבות וגורמי סיכון

הורדת הרחם מתרחשת כאשר הרצועות והשרירים שבדרך כלל מבטיחים את יציבות האגן כבר אינם חזקים מספיק. הרחם יורד לאחר מכן בהתאם לכוח הכבידה כלפי מטה. במהלך החיים גורמים שונים יכולים לתרום ללחץ יתר על מבני התמיכה. זה כולל:

• עומס יתר וטעינה לא תקינה של רצפת האגן באמצעות עבודה פיזית כבדה
• עלייה בלחץ בבטן עקב מחלות כמו ברונכיטיס כרונית או עצירות כרונית
• הַשׁמָנָה
• חולשה כללית של רקמת החיבור

בנוסף, מיקום הרחם יכול לסטות מלידה. אפילו בחריגות מיקום כאלה הסיכון לשכיחות הרחם גדל. התסמינים הראשונים מופיעים כאן לרוב כבר בגיל 30.

שקיעת רחם לאחר הלידה

הסבירות לשכיחות רחם עולה גם לאחר הלידה. אם העוברים כבדים, הרצועות באזור האגן לחוצות. גם פגיעות בנרתיק במהלך הלידה מהוות סיכון אפשרי.נשים שנולדו להן מספר ילדים בחייהן, לכן סובלות ראשית בתדירות גבוהה יותר ושנית מוקדם יותר מרחם צנח.

לאחר לידה בנרתיק יכולה להתרחש גם הורדת רחם זמנית. ברוב המקרים זה נעלם מעצמו תוך מספר ימים. אם זה לא המצב, יש צורך כאן גם בטיפול. חתך פריניאלי מפחית את הסיכון להורדת הרחם, שכן החתך הממוקד נמנע מלחץ יתר וגם קריעה של הרקמה.

שקיעה ברחם: בדיקות ואבחון

אם יש חשד לצניחת רחם, הגינקולוג הוא איש הקשר הנכון. בשיחה ראשונה נרשמת ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה). יש לך הזדמנות לתאר את הסימפטומים שלך. בהתבסס על הסימפטומים הקלאסיים, החשד לשכיחות רחם הוא בדרך כלל מהיר יחסית.

לאחר מכן ניתן לבצע אבחנה ברורה במהלך הבדיקה הגניקולוגית. בעזרת ספקולום (מראה נרתיקית), הרופא בודק את הנרתיק ויכול לזהות אם הרחם שכך.

בדיקת רקטלית היא גם חלק מהחשד לשכיחות רחם. הרופא מרגיש ישירות לתוך פי הטבעת. לדוגמה, הוא יכול לחוש היפוך של דופן פי הטבעת (רקטוצלה) לכיוון הנרתיק. בליטה כזו היא סיבה נפוצה לעצירות.

בדיקת אולטרסאונד מתבצעת על מנת להעריך עד כמה שלפוחית ​​השתן מושפעת משקיעת הרחם. בדרך זו ניתן לקבוע טוב יותר את ההשלכות האפשריות של שקיעת הרחם. אם יש חשד לזיהום בשופכה, נלקחת דגימת שתן ונבדקת במעבדה.

שקיעה רחמית: טיפול

בהתאם לשלב בו מתגלה שקיעת הרחם והגיל בו נמצא האדם המושפע, ניתן לשקול שיטות טיפול שונות. באופן עקרוני, יש צורך בטיפול אם שקיעת הרחם גורמת לאי נוחות. אופן הפעולה תלוי אם המטופל עדיין רוצה ילדים.

תרגילי רצפת האגן מסייעים בצורות קלות וכאמצעי מניעה, למשל במהלך ההריון. אלו תרגילים מיוחדים המחזקים במיוחד את שרירי רצפת האגן. בדרך זו ניתן למנוע הורדה של אברי האגן. צורות קלות של דיכאון יכולות גם לסגת באופן עצמאי, כלומר ללא התערבויות רפואיות מיוחדות.

טיפול הורמונלי יכול להיות שימושי גם לנשים עם צניחת רחם קלה שכבר עוברות את גיל המעבר. לשם כך מורחים הורמוני מין נקביים (אסטרוגנים) עם נרות או קרמים. טבעת נרתיקית המשחררת כל הזמן כמויות קטנות של אסטרוגנים יכולה לסייע גם בטיפול בשכיחות הרחם.

הורדת רחם: ניתוח

במקרים חמורים יותר, ניתוח הוא בלתי נמנע. ישנן בעצם שתי שיטות פעולה שניתן לשקול. במקרה הטוב, הרופא יכול לבצע את ההליך דרך הנרתיק בלבד. אולם לעיתים יש צורך לבצע חתך באורך של כחמישה סנטימטרים בבטן התחתונה דרכו מתבצעת הניתוח.

במהלך הניתוח נאספים שרירי האגן ואיברים שנפלו חוזרים למקומם המקורי. מה שנקרא פלסטיק נרתיקי משמש לאיסוף שרירי רצפת האגן ולחיזוק הנקבה. הרופאים מבדילים בין פלסטיק נרתיקי קדמי לאחורי. פלסטיק הנרתיק הקדמי משמש כאשר הורדת השלפוחית ​​והנרתיק יורדת. בסיס השלפוחית ​​נאסף וצוואר השלפוחית ​​מורם. עם פלסטיק נרתיקי אחורי, העור בנרתיק מנותק מהחלחולת, עודף עור הנרתיק המתוח מוסר ולאחר השלפוחית ​​או פי הטבעת נתפרים שוב.

אם אינך רוצה עוד להביא ילדים לעולם הרחם מוסר במהלך הניתוח (כריתת רחם). על מנת למנוע מהשק העיוור הנרתיק שנותר לצמוח, הוא קבוע בחלל האגן בעזרת רצועת רקמה מיוחדת (vaginosacropexy).

אם בריחת שתן (אובדן שתן בלתי נשלט) מתרחשת במקביל לרדת הרחם, ישנם מספר הליכים כירורגיים אחרים (למשל הרמת דופן הנרתיק ותיקון זווית צוואר שלפוחית ​​השתן (colposuspension).

הליך הרשת הטרווגינלית (TVM) הוא אופציה נוספת לטיפול בשכיחות הרחם. בניתוח, הרופא מחדיר רשת בין השלפוחית ​​לרצפת האגן מעל הנרתיק.

טיפול המשך המבצע

הניתוח אורך כ- 30 עד 60 דקות ובדרך כלל מתבצע בהרדמה מלאה. טיפול בהרדמה מקומית מוצע גם בחלק מבתי החולים ובמרכזי טיפול רפואי. יש צורך באשפוז של יומיים לאחר הניתוח. סיבוכים מהניתוח נדירים מאוד. רוב הנשים שעברו ניתוח יכולות לחזור לעבודה הרגילה לאחר מספר ימים בלבד.

הבעיות הבאות של פעולת הורדת הרחם הן בעיקר שתן קשה ובעיות וכאבים במהלך יחסי מין. בעיות אלו יכולות לנבוע מתיקון יתר. בהשוואה לניתוחים אחרים, דימום או זיהומים הם נדירים מאוד.

פסירי

ניתוח אינו אופציה לנשים מבוגרות וחלשות פיזית מאוד. כאן הטיפול מתבצע בדרך כלל בעדינות באמצעות מה שמכונה pessaries. פסס הוא בצורת קערה, בצורת קובייה או בצורת טבעת והוא עשוי גומי קשיח או סיליקון. הרופא מחדיר לשתן את הנרתיק ותומך ברחם. חשוב שפסי לא יתקן ירידה קיימת, אלא רק יפעל בירידה נוספת. יש לנקות את האספס ולהכניס אותו באופן קבוע על מנת שלא לגרום לדלקת. באופן עקרוני, ניתן להשתמש בו רק לטיפול בשכיחות הרחם אם שרירי הפרינאום עדיין חזקים מספיק.

שקיעת רחם: מהלך המחלה והפרוגנוזה

הורדת הרחם אינה מחלה עצמאית, אלא סימפטום של היחלשות של רצפת האגן. מסיבה זו, שקיעת הרחם ניתנת לטיפול רק באופן סימפטומטי. טיפול סיבתי אינו אפשרי. בשל חולשת רצפת האגן, אירועים עלולים להתרחש שוב ושוב. אמצעי מניעה יכולים להפחית את הסיכון לאירוע נוסף.

ישנן מספר דרכים למנוע רחם צנח. החשוב ביותר הוא תרגילי רצפת האגן. אלו הם תרגילי התעמלות מיוחדים המחזקים במיוחד את שרירי היציבה. לאחר הלידה, ישנם גם תרגילים מיוחדים לתרום לרגרסיה של צניחת רחם או לתמיכה בייצוב רצפת האגן.

אמצעי נוסף הוא להימנע ממאמץ גופני מופרז כגון הרמת משאות כבדים. אם לא ניתן להימנע מהרמה, יש להקפיד לא להרים מתנוחה כפופה, אלא להתכופף. פעילות גופנית סדירה מונעת גם שקיעה ברחם. ספורט סיבולת כגון שחייה, רכיבה על אופניים או ריצה הוכיחו את עצמם כעוזרים במיוחד. כמו כן, מומלץ לנשים הסובלות מעודף משקל להפחית את משקל גופן.

ניתן לנקוט בכל האמצעים הללו לפני ואחרי הניתוח של הורדת הרחם או רחם צנח. עם זאת, אין שיטה למניעת בטיחות הרחם ברחם. כל אמצעי המניעה יכולים רק להפחית את הסיכון האינדיבידואלי.

none:  tcm טיפול שיניים לעשן