טרופונין

ואווה רודולף-מולר, רופאה

פלוריאן טיפנבוק למד רפואה אנושית ב- LMU מינכן. הוא הצטרף לנטדוקטור כסטודנט במרץ 2014 ותמך בצוות העריכה במאמרים רפואיים מאז. לאחר שקיבל את רישיון הרפואה והעבודה המעשית שלו ברפואה פנימית בבית החולים האוניברסיטאי באוגסבורג, הוא חבר קבוע בצוות מאז דצמבר 2019 ובין היתר מבטיח את האיכות הרפואית של כלי

פוסטים נוספים של Florian Tiefenböck

אווה רודולף-מולר היא כותבת עצמאית בצוות הרפואי של היא למדה רפואה אנושית ומדעי עיתונים ועבדה שוב ושוב בשני התחומים - כרופאה במרפאה, כמבקרת, וכעיתונאית רפואית בכתבי עת מומחים שונים. כיום היא עובדת בעיתונות מקוונת, בה מוצע מגוון רחב של תרופות לכולם.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

טרופונין הוא קומפלקס חלבונים המופיע בצורות שונות בתאי השלד ושריר הלב. זהו ערך מעבדה חשוב באבחון נזקי לב. קרא את כל מה שאתה צריך לדעת על חלבון השריר, המבנה והתפקוד שלו, וכאשר הוא מגיע לרמות קריטיות!

מהו טרופונין?

טרופונין הוא חלבון שריר חשוב: שרירי השלד והלב מורכבים מסיבי שריר (מיוציטים, תאי סיבי שריר), אם כי בדרכים שונות. כל סיב שריר מורכב ממאות סיבי שריר (myofibrils) המכילים גדילים דמויי חוט (myofilaments). ישנם גדילים שונים בחוטים אלו המסייעים לשרירים להתכווץ ולהירגע שוב. אחד החלבונים הללו הוא טרופונין.

מהו טרופונין בדיוק?

ישנם בעצם שלושה טרופונינים שונים. הם מורכבים מחומצות אמינו ויוצרים מתחמי חלבון. כל אלה מורכבים משלוש יחידות משנה. יחידת המשנה (UE) טרופונין C קושרת סידן. ה- UE Troponin T מתחבר לחלבון אחר (tropomyosin), וכך גם ה- UE Troponin I המחובר לחלבון המבני אקטין. האינטראקציה שלהם מאפשרת לשרירים להתכווץ ולהירגע שוב. שלושת מתחמי הטרופונין של הגוף הם:

• הלב הטרופונין (מורכב מיחידות המשנה cTnT, cTnI, TN-C)
• הטרופונין של שרירי השלד הלבנים (לתנועות מהירות, מורכב מ- UE fTnT, fTnl, TN-C2)
• הטרופונין של שרירי השלד האדומים (לסיבולת כוח, מורכב מ- UE sTnT, sTnI, TN-C).

חשיבות ברפואה

ברפואה, קביעת חלבון השריר מכוונת במיוחד לשני מתחמי החלבון troponin T (cTnT = troponin T לב) ו- troponin I (cTnI = troponin I לב), המופיעים רק בתאי שריר הלב. לכן מומחים סופרים אותם בין מה שנקרא סמנים ביולוגיים. סמנים ביולוגיים הם חומרים של הגוף עצמו (כגון חלבונים או מוצרים מטבוליים) המתאימים להצהרות לגבי תהליכי מחלה בגוף. במקרה של התקף לב, למשל, הטרופונין משמש כסמן ביולוגי לפגיעה בלב.

מתי נקבע טרופונין?

אם הרופא חושד ששריר הלב של המטופל נפגע, הוא קובע את הטרופונין T ואת הטרופונין I (הוא עושה גם א.ק.ג. 12-עופרת). בנוסף לשני ערכי המעבדה הללו, נמדדים לרופא גם חומרים אנדוגניים אחרים, שגדלים לאחר התקף לב. אלה כוללים מבני חלבון שונים כגון מיוגלובין והאנזימים קריאטין קינאז (CK ו- CK-MB), דהידרוגנאז לקטט (LDH) וגלוטמט אוקסלואצטט טרנסמינאז (GOT = AST). עם זאת, חומרים אלה נמצאים גם בתאי גוף אחרים ולכן אינם ספציפיים ללב. בפרקטיקה הקלינית היומיומית, הרופאים מסכמים את החומרים המוזכרים תחת המונח "אנזימי לב".

בנוסף, הרופאים קובעים את הטרופונין כדי לחשוף תגובת דחייה לאחר השתלת לב. הם גם קובעים את ערך הטרופונין לנזק לשריר הלב הנגרם כתוצאה מאי ספיקת איברים במקומות אחרים (במיוחד הכליה).

בדיקת טרופונין

כדי למדוד טרופונין, הרופא לוקח מהמטופל דגימת דם, המנותחת לאחר מכן במעבדה.

ישנן גם בדיקות טרופונין שניתן לבצע ישירות על מיטת המטופל. מכיוון שתוצאותיהם לרוב פחות מדויקות מהערכים הנמדדים מהמעבדה, הן משמשות בעיקר כדי לבדוק את מהלך הערכים הנמדדים.

הודות להתפתחויות האחרונות יותר, יש כיום הליכי בדיקה רגישים עוד יותר, מה שנקרא בדיקות T troponin רגישות ביותר. בעזרת הטרופונין T hs (hs = רגיש ביותר), ניתן לאתר אוטם חריף של שריר הלב אפילו מוקדם יותר מבעבר. מכיוון שבבדיקות קונבנציונאלי קשה לזהות חלבון שריר זמן קצר לאחר התקף לב (הגדלה ניתנת למדידה רק לאחר כשלוש שעות).

בדיקת טרופונין להתקף לב

התקף לב (אוטם שריר הלב) מתרחש כאשר כלי דם בלב (עורק כלילי או עורק כלילי) מצטמצם יותר מדי או נסגר לחלוטין עקב הפקדות על הקירות הפנימיים. שריר הלב אינו מסופק יותר (מספיק) עם חמצן ואינו יכול עוד לבצע את עבודתו. המטופלים חשים תחושת לחץ חזקה, צריבה או כאבים מאחורי עצם החזה (אנגינה פקטוריס), ואולי מקרינים לזרועות, לצוואר, ללסת, לבטן העליונה או לגב.

אם יש חשד להתקף לב, הרופאים יבצעו בדיקת אלקטרוקרדיוגרפיה (EKG) בהקדם האפשרי. אם מופיעים שינויים האופייניים לאוטם (כגון מה שנקרא גבהות ST), הם יוזמים צעדים להחזרת זרימת הדם לעורקים הכליליים (רסקולריזציה).

אם הא.ק.ג לא מראה חריגות, עדיין לא ניתן לשלול התקף לב (למשל במקרה של מה שנקרא NSTEMI). במקרה זה, טרופונין נכנס לפעול כסמן הביולוגי החשוב ביותר לאוטם. עם זאת, מכיוון שהוא רק עולה לאחר זמן מה (ולכן עדיין יכול להיות תקין זמן קצר לאחר התקף לב אפשרי), הרופאים בודקים את רמת הדם של חלבון שריר הלב מספר פעמים במרווחים קצרים. הרופאים משתמשים בבדיקות טרופונין T hs, שכן אלה יכולים להצביע על פגיעה בשריר הלב בשלב מוקדם מאוד.

שליטה בקורס

הטרופונין עולה בשעות הראשונות לאחר פגיעה בלב. הוא מגיע לשיא תוך 12 עד 96 שעות. לוקח בערך שישה ימים עד שבועיים עד שהערכים מתאוששים. לכן הרופאים קובעים גם את החלבון בשריר הלב על מנת לבדוק את מהלך מחלת שריר הלב או את הצלחת הטיפול (כגון revascularization).

ערכים תקינים של טרופונין

אילו ערכי נורמה של טרופונין חלים תלוי בהליך הבדיקה. בדיקות רגישות מאוד יכולות לזהות אפילו את הכמויות הקטנות ביותר של חלבון שריר הלב בדם. לכן, קיימים ערכי נורמה שונים של טרופונין T מאשר בשיטות בדיקה מקובלות.

	טרופונין T / טרופונין I.	Troponin T hs (רגיש ביותר)
ערכים רגילים	<0.4 µg / L	<14 ng / L (<0.014 µg / L) (<0.014 ng / ml; <14 pg / ml)
חשד למחלת שריר הלב, לא ניתן לשלול אוטם	0.4 - 2.3 µg / L	14-50 ng / L (0.014-0.05 µg / L) (0.014-0.05 ng / ml; 14-50 pg / ml)
חשד להתקף לב	> 2.3 µg / L	> 50 ng / l (> 0.05 µg / L) (> 0.05 ng / ml;> 50 pg / ml)

מתי רמות הטרופונין נמוכות?

טרופונין נמצא בתאי שריר הלב. הוא משוחרר רק כאשר אלה ניזוקים. לכן, חלבון שריר הלב בדרך כלל אינו ניתן לזיהוי בדם של אנשים בריאים. לפעמים ישנם ערכים מעט מוגברים בשל טכנולוגיית המדידה (אך עדיין בתוך הערכים הנורמליים).

מתי רמות הטרופונין עולות?

אפילו תאי שריר הלב שנפגעו מעט מביאים לעלייה ברמות הטרופונין. הסיבות לערכים המוגברים הללו הן:

• התקף לב (אוטם שריר הלב), כללי: תסמונת כלילית חריפה (אנגינה פקטוריס לא יציבה, NSTEMI, STEMI)
• דפיקות לב עם הפרעות קצב (הפרעות קצב טכיקרדיות)
• עלייה מסוכנת בלחץ הדם (משבר יתר לחץ דם)
• אי ספיקת לב (אי ספיקת לב)
• דלקת בשריר הלב (שריר הלב)
• מחלות שריר הלב כגון טאקו צובו קרדיומיופתיה (תקלה עקב מתח נפשי או רגשי, המכונה גם תסמונת "לב שבור")
• קרע בדופן העורק הראשי (דיסקציה של אבי העורקים), עורק ראשי מצטמצם קשות (היצרות אבי העורקים)
• תסחיף ריאתי, יתר לחץ דם ריאתי (= יתר לחץ דם ריאתי; צבר הדם בלב גורם שם לנזקים)
• ניתוחי לב, השתלות לב

גורמים אחרים נוטים פחות לגרום לרמות טרופונין גבוהות בדם של המטופל. בין היתר, הסיבות הבאות מובילות לעלייה בטרופונין T, במיוחד בבדיקות רגישות ביותר:

• התכווצויות בעורקים הכליליים (עווית כלילית)
• דלקת בכלי הדם בלב (כלי דם כליליים)
• אירועי מחלה נוירולוגיים כגון שבץ או דימום מוחי
• פגיעה קלה בלב עקב התערבויות רפואיות כגון ניתוח מעקפים, צנתורי לב, עירור בקוצב לב, הלם חשמלי (להחייאה או לנורמליזציה של קצב הלב = לב)
• תת פעילות בלוטת התריס (תת פעילות של בלוטת התריס) ובלוטת התריס (יתר פעילות בלוטת התריס)
• תרופות הפוגעות בלב (למשל תרופות כימותרפיות כגון דוקסורוביצין)
• רעלים (כגון ארס נחש)
• הרעלת דם (אלח דם)

מה לעשות אם הטרופונין משתנה

תמיד יש להתייחס לביקורת על ערכי טרופונין שהשתנו או עלו. הם מצביעים על תאי שריר לב פגומים. הדברים הבאים חלים: ככל שרמת החלבון בשריר הלב בדם גבוהה יותר, כך ההסתברות לפגיעה בלב גבוהה יותר והתחזית של החולה גרועה יותר. לכן, כאשר הטרופונין מוגבר, הרופאים פועלים במהירות כדי להימנע מתוצאות חמורות כגון אי ספיקת לב וכלי דם קטלנית. הם גם לוקחים דם במרווחי זמן קבועים על מנת לבדוק את מהלך המחלה והצלחת הטיפול בהתבסס על רמת הטרופונין.

none:  טיפול בכף הרגל טיפ לספרים הַפסָקַת וֶסֶת