אוטוסקלרוזיס

סופי מאציק היא כותבת עצמאית בצוות הרפואי של

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

אוטוסקלרוזיס היא מחלה המתקדמת לאט לאוזן התיכונה והפנימית. העברת הקול באוזן מוגבלת יותר ויותר על ידי תהליכי שיפוץ עצמות. זה מוביל לאובדן שמיעה ובמקרה הגרוע לבסוף לחירשות. האפשרות היחידה לטיפול היא ניתוח. ככל שאוטוסקלרוזיס מוקדם יותר מאובחן ומטופל, כך הפרוגנוזה טובה יותר. קרא כאן את כל מה שאתה צריך לדעת על אוטוסקלרוזיס.

קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. H80

אוטוסקלרוזיס: תיאור

אוטוסקלרוזיס היא מחלה של האוזן התיכונה והפנימית שבה חלקים מהאוזן מתקשים ומעצבים. זה משפיע על העברת הצליל מהאוזן לאוזן הפנימית. האסיפיקציה מתחילה בדרך כלל באוזן התיכונה ולאחר מכן יכולה להתפשט לאוזן הפנימית. בשלבים מאוחרים יותר, אוסיפיקציה מובילה לאובדן שמיעה גובר. זמזום וזמזום באוזן (טינטון) יכולים להתרחש גם כן. לרוב, אוטוסקלרוזיס מתרחשת רק באוזן אחת ומאוחר יותר גם בשנייה.

מטבוליזם מופרע בעצמות

גלי הקול שהאוזן קלטה הציבו את עור התוף בקצה תעלת האוזן החיצונית ברטט. זה מועבר לשרשרת האוזיקולוס באוזן התיכונה - שלושה אוסיקים זעירים המחוברים אחד מאחורי השני הנקרא פטיש, סדן וסטים: העברת הקול עוברת מהפטיש, הנמצא במגע עם עור התוף, דרך הסדן אל הסטים, המחובר לממברנה של החלון הסגלגל - הכניסה לאוזן הפנימית - מחובר. משם, המידע האקוסטי מגיע לאחר מכן למוח דרך עצב השמיעה.

באוטוסקלרוזיס, מטבוליזם העצם באזור כמוסת המבוך (עצמות באזור האוזן הפנימית) מופרע. ככלל, השינויים הראשונים מופיעים בחלון הסגלגל. משם, ההתעוותות מתפשטות לסטים, הנמצאים במגע עם הממברנה בחלון הסגלגל: הצירים נעשים יותר ויותר בלתי נעים, מה שמשבש יותר ויותר את העברת הקול ובסופו של דבר הופך אותו לבלתי אפשרי.

אוטוסקלרוזיס: שכיחות

לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה יש שינוי במבנים הגרמיים באוזן התיכונה והפנימית. תסמינים של אוטוסקלרוזיס מופיעים רק בכאחוז אחד מהאוכלוסייה. נשים מושפעות בערך פי שניים מגברים. אוטוסקלרוזיס שכיח יותר בין הגילאים 20 עד 40. עם זאת, שינויים באוזן יכולים להתקיים כבר בילדות מבלי להראות סימפטומים.

אוטוסקלרוזיס: תסמינים

באוטוסקלרוזיס ישנה הידרדרות הולכת וגוברת בשמיעה, בדרך כלל רק באוזן אחת בהתחלה. בכ -70 אחוזים מהנפגעים, אוטוסקלרוזיס מתפתח גם מאוחר יותר באוזן השנייה. אצל נשים, הסימפטומים הראשונים של אוטוסקלרוזיס מופיעים לעיתים קרובות במהלך ההריון. עם הגדלת העצם, הניידות של עצמות השמע מוגבלת יותר ויותר. בסופו של דבר, אובדן שמיעה מוחלט (חירשות) יכול להתרחש.

כ -80 אחוז מהחולים באוטוסקלרוזיס סובלים גם מרעשים באוזניים כגון זמזום או זמזום (טינטון).

מכיוון שהעצבים לחוש השמיעה והאיזון מתאחדים ורצים יחד למוח, סחרחורת יכולה להתרחש גם באוטוסקלרוזיס. עם זאת, לעתים נדירות זה המצב.

מטופלים בודדים גם מדווחים שהם יכולים לשמוע טוב מהרגיל בסביבה רועשת (למשל במהלך נסיעה ברכבת) (Paracusis Willisii).

אוטוסקלרוזיס: סיבות וגורמי סיכון

הקשרים המדויקים בהתפתחות אוטוסקלרוזיס טרם הובהרו. הרופאים מציעים כי גורמים שונים ממלאים תפקיד. הגורמים האפשריים כוללים, למשל, זיהומים ויראליים (חצבת, חזרת או אדמת) ותהליכים אוטואימוניים. במחלות אוטואימוניות המערכת החיסונית נלחמת ברקמה שלה. במקרים מסוימים אוטוסקלרוזיס הוא גם סימפטום מלווה למחלת עצם הזכוכית שנקראת (osteogenesis imperfecta).

אוטוסקלרוזיס שכיח יותר במשפחות מסוימות. לכן הרופאים חושדים כי המחלה יכולה להתבסס על נטייה גנטית. עד כה זוהו חמישה גנים המשתנים בקרב אנשים הסובלים מאוטוסקלרוזיס. הם ידועים בשם גנים אוטוסקלרוזיס (גנים OTSC) אחד עד חמישה. אם אחד ההורים סובל מאוטוסקלרוזיס, הילדים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה גם כן.

אצל נשים, הסימנים הראשונים לאוטוסקלרוזיס מופיעים לעיתים קרובות במהלך ההריון, ולעתים פחות במהלך גיל המעבר. עלייה בסימפטומים נצפתה אצל נשים חולות הנוטלות את הגלולה למניעת הריון. לכן סבורים כי הורמוני המין הנשיים ממלאים תפקיד גם באוטוסקלרוזיס. ריכוז מוגבר של הורמוני המין הנשיים עלול להאיץ את תהליכי השיפוץ של העצם.

אוטוסקלרוזיס: בדיקות ואבחון

אם יש לך קשיי שמיעה, רופא אוזן, אף וגרון (רופא אף אוזן גרון) הוא איש הקשר הנכון. בשיחה ראשונה הוא מתעד את ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה). יש לך את ההזדמנות לתאר בפירוט את כל התלונות ששמת לב אליהן. על מנת להגביל עוד יותר את סוג והתסמינים של התסמינים, הרופא שואל שאלות כגון:

• האם קיבלת לאחרונה זיהום ויראלי או חיידקי?
• האם יש לך בני משפחה עם בעיות אוזניים תכופות או קבועות?
• האם היו לך תלונות כאלה בעבר?
• עברת תאונה לאחרונה?

בדיקה גופנית

לאחר נטילת ההיסטוריה הרפואית תתקיים בדיקה גופנית. ראשית, הרופא מסתכל לתוך האוזן בעזרת זכוכית מגדלת פנאומטית (אוטוסקופיה). הוא יכול לקבוע כל שינוי בתעלת השמיעה החיצונית ובעור התוף. אם הדלקת היא הגורם לבעיות השמיעה, ניתן לזהות זאת על ידי אודם ניכר של תעלת האוזן ותוף העור. עם זאת, אצל אנשים עם אוטוסקלרוזיס תעלת האוזן ותוף התוף תקינים לחלוטין. רק במקרים חמורים מאוד מנצנץ מעין כתם אדמדם דרך עור התוף (סימן שווארצה).

מבחן שמיעה

לאחר מכן מתבצעת בדיקת שמיעה, במיוחד בדיקת מזלג כוונון (בדיקת מזלג כוונון). בעזרתו הרופא יכול להעריך איזה חלק באוזן גורם לאובדן השמיעה. לשם כך מכה את מזלג הכוונון ומונח בנקודות שונות על עצם הגולגולת או מוחזק מול האוזן. המטופל מתבקש לומר כאשר הוא אינו יכול לשמוע את הרטט.

בעזרת גרסאות הבדיקה השונות, הרופא יכול לברר האם אובדן השמיעה נובע מהפרעה בהולכת הקול או מהפרעה בתחושת הקול. אם יש הפרעה בהולכת הקול, לא ניתן להעביר את גלי הקול באוזן החיצונית או התיכונה. במקרה של הפרעת שמיעה סנסורינאלית, הפרעת השמיעה מקורה באוזן הפנימית, בעצב השמיעה או במוח.

באוטוסקלרוזיס, שבו האוססיפיקציה היא אך ורק באוזן התיכונה, הולכת הקול מופרעת. כאשר ישנם שינויים באוזן הפנימית (otosclerosis קפסולית), תחושת הצליל מופרעת. ישנן גם צורות מעורבות עם שינויים אוטוסקלרוטיים הן באוזן התיכונה והן בפנים הפנימית.

אם שינויים אלה קיימים רק באוזן אחת, ניתן לקבוע זאת על ידי השוואתם לאוזן השנייה. אם השינויים קיימים בשתי האוזניים, בדיקה זו אינה משמעותית ויש צורך בבדיקות נוספות.

חקירות נוספות

הרופא בודק גם את ניידות עור התוף (טימפנומטריה) ואת רפלקס stapedius. שריר ה- stapedius הוא שריר ה- stapes: אם הצירים נעשו חסרי תנועה עקב אוטוסקלרוזיס, הרפלקס נכשל.

מבחן השפה (אודיוגרם דיבור) בודק אם אנשים מושפעים מתקשים גם לשמוע מילים מדוברות.

שיטות הדמיה משמשות לאיתור ישיר של שינויים בעצמות. הדמיית תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה ממוחשבת יכולים לחשוף את היקף האוטוסקלרוזיס. בנוסף, ניתן להוציא בתמונות פריקות או שברים (למשל לאחר טראומה) של העצמות. בדיקת רנטגן יכולה להיות שימושית גם במקרים בודדים.

סינטיגרפיה טיפוס-שבלול (TCS) ובדיקת תחושת האיזון מתבצעים גם במקרים מסוימים.

אוטוסקלרוזיס: טיפול

אם האוטוסקלרוזיס אינו מטופל, האוסיפיקציה עולה בהתמדה. הרופאים מדברים על קורס מתקדם (מתקדם). לא ניתן לעצור הידרדרות בעזרת תרופות. במשך פרק זמן מסוים, זריקות עם תכשירים המכילים קורטיזון יכולים להקל על אובדן השמיעה. אולם בטווח הארוך הם אינם יכולים למנוע לקות שמיעה.האפשרות הטיפולית היחידה המבטיחה לטווח ארוך לאוטוסקלרוזיס היא ניתוח. יש להבחין בין שתי שיטות שונות: כריתת סטפ וסטפטוטומיה.

ניתוח אוטוסקלרוזיס: כריתת סטפ

הרופאים מדברים על "ectomy" כאשר משהו מוסר. ב כריתת סטפ, הסירים מוסרים בהתאם - או בעזרת מכשירים כירורגיים או לייזר. לאחר מכן משתמשים בהחלפה מלאכותית (תותבת), מה שנקרא stapesplasty. בדומה למערך עצמו, הוא מחובר בקצה אחד לסדן ובקצה השני לקרום החלון הסגלגל. הפרוטזה ממלאת אפוא את תפקידם של הסטים, כך שמובטחת העברת הקול.

ניתוח אוטוסקלרוזיס: stapedotomy

Stapedotomy היא השיטה הניתוחית השנייה האפשרית לאוטוסקלרוזיס. בעבר, בדרך כלל נעשה שימוש בכריתת סטפ. עם זאת, בשל הסיכונים הנמוכים יותר, סטפדוטומיה מועדפת כיום. ב stapedotomy, לא כל הסיכות, אלא רק האיבר הארוך מוסר. צלחת הסיכות, המחוברת לקרום האוזן הפנימית, נשארת. בצלחת נקדח חור קטן. בדומה לניתוח כריתת חזה, התותבת מחוברת כעת לסדן בצד אחד ולצלחת הסיכות בצד השני.

הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית. חומר ההרדמה מוזרק לתעלת האוזן החיצונית. עור התוף מנותק בצד אחד, מה שהופך את הסיבים לנגישים. ככלל, הפעולה אינה אורכת יותר מחצי שעה. לאחר הניתוח עור התוף מקופל לאחור. חבישת אוזניים מיוחדת (טמפונדת אוזניים) חייבת להישמר לפחות שבועיים לאחר הניתוח. את הצלחת הניתוח ניתן לראות - אם לא כבר במהלך הניתוח - לכל היותר תוך שבועיים אלה.

טיפול באוטוסקלרוזיס קפסולי

אם יש כבר אוטוסקלרוזיס קפסולרי (כלומר ניוון באוזן הפנימית), לא רק הולכת הקול, אלא גם תפיסת הצליל מופרעת בדרך כלל. לא ניתן לבטל הפרעה בתחושת הקול באמצעות כריתת סטאפ או סטפדוטומיה, שכן הסיבה להפרעת השמיעה נעוצה באוזן הפנימית. אם אובדן השמיעה אינו כה חמור, ניתן להשיג שיפור שמיעה בעזרת מכשיר שמיעה מתאים. עם זאת, זה לא עוצר את תהליך הגדלת העצם. למרות מכשיר השמיעה, אוטוסקלרוזיס יכול להמשיך ולהחמיר. ברוב המקרים, ניתוח הוא הכרחי בסופו של דבר. אם לא ניתן לשפר מספיק מספיק אובדן שמיעה חושי -עצבי חושי באוטוסקלרוזיס קפסולי בעזרת מכשירי שמיעה, השתלת שבלול היא הטיפול המועדף עליך.

אוטוסקלרוזיס: מהלך המחלה והפרוגנוזה

הפרוגנוזה של אוטוסקלרוזיס תלויה אם ומתי ניתן טיפול. ללא טיפול, עצמת האוזן יכולה להוביל לאובדן שמיעה חמור או אפילו לחירשות. מאידך גיסא, הניתוח והטיפול המוקדם יותר מתבצעים בחולים הסובלים מאוטוסקלרוזיס, כך גדל הסיכוי לריפוי מלא. ביותר מ -90 אחוזים מכלל אלה שנפגעו, ניתן לשפר או לחסל אוטוסקלרוזיס על ידי ניתוח.

אתה עלול להרגיש סחרחורת לאחר הניתוח. עם זאת, זה בדרך כלל נעלם תוך חמישה ימים. במקרים בודדים הסחרחורת יכולה להימשך זמן רב יותר. במקרים בודדים השמיעה יכולה להידרדר כתוצאה מהניתוח.

אינך יכול למנוע אוטוסקלרוזיס. עם זאת, אנשים עם בני משפחה הסובלים מאוטוסקלרוזיס צריכים לפנות באופן קבוע למומחה לאוזניים על מנת לזהות סימנים של אוטוסקלרוזיס מוקדם. יש להתייעץ מיידית עם רופא אוזניים, אף וגרון אם יש לך בעיות שמיעה כלליות או טינטון. הוא יכול לבחון את האוזניים לשינויים ובמידת הצורך לבצע ניתוח בשלב מוקדם. זה מוריד את הסיכון למהלך חמור ואולי נזק קבוע כתוצאה מאוטוסקלרוזיס.

none:  ערכי מעבדה כושר ספורט הַפסָקַת וֶסֶת