בתים רב תרבותיים

כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

הדור הראשון של עובדים אורחים מגיע לגיל פרישה. בסוף ינואר 2007 נפתח בית האבות הראשון בברלין, בו מתגוררים רק קשישים טורקים.

"Türk Huzur Evi" פירושו משהו כמו "בית טורקי להרגיש טוב": ירח סהר זהוב על הגג, חדרי תפילה הפונים למכה, אוכל שהוכן במיוחד, שלטים בטורקית ובגרמנית - אלה רק כמה דברים שמשמחים אזרחים טורקים צריכים לייפות בגיל מבוגר. בית האבות הוא פרויקט של מפעיל מרפאות פרטי והקהילה הטורקית בברלין. זהו מתקן הטיפול הטורקי הראשון והיחיד מסוגו בגרמניה ומיועד לאנשים מטורקיה שהגיעו כעובדי אורח לגרמניה לפני יותר מ -40 שנה.

מיליון קשישים זרים

מבחינה סטטיסטית גרידא, מוסדות כאלה נחוצים בגרמניה של העתיד. על פי נתוני הלשכה הסטטיסטית הפדרלית, בסוף 2008 חיו בגרמניה כ -7.2 מיליון זרים. 1.7 מיליון טורקים חיו במדינה זו. על פי תחזית המרכז הגרמני להזדקנות, כ -1.3 מיליון קשישים זרים יבלו את שנות הפנסיה שלהם בגרמניה בשנת 2010 וכ -2.8 מיליון בשנת 2030. "אנחנו רוצים שאנשים ימצאו את עצמם בתרבות המוכרת שלהם", אומרת Nejla Kaba Retzlaff, מנהלת Türk Huzur Evi בראיון ל- .

"גיל וטיפול נעקרו"

רבים מהם עובדי אורח לשעבר וחולים כרוניים מכיוון שהם עבדו בעבודות תובעניות פיזית במשך שנים. יחד עם זאת, הם מקבלים קצבה קטנה בלבד כיוון שעבודתם קיבלה שכר נמוך והם שילמו לביטוח הפנסיוני באיחור.

בנוסף, הם מודעים רק בצורה לא מספקת או כלל לא לדרישותיהם כלפי מערכת הסיעוד והביטוח הלאומי הגרמני, למרות שיש הצעות מידע מתאימות. "אזרחים קשישים זרים רבים דיכאו מזמן את נושא הזקנה והטיפול, בדיוק כמו הגרמנים", אומר ראלף קראוזה, מנהל בית האבות הרב תרבותי האוס אם סנדברג בדויסבורג.

הגיע אך לא הגיע

במקור העובדים האורחים הגיעו לזמן מה ורצו לחזור לארצות מולדתם לאחר מספר שנים. רבים לא יחזרו כי הקשר אבד עם השנים והטיפול כאן טוב יותר. עם זאת, מהגרים מבוגרים רבים מעולם לא הגיעו לחברה הגרמנית. בניגוד לילדיהם ולנכדיהם, אין להם שליטה גרועה או כלל בשפה הגרמנית גם לאחר עשרות שנים ולכן הם מעדיפים להישאר עם בני ארצם.

איך אתה גורם לעצמך להבין בבית אבות גרמני? איך אומרים מה אתה רוצה ומה לא? בנוסף לבעיות השפה, בתי אבות גרמניים רבים הם בני עדות ולכן נוצרים. לזרים מבוגרים, למשל ממדינות מוסלמיות, החיים שם יהיו קשים. משפחות מהגרים רבות דוחות בתים גרמניים מכיוון שהן חוששות שהתקנות הדתיות או מנהגי התרבות שלהן לא יובאו בחשבון. בנוסף, זהו טאבו של רבים להציב קרוב משפחה בבית אבות, שכן להורים תפקיד חשוב במשפחות מהגרים. הם יועצים ואנשים עם כבוד.

שבירת מבנים

טאבו שלעתים עוקף אותו, אך השכונה לא צריכה להבחין בו מיד. "מעט מאוד מהאזרחים הוותיקים הזרים מהסביבה הקרובה נמצאים איתנו", אומר קראוזה, "רובם מגיעים מרחוק". בסך הכל המבנים המשפחתיים נפתחים לאט לאט ומתקיימת חשיבה מחודשת. ילדים ונכדים רוצים לחיות בסטנדרטים מערביים ואינם יכולים (או לא רוצים) לדאוג להוריהם.

העובדים ב- Türk Huzur Evi הם בעיקר ממוצא טורקי ומדברים בשתי השפות- גרמנית וטורקית. הם מאומנים במיוחד לצרכים של קשישים מוסלמים. למשל, קו הבושה של אנשים מוסלמים שונה מזה של הגרמנים. גברים יכולים להיות מטופלים רק על ידי גברים, נשים על ידי נשים בלבד. הטבח חייב לוודא שכל המנות מוכנות על פי הוראות הקוראן. Nejla Kaba Retzlaff אומר: "זה פשוט לא מספיק פשוט להשאיר את החזיר כשאוכלים אותו." לתפילת יום שישי, נוצר חדר מיוחד ב- Türk Huzur Evi, המכוון לדרום מזרח. יש גם את כל השלטים בטורקית ובגרמנית.

Duisburg Lindenstrasse

"האוס אם סנדברג" בדויסבורג מראה שזה לא בהכרח חייב להיות בית אבות טורקי גרידא ושהתערובת יכולה להצליח. המתקן היה מחלוצי הטיפול הרגיש מבחינה תרבותית בגרמניה. קשישים טורקים, תוניסאים, הולנדים וגרמנים גרים שם תחת קורת גג אחת מאז 1997. מנכ"ל קראוזה אומר: "רב -תרבותיות זה טוב, זה מביא פפ למקום - בעצם זה כמו לינדנשטראסה גדולה".

הצוות מגיע ממדינות שונות וטבח טורקי מבטיח שהקשישים המוסלמים מרוצים. גם כאן ישנם חדרי תפילה למוסלמים ולנוצרים. אבל זה לא הגורם המכריע עבור קראוזה. לדעתו, מסגד או בית כנסת בבית אינם בגדר חובה. "הרבה יותר חשוב שתהיה מודעות לזולת."

none:  אִבחוּן הבריאות של גברים gpp