קורונה: איך יפן מביאה שליטה על המשבר
ליסה פוגל למדה עיתונאות מחלקתית תוך התמקדות ברפואה וביו -מדעים באוניברסיטת אנסבך והעמיקה את הידע העיתונאי שלה בתואר שני במידע מולטימדיה ותקשורת. לאחר מכן התקיימה התמחות בצוות המערכת של מאז ספטמבר 2020 היא כותבת כעיתונאית עצמאית ב-
פוסטים נוספים של ליסה פוגל כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.יפן כנראה הביאה לשליטה על משבר הקורונה - ללא הגבלות יציאה קשות כמו באירופה. בינלאומית, טייוואן ודרום קוריאה היו מוכרות יותר. עם זאת, מומחים כמו כריסטיאן דרוסטן בהחלט ממליצים ללמוד מיפן.
לאיזה סוג ביקורת לא הייתה ליפן להקשיב בהתחלה? במדינה יש הרבה פחות בדיקות לנגיף הקורונה מאשר במדינות אחרות. מבחינת המבקרים, הממשלה רצתה להמעיט באופן זה בהיקף המשבר כדי לא לסכן את המשחקים האולימפיים בקיץ.
איך עוד יכול להיות שלמדינה כמו יפן עם צפיפות אוכלוסייה כה גבוהה ושיעור כה גבוה של קשישים יש הרבה פחות מקרים של זיהומים ומוות מאשר מדינות אחרות על פי מפקד רשמי? כעת מדווחת יפן כי היא הביאה שליטה רבה על המשבר. בלי הגבלות יציאה קשות כמו באירופה. האם יפן היא דוגמנית טובה?
"ליפן עקומה כלפי מטה"
בכל מקרה, הווירוולוג הגרמני כריסטיאן דרוסטן סבור שגרמניה יכולה ללכת בדרכם של היפנים על מנת למנוע גל קורונה שני. "ליפן יש עקומה איטית כלפי מטה במשך זמן רב", אמר בפודקאסט NDR.
נכון ליום שני נרשמו בסביבות 17,500 זיהומים ביפן. על פי הסטטיסטיקה הרשמית, כ -900 בני אדם מתו בקשר לקוביד -19. המספרים הנמוכים יחסית עדיין נראו בלתי אפשריים בתחילת אפריל, כאשר מקרי ההדבקה בטוקיו ובערים אחרות החלו לעלות באופן משמעותי - בעוד שבדרום קוריאה השכנה עם מבחני המונים שזכו לשבחים רבים, העקומה השתטחה.
חירום כן, נעילה לא
רק לאחר תקופה ארוכה של היסוסים הכריז ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, על מצב חירום בטוקיו ובאזורים אחרים ב -7 באפריל, ובהמשך הרחיב אותו לכל המדינה. אזרחים נקראו להישאר בבית, לשמור מרחק ולהימנע מהמונים. לאייב אין סעד משפטי לנעילה כמו באירופה. ובכל זאת, הוא הצליח להסיר את מצב החירום רק כעבור חודש וחצי. איך זה היה אפשרי?
אסטרטגיית אשכול עובדת
יפן מסתמכת על אסטרטגיית אשכול: ברגע שמתגלה אדם נגוע מנותחים את אנשי הקשר של האדם הנוגע בדבר. כל אשכול הדבקות נמשך למקורו, כל האנשים בו נחשבים נגועים ומבודדים מיד. אין צורך לחכות ולראות אם בדיקה אכן מאשרת זיהום.
את רוב האשכולות במדינה ניתן לייחס למקומות הומי אדם - חדרי כושר, מועדוני לילה וחדרי קריוקי, למשל. דרוסטן מדבר על אירועים גדולים, למען הימנעותם יפן יכולה להוות מודל לחיקוי. במיוחד לאור פתיחת בתי הספר והגנים, התרשמותו היא: "מה שבאמת עלינו לתרגל הוא הכרה מוקדמת באשכולות ובידוד מיידי של חברי האשכול".
אין צורך בבדיקות המוניות
לגישתה, יפן לא נזקקה לבדיקות המוניות כמו במדינות אחרות, וזה היה זול יותר. "אי אפשר למנוע מאשכולות להופיע רק על ידי בדיקת אנשים רבים", אמר הווירוולוג מאוניברסיטת טוהוקו, היטושי אושיטני, למדע.
גורם הצלחה נוסף של יפן טמון בחברה של המדינה, במסורותיה ובתרבותה. הרוב הגדול של האוכלוסייה עקב מרצון אחר קריאת השלטונות להימנע ממקומות עם הרבה אנשים ולהישאר בבית במידת האפשר. בנוסף, היפנים תמיד ייחסו חשיבות רבה להיגיינה.
היגיינה היא סטנדרטית
זה כבר הרבה זמן נהוג ללבוש מסכת פנים כאשר אתה הצטנן, למשל, כדי לא להדביק אחרים. בדיוק כמו להשתחוות במקום ללחוץ ידיים או להוריד את הנעליים לפני שנכנסים פנימה. לדבר בקול רכבות הצפופות באופן כרוני במגה-ערי יפן נחשב לא מנומס. מכיוון שטיפות עם חלקיקי וירוס נכנסים לסביבה כשאתה מדבר, זה יכול גם להיות גורם.
ביקורת על יפן: מעט מדי עובדים מיומנים
אבל לא הכל מופתי ביפן. מומחים, למשל, מתלוננים על מחסור במומחים שיכולים לעקוב אחר מהלך מחלות זיהומיות. כמו כן, חסרים רופאים בכלכלה השלישית בגודלה בעולם, שהוכשרו להתמודד עם מחלות כאלה. בנוסף, על פי המבקרים, המדינה לא הצליחה לספק ציוד מגן מספיק לצוותים רפואיים בבתי חולים.
למרות שמספר הזיהומים יורד, ההתמקדות באשכולות לא מנעה התפרצויות בבתי חולים. מערכת הבריאות הייתה לעתים קרובה לקריסה, כך המבקרים. וגם: הגישה של יפן הוכיחה את עצמה כמוצלחת, לפחות עד כה, אך היא לא הייתה נטולת סיכון. "זה הלך טוב, אולי זה יכול היה להשתבש", אומר דרוסטן.
פחד מגל שני
וגם ביפן יש עדיין חששות שיכול להיות גל זיהומים גדול שני. למרות ביטול מקרה החירום, משבר הקורונה "לא הסתיים", מסביר הווירוולוג היפני אושיטני. הוא מצפה להתפרצויות מדי פעם אך מאמין "שנוכל לנהל את ההתפרצויות הקטנות הללו". (lv / dpa)
none: תְזוּנָה בריאות דיגיטלית אֲנָטוֹמִיָה
