דלקת באשכים
פביאן דופונט הוא כותב עצמאי במחלקה הרפואית המומחה לרפואת אנוש כבר עבד לעבודה מדעית בבלגיה, ספרד, רואנדה, ארה"ב, בריטניה הגדולה, דרום אפריקה, ניו זילנד ושוויץ, בין היתר. מוקד עבודת הדוקטורט שלו היה נוירולוגיה טרופית, אך עניינו המיוחד הוא בריאות הציבור הבינלאומית והתקשורת המובנת של עובדות רפואיות.
עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.דלקת האשכים (אורכיטיס) היא זיהום כואב של האשך עם וירוסים או חיידקים. ילדים וצעירים מושפעים במיוחד. גם גברים פעילים מינית או חולים במחלת הערמונית נוטים יותר לפתח דלקת באשכים. מאחר והאשכים ממלאים תפקיד חשוב ברבייה, ומחלות האשכים עלולות לגרום לאובדן פוריות, תמיד יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי במקרה של תסמינים. קרא עוד על דלקת האשכים!
קודי ICD למחלה זו: קודי ICD הם קודים מוכרים בינלאומיים לאבחונים רפואיים. ניתן למצוא אותם, למשל, במכתבי רופא או בתעודות של כושר עבודה. N45
דלקת אשכים: תיאור
דלקת האשכים (אורכיטיס) היא דלקת ברקמת האשך, הנגרמת בדרך כלל על ידי וירוסים. זה יכול להיות חד צדדי או דו צדדי. ברוב המקרים הדלקת נמשכת גם לאפידידימיס. הדלקת המשולבת של האשכים והאפידידימיס נקראת epididymorchitis.
דלקת האשכים שכיחה ביותר בקרב בנים לאחר גיל ההתבגרות ובגברים. זה פחות נפוץ אצל ילדים. ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה בהצלחה.
דלקת אשכים: תסמינים
בהתאם לסיבה לדלקת האשכים, ישנם סימפטומים שונים במקצת. עם זיהום ויראלי, כאבים ונפיחות באזור האשך מתרחשים לפתע תוך מספר שעות. מגע, ביגוד צמוד ותנועות כואבות. האשך אדום. נגיפי חזרת הם לעתים קרובות הגורם לדלקת האשכים. לחולים בדרך כלל יש גם נפיחות בבלוטות הפרוטידים וכאבים באזור הפנים והצוואר, במיוחד בעת לעיסה.
דלקת אשכים חיידקית קשורה גם לכאבים עזים, אדמומיות ונפיחות. עם זאת, התסמינים מתפתחים במשך מספר ימים, לא שעות. במקרה של דלקת חיידקית בדרך כלל גם האפידידימיס מושפע.
אם האשך מודלק, עלולה להופיע גם חום.
דלקת אשכים: סיבות וגורמי סיכון
הסיבה השכיחה ביותר לדלקת האשכים היא הדבקה בנגיף החזרת. פתוגנים אלה מדבקים ביותר וכמו נגיפי השפעת מופצים בחדר באמצעות טיפות זעירות, למשל בעת עיטוש או שיעול. דלקת האשכים מתרחשת לעיתים קרובות כמחלה משנית של חזרת אצל מתבגרים וגברים. ילדים נוטים פחות לפתח אורכיטיס.
דלקת אשכים יכולה להתפתח גם בהקשר של זיהומים אחרים בנגיפים, למשל בדלקות עם דליות (פתוגן של אבעבועות רוח ורעפים), וירוס אבשטיין-בר (פתוגן של מונונוקלאוזיס = קדחת הבלוטות של פייפר) או וירוס קוקסקי.
זיהומים חיידקיים יכולים גם לעורר אורכיטיס, למשל סלמונלוזיס או ברוסלוזיס. האשכים עלולים להידלק גם כתוצאה ממחלה המועברת במגע מיני כגון זיבה או עגבת.
לפעמים החולים סובלים תחילה מדלקת של האפידידימיס (אפידימיטיס), למשל מהחיידקים העולים של דלקת בדרכי השתן. כתוצאה מכך, הפתוגנים יכולים להתפשט מהאפידידימיס לאשכים.
דלקת האשכים יכולה להיות גם תוצאה של טראומה.
דלקת אשכים: בדיקות ואבחון
על ידי תיאור התסמינים ובחינה מדוקדקת של האשכים, הרופא בדרך כלל יכול להסיק מהר מאוד שיש דלקת באשכים. סימן אבחון חשוב הוא סימן מה שנקרא Prehn: במקרה של דלקת באשכים הכאב לרוב שוכך כאשר האש מרים מעט. בעזרת בדיקת אולטרסאונד מיוחדת (סונוגרפיה של דופלר) הרופא בודק גם את זרימת הדם לאשך. אם יש דלקת, זרימת הדם עולה.
התמיינות מפיתול האשכים
שתי הבדיקות (סימן פרהן וסונוגרפיה של דופלר) חשובות גם הן על מנת לשלול פיתול האשכים (פיתול האשכים) כגורם לכאב. האשך מתפתל על חוט הזרע, המפריע לאספקת הדם (ניתן לראות בסונוגרפיה של דופלר). בנוסף, סימן הפרהן שלילי עבור פיתול האשכים, כלומר הכאב אינו שוכך כאשר האשך מורם. ההבחנה המדויקת בין דלקת האשכים לבין פיתול האשכים חשובה מאוד, כיוון שהאחרון הוא מקרה חירום אותו יש לנתח באופן מיידי!
בדיקות מעבדה
אם יש חשד לאורכיטיס של חזרת ואין חיסון נגד חזרת, בדיקת דם יכולה לסייע באיתור המחלה. לשם כך מחפשים בדם נוגדנים ספציפיים נגד וירוס החצבת.
במידת הצורך ניתן לאתר דלקות נלוות בדרכי השתן בבדיקת שתן.
אם יש חשד למחלה המועברת במגע מיני, ניתן לזהות את הפתוגן במקלון השופכה. במידה והחשד מאושר, יש לכלול את בן הזוג בטיפול על מנת להימנע מהדבקה הדדית של השותפים.
דלקת אשכים: טיפול
הטיפול בדלקת האשכים תלוי אם היא נגרמת על ידי חיידקים או וירוסים.
דלקת אשכים ויראלית
במקרה של דלקת וירוסים כגון אורכיטיס חזרת, הטיפול בדרך כלל מורכב מהקלת הסימפטומים. טיפול סימפטומטי זה כולל במיוחד:
- מנוחה במיטה
- מצננים את האשכים בעזרת קומפרסים לחים
- הרם אשכים
- משככי כאבים על הכאבים
דלקת חיידקית של האשכים
אם הדלקת באשך נגרמת על ידי חיידקים, טיפול סיבתי באנטיביוטיקה מתווסף לטיפול הסימפטומטי המתואר לעיל. בהתאם למטופל, לגיל ולקבוצת הפתוגנים, ישנן קבוצות שונות של חומרים פעילים בהם משתמשים. לעתים קרובות משתמשים בטטרציקלינים (כגון דוקסיציקלין), פלואורוקינולונים (כגון ציפרלקס), צפלוספורינים (כגון צפטריאקסון) או מקרולידים (כגון אזאטיופרין).
דלקת אשכים: מהלך מחלה ופרוגנוזה
דלקת האשכים בדרך כלל כואבת מאוד ולא נוחה. עם זאת, בדרך כלל ניתן לטפל בה בהצלחה.
עם אורכיטיס חזרת התסמינים נמשכים כשבוע (שלושה עד עשרה ימים). דלקת האשכים החיידקים יכולה להימשך גם מספר ימים, בהתאם לתגובה לאנטיביוטיקה.
לאחר דלקת אשך ויראלית בדרך כלל נפגע ייצור הזרע למשך מספר חודשים. במקרים נדירים, רקמת האשך ניזוקה עד כדי כך שהזרע מעט מדי או איטי מדי מיוצר לצמיתות - החולה נשאר סטרילי. זה משפיע על אחוז אחד עד שניים מהחולים עם אורכיטיס חזרת.
כסיבוך של דלקת האשכים, עלולה להיווצר מורסה (אוסף מוגלה של מוגלה הנגרמת מהתמוססות של רקמות). יש לנקות אותו מבחינה מבצעית.
none: לעשן מערכות איברים gpp
