עם מספריים הגן נגד סרטן

ד"ר. אנדראה באנרט עובדת ב- מאז 2013. עורך הדוקטור לביולוגיה ורפואה ביצע בתחילה מחקר במיקרוביולוגיה והוא מומחה הצוות בדברים הזעירים: חיידקים, וירוסים, מולקולות וגנים. היא גם עובדת כעצמאית עבור באיירישר רונדפונק ובמגזיני מדע שונים וכותבת רומני פנטזיה וסיפורי ילדים.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

טיפול גנטי נמצא באבני היסוד: שימוש בוירוסים כמוניות גנים ותאי חיסון מהונדסים גנטית, החוקרים התכוננו למאבק בסרטן.

סוף סוף תרופת פלא לסרטן! נגיפי חצבת שהשתנו הורגים תאי גידול עם שיעור הצלחה של מאה אחוז. אבל אז זה מגיע לאסון: הנגיף משתנה. מיליוני אנשים מתים, מי ששורד הופך לזומבי. סיפור זה על הווירוולוג דר. רוברט נוויל מספר לפליק ההוליוודי "I Am Legend" משנת 2007. הווירוסים האונקוליטיים המופיעים בסרט אינם בשום אופן מדע בדיוני. הם סוג של טיפול גנטי לסרטן. וזה נמצא באבני ההתחלה.

אישור בארה"ב

באוקטובר 2015 אושר וירוס כזה לראשונה בארצות הברית למלחמה במלנומה. צורה זו של סרטן העור ממאירה במיוחד מכיוון שהיא יוצרת גרורות מוקדמות המתפשטות דרך כלי הלימפה וכלי הדם.

"סרטן הוא בסופו של דבר מחלה גנטית", מסביר ד"ר. בוריס פסה, ראש מחלקת מחקר תאים וטיפול גנטי במרכז הרפואי האוניברסיטאי המבורג-אפנדורף בשיחה עם "אז יש מקום להתערב גם בגנום לטיפול." הרעיון המרכזי של טיפול גנטי קלאסי הוא החלפת גן חולה על אחד בריא. עם זאת, זה לא כל כך פשוט עם סרטן. "השינויים בגנום בדרך כלל מורכבים מאוד", אומר פסה. הטעויות בתכנית, מה שמכונה מוטציות, המאפשרות לתאים להתרבות באופן בלתי מבוקר, אינן נובעות רק מגן אחד, אלא מהרבה שונות.

הציגו גני התאבדות

כל כך הרבה טעויות אי אפשר לתקן בעזרת גנים בריאים. במקום זאת, המדענים מזריקים גן התאבדות לתאי הגידול. אלה מתים ואז מתמוססים. זו הסיבה שהשיטה נקראת גם "הרג ישיר". אבל איכשהו חייבת התאבדות להיכנס לתאים הסרטניים. הנגיפים האונקוליטיים נכנסים לתמונה כאן כמונית לגנים. לשם כך משתמשים המדענים באסטרטגיית השכפול המתוחכמת של וירוסים: הם מבריחים את החומר הגנטי שלהם לתא מארח ומשתמשים במכשיר השכפול שלו להתרבות.

במאבק נגד סרטן העור השחור האגרסיבי ביותר, למשל, כבר נעשה שימוש בנגיף הרפס שעבר שינוי גנטי כך שהוא נושא גן התאבדות לתאים הסרטניים.

ההליך נבדק במחקר שנערך על 436 חולים. כולם סבלו ממלנומה מתקדמת שהתפשטה וכבר לא ניתן היה לנתח אותה. החוקרים הזריקו את הנגיפים מהונדסים גנטית ישירות לתוך הגידול. על פני תקופה של מספר חודשים. אצל 16.3 אחוזים מאנשי הבדיקה הגידול הממאיר נעלם או לפחות נסוג. בקבוצת הביקורת זה היה המצב רק עבור 2.1 אחוזים מהחולים. "לחולים אלה הייתה פרוגנוזה גרועה ביותר. במבט כזה, התוצאה מבטיחה מאוד ", מסביר פסה.

פלישת וירוסים לתאי הגידול

בעזרת וירוסים אונקוליטיים כאלה, תאים סרטניים אחרים יכולים גם הם להיהרג בצורה ממוקדת מאוד בעתיד, אך: "הבעיה הגדולה ביותר היא באמת להשיג את כל תאי הגידול", מסביר פסה. כי כל עוד נותרו תאים סרטניים, הם יכולים להמשיך לצמוח ולהתרבות.

לכן פותחו וירוסים שיכולים להתרבות בתאי הגידול. "זהו תהליך המווסת את עצמו", אומר פסה, "כל עוד תאי הגידול נמצאים, הנגיפים מתרבים, אם כולם מובסים, הם מתים." הטריק: הנגיפים מתוכנתים באופן שהם מגיבים תכונות ספציפיות בחילוף החומרים של תאי הגידול תלויים.לתאי גוף בריאים אין את התכונות הללו ולכן הם אינם מותקפים.

בדילמה

אך ישנה בעיה נוספת: כאשר וירוסים מתרבים בגוף, המערכת החיסונית משמיעה את האזעקה. "כמובן שמערכת החיסון לא יכולה לדעת שזהו 'וירוס טוב'", אומר פסה. אז הוא נלחם בנגיפים המצילים ומבטל אותם לפני שהם יכולים להשלים את עבודתם. כדי למנוע זאת, אפשר לכבות את המערכת החיסונית. "אבל זה יהיה כרוך בסיכון גדול מדי", מסביר המדען. מכיוון שלפתוגנים אחרים יהיה אז קל. אולי מסוכנת עוד יותר תהיה האסטרטגיה של בניית וירוסים שאפילו המערכת החיסונית לא מזהה אותם. אתה יכול להשמיד את תאי הגידול ללא הפרעה. אבל אם הם היו צריכים להשתנות בשלב מסוים ולתקוף תאים בריאים, לגוף לא יהיה סיכוי להתגונן - תרחיש כמו ב"אני אגדה ".

במקרה של נגיפי ההרפס שהיו ממוקדים למלנומה, המדענים מצאו פתרון פשרה: מה שמכונה גירוי חיסוני. הנגיף האנטי-סרטני נושא אז גם את המידע לגבי חומר שליח הממריץ את המערכת החיסונית של המטופל: הגורם הגרנולוציט-מונוציט GM-CSF. המערכת החיסונית מבטלת בהדרגה את הנגיפים, אך הודות לגירוי היא נותנת לאחר מכן לגידול את שלו.

תאי חיסון חמושים

הצורה החשובה השנייה של טיפול גנטי מכוונת גם למערכת החיסון: מה שמכונה טיפול חיסוני. היא משתמשת ביכולות שיש למערכת החיסון ממילא למעשה: לכבות את תאי הגוף המשתנים באופן פתולוגי מדי יום. בנוסף למלחמה בפתוגנים, זוהי המשימה החשובה ביותר שלה. רק כאשר הוא אינו עומד בדרישות אלו מכל סיבה שהיא, גידול מתפתח. "השאלה היא: האם נוכל להחזיר אותו?" אומר פסה. הרעיון: לחמש את תאי החיסון נגד תאים סרטניים באמצעות שינויים גנטיים.

תאים חיסוניים מזהים חברים ואויבים באמצעות חלבונים מסוימים הנמצאים על פני התאים: מה שנקרא אנטיגנים. הם עושים זאת בעזרת קולטנים ספציפיים שכמו המפתח למנעול, תואמים את האנטיגנים ונקשרים אליהם. תאי T, למשל, משמשים כזיכרון של המערכת החיסונית. לאחר שהגוף התגבר על מחלה, בעתיד תאים T יהיו מצוידים במפתח המתאים בכדי שיוכל לזהות במהירות את הפתוגן במקרה של זיהום נוסף.

מזיקים רעולי פנים

בעזרת שינויים גנטיים, המדענים אוספים כעת קולטנים התואמים את התאים הסרטניים המתאימים לתאי T של חולי סרטן. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית חושפת את התאים הסרטניים כמזיקים ותוקפת אותם. "כמובן, זה עובד רק אם לתאי הגידול יש מבני משטח שאינם נמצאים על תאים רגילים ובריאים", אומר פסה.

סרטן שכבה

וזה המקרה, למשל, עם סרטן הדם. מטופלים כבר טופלו בצורת טיפול זו במספר מחקרים, כולל בשנת 2012 באוניברסיטת פנסילבניה. במחקר השתתפו 30 חולים עם לוקמיה לימפוציטית, רובם ילדים. כל שאר הטיפולים לא עבדו, ויותר ממחצית כבר עברו השתלת מח עצם. לצורך הטיפול, הרופאים סיננו את תאי ה- T מדמו של המטופל ולאחר מכן הוסיפו להם גן עם שרטוט הקולטן נגד הגידול במעבדה. תאי החיסון שהשתנו ניתנו בחזרה לחולים תוך עירוי במשך שלושה ימים. התוצאות היו מדהימות: הסרטן נסוג ב -27 נבדקים, 19 נותרו ללא סרטן.

גם בגרמניה יכולים חולי סרטן להרוויח בקרוב מטיפולים גנטיים. "הנגיפים האונקולוגיים יאושרו בשנה -שנתיים הקרובות", מעריך פסה. אימונותרפיה לסרטן הדם יכולה לעבור אפילו מהר יותר. החוקר מאמין: "אולי השנה".

none:  לידת הריון טיפולים סימפטומים