שן מתה
כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.שן מתה כשהפנים שלה - עיסת השן (עיסה) מתה. הסיבה היא בדרך כלל דלקת של העיסה הנגרמת עקב עששת. קרא כאן באילו בדיקות רופא השיניים משתמש כדי לבדוק את שיני סימני החיים, אילו בעיות יכולה לגרום לשן מתה ואיך נראה הטיפול!
עצבים וכלי דם מתים
אם החורים בשן עמוקים מדי, השן עששת חזקה מדי, והמטופל מרושל מדי מהיגיינת הפה, אפילו רופא שיניים כבר לא יכול להציל דבר: השן מתה. ליתר דיוק: העיסה, צרור העצבים וכלי הדם המספקים את השן מבפנים, מתים. ללא טיפול זה גם הדנטין לא ישרוד, כך שחומר השן ימות בהדרגה.
עם זאת, השן לא צריכה ליפול מיד. במקרים חריגים, שן מתה יכולה להיעלם מעיניהם לאורך זמן. מצד אחד, כיוון שהאמייל נשאר יציב לזמן מה ללא אספקת דם ומצד שני כי שן ללא עצב לא בהכרח גורמת לבעיות.
סימנים אפשריים לכך שהשן מתה הם שינוי כהה, שבירת חומר השן, רגישות לנשיכה או במקרה הגרוע ביותר כאבים ונפיחות.
דלקת כגורם
הסיבה למוות הרקמות היא בדרך כלל דלקת של העיסה (pulpitis). היא מתרחשת כאשר פתוגנים חודרים לחורים עמוקים עד לעצבי השן, לרוב כתוצאה מעששת. דלקת פרקים יכולה להיות כואבת ביותר, אך לעיתים יכולה להיות תקינה לחלוטין. לאחר שהדלקת הגיעה לעצב השן, היא משפיעה על העיסה כולה והורסת אותה.
אם כאב שיניים חמור מפסיק לפתע לאחר מספר ימים, אין זה סימן לריפוי ספונטני, אלא כי עצב השן מת והדלקת חריפה הפכה לכרונית. לכן, הדברים הבאים חלים: פנה לרופא השיניים בזמן טוב!
העיסה לעתים נדירות ניזוקה ישירות. זה קורה, למשל, לאחר תאונה, כאשר השן נשברת או דופקת אותה. נזק כזה גורם לכאבים עזים ובדרך כלל כמעט ואי אפשר להתעלם ממנו מבחינה ויזואלית.
חלל מסוכן
העיסה המתה מהווה כר גידול אידיאלי לחיידקים אחרים. אלה מגיעים מחלל הפה ונודדים בקלות לשן כאשר העששת כבר עשתה את דרכה לשם.
החיידקים מתחילים להירקב את הרקמה המתה. דלקת אגרסיבית מתפתחת (הנקראת גנגרנה), אשר ניכרת על ידי ריחו העגום. מכיוון שהפתוגנים יכולים בקלות לחדור לכל הלסת, הגנגרנה מסוכנת במיוחד. אם דלקת בקצה השורש פורצת לתוך הרקמה שמסביב, מתרחשת מורסה, "הלחי העבה".
חפש סימני חיים
כדי לקבוע אם השן מתה, רופא השיניים מבצע בדיקת חיוניות כביכול. ככלל, כדור צמר גפן מרוסס בתרסיס קר ומוחזק כנגד השן. במקרים פשוטים מספיקה ניפוח אוויר קצר מאקדח המים-אוויר. אם המטופל מרגיש את גירוי הקור, בדיקת החיוניות חיובית, כלומר: השן חיה.
אם בדיקה זו שלילית, רופא השיניים יבדוק את השן הנגועה עוד יותר. במקרה של שיניים עם כתרים או סתימות, בדיקת החיוניות יכולה להיות לא אמינה ולתת תוצאות שליליות כוזבות.
אינדיקציה נוספת לשן מתה היא בדיקת ההקשה, בה השן המתה מגיבה בכאב לדפיקות. הסיבה לכאב היא דלקת בעצם הלסת - דלקת קצה השורש, המקיפה את קצה השורש בגודל אפונה. הלסת כואבת, לא השן המת עצמה. במקרה של ספק, צילום רנטגן מספק בהירות. לאחר מכן ניתן לזהות דלקת כרונית בקצה השורש על ידי שינוי מעגלי בקצה השורש.
ההשלכות
יש לטפל בשן מתה, אחרת קיים סיכון לדלקת כרונית ולאובדן שיניים. במידת האפשר, ינסה רופא השיניים לשמר את השן ולבצע טיפול שורש. תעלת השורש מנקה וחותמת במילוי.
אם לא ניתן להציל את השן מכיוון שהיא שבירה מדי, רופפת מדי או נגועה לצמיתות, יש רק את המוצא האחרון: השן חולצת (עקירה). ניתן לסגור את פער השיניים המתקבל בדרכים שונות, למשל בעזרת גשר, שתל או עם תותבת נשלפת.
none: כושר לידת הריון לעשן
