מזל רע

ניקול וונדלר בעלת תואר שלישי בביולוגיה בתחום האונקולוגיה והאימונולוגיה. כעורך רפואי, כותב ומגיה, היא עובדת עבור מו"לים שונים, שעבורם היא מציגה סוגיות רפואיות מורכבות ונרחבות בצורה פשוטה, תמציתית והגיונית.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

Kindspech, המכונה גם מקוניום, היא תנועת המעיים הראשונה של תינוקך. צבעו ירוק-שחור ונמצא בדרך כלל בחיתול של ילדכם 12 עד 48 שעות לאחר הלידה. אולם, לפעמים, ילדים כבר מפרישים את הילד במזל רע ברחם. תוכל ללמוד עוד על הסכנות האפשריות ועוד על המקוניום כאן!

מהו Kindspech?

המונח Kindspech (מקוניום) מתייחס לצואה הראשונה של התינוק. זה כבר מצטבר במערכת העיכול של העובר בין השבוע ה -10 ל -14 להריון. במהלך תקופה זו, התינוק שלך יתחיל ללגום מדי פעם לגימות קטנות של מי השפיר (מי השפיר). הוא מכיל חלבונים, סוכר, אשלגן, נתרן ויסודות קורט וכן שערות קטנות ותאי עור, מהם נוצר הילד היורק. בנוסף לרכיבים אלה, Kindspech מכיל ריר, תאי קרום רירי, מרה מעובה ותאי מעיים ממערכת העיכול של הילד. ה- Kindspech קשוח ובעיקר חסר ריח. המקוניום חייב את צבעו הירקרק עד השחור לתכולה הגבוהה של הביליברדין, תוצר פירוק של פיגמנט הדם האדום.

מתי החיסול של הקינדספ?

בדרך כלל המגרש של הילד נמצא בחיתול של הילוד כ 12 עד 48 שעות לאחר הלידה. חיסול צריך להתבצע לא יאוחר מהיום הרביעי לאחר הלידה. אם זה לא המצב, ייתכנו בעיות בריאות שצריך להבהיר אותן על ידי רופא. סיבות אפשריות יכולות להיות, למשל, היצרות במעי, חסימת מעיים (תקע מקוניום, מקוניום אילוס), הפרעת תחבורה, אך גם סיסטיק פיברוזיס קיים. גם אם האם נטלה תרופות מסוימות במהלך ההיריון (מגנזיום סולפט, אופיאטים, חוסמי גנגליונים), הדבר יכול לחסום את הפרשת יריקת הילד בילד לאחר הלידה.

מדי פעם, תינוקות מפרישים את הילד המפחיד ברחם (ראה להלן).

הנקה מאיצה את מותה של קינדספך

הנקה יכולה לקדם את מעבר הצואה של הילד הראשון לאחר הלידה. חלב אם הראשון (קולוסטרום) שנשים מייצרות זמן קצר לאחר הלידה מתאים במיוחד לכך. החלב הסמיך והצהבהב יחסית מכיל מעט שומן, הרבה חלבון, מינרלים ומערכות חיסון וקל לעיכול. חיסול מהיר יחסית של Kindspech מפחית את הסיכון לצהבת יילוד (צהבת יילודים).

חוסר מזל במי השפיר

מדי פעם זה קורה שתינוקות מפרישים את הילד יורק ברחם. מי השפיר אז כבר אינם נראים צלולים וצהובים-חלביים, אלא מעט ירקרקים ומעוננים. זה לא נדיר. ניתן לזהות רכיבי צואה במי השפיר ב -10 עד 15 אחוזים מהלידות. הסיבה לכך היא בדרך כלל לידה ארוכה או העברה (תאריך היעד חרג). מקוניום נמצא במי השפיר אצל 20 אחוז מהנשים ההרות שיולדות לאחר התאריך המחושב.

אולם לעיתים, הטריגר יכול להיות גם ילד או מחלה אימהית המעמידה את הילד שטרם נולד במצב מלחיץ. אספקת החמצן פוחתת והמעי פחות מסופק בדם. כתוצאה מכך מתרחשות תנועות מעיים או שריר הסוגר מתרפה - Kindspech בורח.

סיבוך: שאיפת מקוניום

בכשלושה עד ארבעה אחוזים מהנשים ההרות שמי השפיר שלהן מכילות מקוניום, מי השפיר המזוהם נכנסות לדרכי הנשימה של הילד בלידה או לפניה. שאיפה מקרית של קינדספך היא מה שהרופאים מכנים שאיפת מקוניום.

חלק ממרכיבי המקוניום (בילירובין, אנזימים, חלבונים) עלולים לפגוע בריאות ולהוביל לקוצר נשימה חמור או לריאות מנופחות יתר (אמפיזמה ריאתית). במקרה זה, מדובר בתסמונת שאיבת מקוניום (MAS). מי שפיר עבים, צמיגים, ירוקים, עור מכוסה במקוניום או ירקרק והפרעת נשימה עם התנשמות נשימה הם הסימנים הקליניים הראשונים ל- MAS אצל תינוקות. מצב זה מסכן חיים! אצל ילדים חלשים, הרופאים מנסים להשתמש ביניקה כדי להסיר את המגרש של הילד מדרכי הנשימה. בהתאם למידה, אוורור, אנטיביוטיקה ואמצעי החייאה עשויים להיות נחוצים גם, למשל.

none:  רצון שלא התגשם להביא ילדים לעולם עיניים מקום עבודה בריא 

none

add