זיהום קורונה ממוקד למחקר?

האנה הלדר למדה שפה וספרות גרמנית באוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג. בנוסף ללימודיה, היא צברה ניסיון רב בתחום העיתונות ברדיו ובעיתונות המודפסת באמצעות התמחות ועבודה עצמאית. היא לומדת בבית הספר לעיתונות בבורדה מאז אוקטובר 2018 וכותבת, בין היתר, כחניכה ב-

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

צוות חוקרים בינלאומי התבטא בעד הכנת מחקרים עם מתנדבים שנדבקו בעת פיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה. שיקולים כאלה הם עדיין בעלי אופי תיאורטי. האם זה יכול להפוך למציאות?

קבוצה של מתנדבים יכולה להידבק בנגיף שעלול להיות קטלני על מנת להצליח להגן על האנושות ממנו מהר יותר: מה שעשוי להישמע כמו משהו מתוך סרט מדע בדיוני, למעשה יוזמיו של קמפיין "יום אחד במוקדם" .

הצוות בראשות הדוקטורנט האמריקאי כריס בייקרלי מאוניברסיטת הרווארד מחפש אנשים שיכולים להיות מוכנים לחלות ב- Covid-19 על מנת להאיץ את פיתוח החיסון. יותר מ -14,000 אנשים ממעל 100 מדינות כבר נרשמו.

הבדל ממחקרים קודמים

ניסויים קליניים לפיתוח חיסון מורכבים מכמה שלבים. קודם כל, החומר הפעיל נבדק בין היתר על תאימות, ולאחר מכן אחר כך על יעילותו. למטרה זו, חלק מהנבדקים מקבלים את המרכיב הפעיל, קבוצה שנייה מקבלת פלסבו או טיפול סטנדרטי. בדרך כלל, לאחר מכן ממתינים עד שדווקא מספיק מבחנים נדבקו בפתוגן המתאים בכוחות עצמם בכדי שיוכלו להעריך את יעילותו של המועמד לחיסון.

הבעיה: אם פתוגן אינו נפוץ במיוחד, ייתכן שיהיה צורך בעשרות אלפי משתתפים במחקר. בנוסף, שלב הבדיקה הזה יכול להימשך זמן רב מאוד. כאן נכנס הרעיון של "יום אחד מוקדם יותר": זיהום ממוקד של נבדקים מרצון עם נגיף הקורונה עלול להאיץ את שלב הבדיקה המקביל, טוענים היוזמים.

גישה שנויה במחלוקת

אבל "ניסיונות אתגר אנושיים" כאלה - זהו המונח הטכני בשפה האנגלית - שנוי במחלוקת בקרב מדענים. חלק מדגישים את התועלת הגדולה של מחקרים כאלה יכולה להיות לחברה שלמה. אחרים מביעים חששות אתיים ומצביעים על הסיכונים הבריאותיים העצומים שיכולים להיות זיהום בפתוגן כמו Sars-CoV-2 שעדיין לא נחקר בהיבטים רבים.

"לנוכח הנסיבות המיוחדות של המגיפה, מודל המסגרת שלנו והניתוח שלנו תומכים בהנחת בסיס לאתגרי Sars-CoV-2", כותב צוות בראשות המחבר הראשון Seema Shah מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו בכתב העת כתב העת מַדָע. עם זאת, המחברים גם מדגישים כי יש למזער את הסיכונים למשתתפי המחקר, לצוות ולצדדים שלישיים.

יוזמי "יום אחד מוקדם יותר" מתייחסים ל"ניסיונות אתגר אנושיים "בעבר בדף הבית שלהם. לדוגמה, בשנות השבעים, נבדקים בארצות הברית נדבקו במיוחד בכולירה על מנת לבדוק את יעילותו של מועמד לחיסון. במחקרים שונים ניתנו למתנדבים גם פתוגני מלריה.

"מחקר אתגר יהיה יוצא מן הכלל"

בגרמניה מעולם לא היו מחקרים דומים עם אנשים שנדבקו מרצון בצורה זו, אומר ההיסטוריון הרפואי נורברט פול מהמרכז הרפואי באוניברסיטת מיינץ. אך האם ניתן היה להעלותם על הדעת במשבר הקורונה הנוכחי? בתיאוריה, כן - גם מכון פול ארליך (PEI) וגם ועדת אתיקה יצטרכו לאשר זאת. נשיא ה- PEI, קלאוס צ'יצ'וטק, הצהיר לאחרונה: "יש דיון טכני מסוים בנושא ניסויי האתגר האנושי. אולי נוכל להתמודד עם זה שוב מאוחר יותר. אבל זו לא המגמה".

"מחקר אתגר שכזה יהיה חריג מוחלט", מדגיש יורג הספורד, יו"ר קבוצת העבודה של ועדות אתיקה רפואיות בגרמניה, בהתייחס לקאנון הערכים הגרמני. "כי לאחר ניסיון הרייך השלישי, יש לנו סטנדרטים אתיים ומשפטיים מאוד מאוד גבוהים בגרמניה". הסוציאליסטים הלאומיים ביצעו ניסויים רפואיים אכזריים על אסירים במחנות ריכוז.

מוזיקה עתידית

"ניסוי אתגר אנושי" לבדיקת חיסון לקורונה רחוק ממילא. רק חלק קטן מתוך יותר מ -100 פרויקטי החיסונים הפועלים כיום ברחבי העולם נבדקים בניסויים קליניים עם מתנדבים. בהנחה שרצית לתכנן "ניסוי אתגר אנושי" בגרמניה, לדברי הספורד, שיצריך זמן הובלה: "פחות משישה חודשים זה בהחלט לא מציאותי". (hh / dpa)

none:  וֶסֶת רגליים בריאות תינוק ילד 

none

add