הישיבה הגדולה

אינגריד מולר היא כימאית ועיתונאית רפואית. היא הייתה העורך הראשי של במשך שתים עשרה שנים. מאז מרץ 2014 עבדה כעיתונאית וכמחברת פרילנסרים בפוקוס Gesundheit, פורטל הבריאות ellviva.de, הוצאה לאור living crossmedia וערוץ הבריאות של rtv.de.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

גרמניה יושבת חולה. אנשים רבים בגרמניה חיים כיום במידה רבה בחוסר תנועה. ממש מילה לועזית: ספורט.

כל מבוגר בגרמניה יושב בממוצע שבע שעות ביום, יום אחר יום. אפילו יותר שעות ישיבה מגיעות בקרב האנשים העובדים - כל אדם שלישי מבלה יותר מתשע שעות על גבו. אבל זה לא הכל: בממוצע יש שלוש שעות פנאי נוספות מול הטלוויזיה או באינטרנט. אם מוסיפים הכל, כמעט ולא נשאר זמן לפעילות גופנית או ספורט. "חייהם של אנשים רבים בגרמניה חסרי תנועה במידה רבה", היא מסקנת מחקר התרגילים של הטכנאי קראנקנקאס (TK).

גרמניה עומדת במקום

מכון הסקרים פורסה שאל יותר מ -1,000 גרמנים מעל גיל 18 בראיונות טלפוניים עד כמה הם פעילים בחיי היומיום, העבודה, שעות הפנאי והחופשה. המסע הוא המטרה - אמירה זו כבר לא חלה על רוב הגרמנים. כל אדם שני נוסע ברכב, באוטובוס או ברכבת כדי להגיע ליעדים היומיומיים שלו. ההתמקדות כאן היא לאו דווקא בעצלות, אלא ביעילות - מכיוון שלרוב היא למעשה מהירה יותר עם הכנים הניידים.

"רק ארבעה מתוך עשרה אנשים במדינה הזו עדיין נמצאים ברגל בחיי היומיום שלהם", אומר מנכ"ל פורסה פרופ 'מנפרד גלנר. כשני שלישים מהאוכלוסייה אפילו לא מקבלים שעה של פעילות גופנית ביום - "כולל כל טיול למעתיק ", כך גולנר. המהלכים הבלתי נדירים נמצאים בעיקר בקרב הגרמנים המערביים, האנשים במזרח מתלהבים יותר מפעילות גופנית.

כמעט 50 אחוזים מהמועסקים מבלים גם את יום העבודה שלהם בישיבה-ואפילו יחידות האימון הקטנות בין לבין נופלות בצד לכל אדם שני בעבודתו השוטפת. הצורך הוא גדול: "שני שלישים מאלה שיושבים לעתים קרובות מתחרטים על חוסר פעילות גופנית ורוצים לקבל עבודה יומיומית יותר עמוסת אירועים", אומר גולנר. בסך הכל, 90 אחוזים מאוכלוסיית העובדים היו רוצים הזדמנויות מימוש בחברה שלהם - אבל כמעט אחד מכל שלושה לא מוצא.

מי שלא אוהב ספורט זוכה לריבונות

אפילו לא כל גרמני שני משתתף בספורט - למרות שרבים יודעים שפעילות גופנית היא בריאה. מי שלא אוהב ספורט נמצא כרגע ברוב. עם זאת, הם לא מסתדרים כי מצפון האשם מכרסם: כל בטלן שני מודה שפעילות גופנית בהחלט תועיל לו. כמעט כמו רבים מודים שהם מרגישים לא בנוח בגופם. התירוץ הנפוץ ביותר של אלה שנמנעים מספורט: האני החלש. הוא עומד בדרכו של כמעט כל אחד מהם ודואג שתפוחי האדמה מהספה יתעלמו מנעלי הריצה שלהם.
לדור של אמצע שנות ה -20 עד אמצע שנות ה -50 יש את הרצון הגדול ביותר לצאת לדרך-חוסר הפעילות הגופנית שלהם בולט במיוחד. אבל עם המינויים הרבים שלהם הם מגיעים לגבולותיהם - במיוחד כשהם גם צריכים לדאוג לילדים במקביל.

ספורט? מילה זרה!

מי שלא אוהב ספורט זז פחות מחובבי ספורט במסלולים יומיומיים: מי שמעדיף לבלות את זמנו הפנוי מול המסך לא מסתובב בחיי היומיום. גם בחופשה הוא מעדיף להרים את הרגליים, הוא לא רוצה לשמוע כלום על זיעה ושרירים כואבים. ספר, מגבת, כיסא נוח ונוף ברור של הים, הבריכה או האגם - זהו! ילדים הם לעתים קרובות מכשול לחגים פעילים. נחמה אחת: הרצון להסתובב פוחת עם הגיל. בקבוצת הגילאים 18 עד 25, יותר מכל אדם שני מעריך חופשה על כיסא נוח. מאמצע שנות השישים לחייהם ואילך, רק אחד מכל חמישה אנשים מתלהב מזה.

"תנועה הופכת למילה זרה עבור יותר ויותר אנשים", אמר מנהל TK ד"ר. ג'נס באס. "אני מוצא את זה מדאיג במיוחד שנראה שחלק שלם באוכלוסייה מתנתק יותר ויותר מהפעילות הגופנית - וזה בכל תחומי החיים". באס אומר: "אנחנו לא מאמינים שיש או צריך להיות תותח ספורט בכולם, ואנחנו גם לא עושים דמוניזציה של ערב עצלן על הספה". אבל יש צורך בפעולה. אתה צריך להתחיל בחברות, בבתי ספר, גנים ועיריות. "אחרת לא תגיע לאנשים שהכי זקוקים לזה."

מספיקות רק כמה דקות

כמות הפעילות הגופנית הולכת ומצטמצמת עבור אנשים רבים - לפעמים עד כדי כך שהיא מזיקה לבריאות. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), חוסר פעילות גופנית כבר נמצא במקום הרביעי מבין סיכוני המוות בטרם עת. אפילו 150 דקות של פעילות מתונה או 75 דקות של פעילות ספורטיבית בשבוע היו מספיקות כדי להשיג השפעות חיוביות על הבריאות. לספורט יש מוניטין טוב מאוד כ"תרופה "יעילה: הוא אמור לעורר חיי מין, לחזק עצמות, למנוע מחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר, להאיר את המוח בעת דיכאון ואף להגביר את הביצועים המנטליים.

מקור: מחקר תנועה TK 2013: "תזוז את עצמך, גרמניה!"

none:  בריאות דיגיטלית בית חולים טיפול בקשישים