קראו ברגישות רבה

ליסה פוגל למדה עיתונאות מחלקתית תוך התמקדות ברפואה וביו -מדעים באוניברסיטת אנסבך והעמיקה את הידע העיתונאי שלה בתואר שני במידע מולטימדיה ותקשורת. לאחר מכן התקיימה התמחות בצוות המערכת של מאז ספטמבר 2020 היא כותבת כעיתונאית עצמאית ב-

פוסטים נוספים של ליסה פוגל כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

לומדים לקרוא מחדש: היידי בוהם מלמדת ברייל. בכך היא מסייעת לאנשים לגלות את רגישותם באצבעותיהם. ניסוי עצמי.

חשוך. מסכת שינה עבה גוזלת ממני את הראייה. ידי מונחות על דפי ספר פתוח. אני חייב לחפש עד שאני מרגיש את השורה הראשונה, את הדמות הראשונה על הנייר. אני מרגיש את הנקודות המורמות הקטנות מתחת לאצבע המורה שלי. אני לא יכול לומר בוודאות אם יש שניים או שלושה זה מזה.

"אנחנו לא קוראים בקצות האצבעות, אלא עם החבילה הגדולה בתחתית", אומרת היידי בוהם בקול רגוע. "שם פועלות רוב דרכי העצבים. אתה יכול להרגיש רק את כל הנקודות אם אתה מניח את האצבע שטוחה על הנייר, כלומר נושם בעדינות מעליו. "

הילד בן ה -64 עוזר לעיוורים לקרוא בידיים במשך 22 שנה. היא מעבירה שיעורים בכתב ברייל. במשך שישה חודשים, שעתיים בשבוע - זה בערך כמה זמן לוקח לתקן את היסודות. היום אני מקבל את השיעור הראשון שלי.

לפני שמונה שנים, היידי בוהם איבדה את ראייה האחרונה. היא קוראת באצבעותיה - ומלמדת אחרים בכתב ברייל.

קוד של שש נקודות

ברייל, המכונה גם ברייל, היא מערכת נקודות. אות מורכבת משש נקודות לכל היותר. הנקודות מסודרות בשלוש שורות של שתי נקודות כל אחת - כמו שש על קוביות. שמאל למעלה היא נקודה 1, מתחת לנקודה 2, מתחת לנקודה 3. למעלה ימין היא בהתאם לנקודה 4, מתחת ל -5 וימינה למטה היא נקודה 6.

לכל אות קוד משלה. אם רק הנקודה בפינה השמאלית העליונה מורמת, זהו "A". אם יש לגעת גם באחד להלן, פירוש הדבר "B".

לא קל לי לחוש כראוי את הנקודות הקשורות זה לזה. נדרש תרגול כדי להרגיש אם יש שתיים או שלוש נקודות זו מזו. אחרי כמה שורות האצבעות שלי נעשות יותר מיומנות.

משדה הקרב לחיי היומיום

הצרפתי בן ה -16 לואי ברייל פיתח ברייל בשנת 1825. כפעוט, הוא נפצע בעינו והתעוור. לא היה אז כתב ברייל. מי שלא יכול היה לקבל ספרים לעיוורים עם אותיות מישוש. אבל לקרוא את זה קשה מאוד.

"לואי ברייל היה אינטליגנטי. הוא ידע שלחיילים הייתה אז מערכת של נקודות מישוש ", אומר המורה בום. זה איפשר להם לקרוא הודעות מבלי להדליק פנס. ברייל פישט את כתיבת הלילה הזו למערכת שש הנקודות. היתרון: ניתן לקרוא כל אות באצבע אחת בלבד.

תאי קולטן מתים לאט לאט

אני שומע את האצבעות של היידי בוהם גולשות במהירות על הנייר העבה. לפני כשמונה היא הייתה עיוורת לגמרי בעצמה. יש לה ניוון מוטות קונוס. פיגמנטים מופקדים בחלק האחורי של העין. תאי הראייה הרגישים לאור הרשתית, מה שנקרא קונוסים, ולכן לא מתפקדים בהדרגה יותר.

הגורם למחלה הוא פגם גנטי. בגיל אחת עשרה בערך, היידי בוהם החלה לחוש בסימנים הראשונים. "בשלב כלשהו בבית הספר לא יכולתי לראות את הלוח כמו שצריך, גם אם ישבתי בשורה הראשונה", היא נזכרת. המונח ניוון רשתית שימש לראשונה במרפאת עיניים.

החושך התגנב פנימה

היידי בוהם טיפלה אפוא בעזרים לעיוורים כבר מגיל צעיר ולמדה ברייל. "אני חושבת שקריאה וכתיבה הן כישורים שכולם צריכים לשלוט בהם", היא אומרת.

כאשר התאחדות בוואריה לעיוורים ולקויי ראייה חיפשה מורים מתנדבים לברייל לפני 22 שנה, היא יצרה תוכנית שיעור. שישה אנשים הגיעו לקורס הראשון - ולמדו לקרוא שוב. מאז היא המשיכה לעבוד כמורה.

עם השנים הידרדרה הראייה שלה. סוף סוף היא יכלה לראות רק קווי מתאר. ואז לפני שמונה שנים סוף סוף החשיך. "תמיד הרחקתי ממני את המחשבה על זה." למרות שידעה שהיום יגיע, החושך עדיין היה הלם. "הופתעתי עד כמה זה הוריד אותי מהמסלול", היא אומרת.

הרבה אינסטינקט

בזמן שהיידי בוהם מדברת, אני ממשיכה לחוש את דרכי על פני העיתון. ככל שהשיעור ארוך יותר כך האצבעות שלי גולשות מהר יותר על הבליטות הקטנות. "אתה צריך להרגיש את הנקודות, לזהות את היווצרות ואז לסדר את האותיות שקראת כדי לזהות את המילה", אומרת היידי בוהם. זה גורם לי להזיע הרבה.

למרות שהיא לא יכולה לראות כלום, היא יכולה לתקן את תנוחת היד שלי. מגע מהיר מספיק כדי שתוכל לראות אם האצבעות שלי ממוקמות נכון.

עוזרים טכניים

"השעה 16:00", קול אלקטרוני קוטע את השתיקה. זה בא מהשעון של היידי בוהם. בעולם ללא ראייה, כמה עוזרים טכניים מועילים. היא מחזיקה בבוקר מכשיר לזיהוי צבעים עם מצלמה קטנה לבגדיה. המכשיר מכריז על צבע הבגד. "היום זה אמר 'אדום בוהק' לסוודר שלי", אומר בום.

היידי בוהם יכולה לרשום הערות בכתב ברייל בעזרת תבנית מלבנית. באצבעות מתורגלות, היא מהדקת דף נייר לתוך תבנית הפלסטיק. התבנית מציינת את שש הנקודות לאות. בעזרת סוג עט היא לוחצת על קוד הנקודה לאות הנכונה לתוך הנייר. זה לוקח זמן.

"העיוורון לא ממש מגביל אותי, אבל מכיוון שאני לא יכול לראות כלום, זה לוקח לי הרבה יותר זמן לכל דבר", אומר בום.

בחזרה לעבודה

"בין היתר מגיעים אלי עיוורים שעדיין עובדים ושאינם יכולים או לא רוצים לעבור הכשרה מחדש", היא אומרת. התלמידים שלך תלויים ביכולתם להמשיך לקרוא ולכתוב - גם כאשר הם כבר אינם יכולים לראות. אתה צריך ללמוד להשתמש במחשב עם כלים. קו ברייל, למשל, מעביר את האותיות שעל המסך בכתב ברייל. לא רק שתוכל לקרוא לך הודעות דואר אלקטרוני ואתרים, אלא גם לבדוק את כתיב המילים.

בסוף השיעור אני מזהה ארבע אותיות. "אבל", "כדור", "לאאב" - אני יכול לקרוא בעזרתו קומץ מילים קצרות. אבל בשביל זה אני צריך להתרכז לעזאזל. אחרי שעה אני יכול להסיר את כיסוי העיניים. לאט לאט עיניי מתרגלות שוב לאור. להפתעתי, הנקודות המורמות על הנייר גדולות משמעותית ממה שהרגישו הרגע. ללא ספק האינסטינקטים שלי עדיין יש מקום לשיפור.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר האינטרנט של איגוד העיוורים וכבדי הראייה של בוואריה (www.bbsb.org)

none:  הֵרָיוֹן עור סימפטומים 

none

add