ארתרוסקופיה

ולריה דהם היא כותבת עצמאית במחלקה הרפואית היא למדה רפואה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. חשוב לה במיוחד לתת לקורא הסקרן תובנה לתחום הנושא המרגש של הרפואה ובמקביל לשמור על התוכן.

עוד על המומחים של כל תוכן נבדק על ידי עיתונאים רפואיים.

בעזרת ארתרוסקופיה או אנדוסקופיה משותפת ניתן לבדוק במיוחד מפרקים גדולים יותר ולטפל בנזקים במבנים המפרקים. לשם כך מוחדרת למפרק בדיקה אופטית מיוחדת (ארתרוסקופ) דרך חתך קטן בעור. קרא הכל אודות ארתרוסקופיה, כיצד היא מתבצעת ומה הסיכונים.

מהי ארתרוסקופיה?

ארתרוסקופיה היא סוג של בחינת מפרק. לשם כך מוחדר ארתרוסקופ כביכול דרך חתך קטן בעור. זהו צינור דק עם מצלמת וידיאו בקצה. מקור אור ומכשיר שטיפה ויניקה מחוברים גם כן על מנת שהרופא יוכל לצפות במבני המפרקים ללא הגבלה. בנוסף, ניתן להשתמש במכשירים מיוחדים מבחינה ארתרוסקופית כך שניתן לטפל בנזקים ופציעות מיד לאחר אבחנתם.

ארתרוסקופיה של הכתף

הכתף היא מפרק מורכב ורגיש במיוחד שלעתים קרובות נבחן ארתרוסקופית. תוכלו לקרוא עוד במאמר ארתרוסקופיה - כתף.

ארתרוסקופיה של מפרק הברך

פציעות במפרק הברך שכיחות במיוחד. לעתים קרובות ניתן לאבחן אותם ולטפל בהם בארתרוסקופיה. תוכל לקרוא עוד במאמר שיקוף ברכיים.

מתי עושים ארתרוסקופיה?

ארתרוסקופיה משמשת בעיקר לבירור תלונות מפרקים ובחינת פגיעות במפרקים. הסיבות הנפוצות ביותר הן:

  • פציעות או שינויים הנגרמים כתוצאה מתאונה (טראומטית)
  • שינויים ניווניים (שחיקה במפרקים) כגון אוסטיאוארתריטיס
  • שינויים דלקתיים

כחלק מארתרוסקופיה, הרופא יכול לעתים קרובות לבצע פעולות נחוצות בעזרת מכשירים נוספים, אשר בדרך כלל מוחדרים למפרק באמצעות חתכי עור נוספים. הליך זה ידוע גם כניתוח מינימלי פולשני (MIS) או ניתוח חור מנעול.

בהשוואה להליך הכירורגי הפתוח, יש לו יתרון בכך שנחסכים מבני מפרקים בריאים והאורגניזם פחות לחוץ, הכאבים לאחר הניתוח נמוכים יותר וזמן הריפוי בדרך כלל מתקצר. האינדיקציות השכיחות ביותר לארתרוסקופיה כוללות:

  • נזק לסחוס ולעצמות
  • קרעים ברצועות, גידים ושרירים
  • אַמתַחַת
  • גופים משותפים חופשיים

מה עושים עם ארתרוסקופיה?

לפני הארתרוסקופיה בפועל, נשאלת ההיסטוריה של המטופל (אנמנזה) והמטופל נודע על היתרונות והסיכונים של הבדיקה. בנוסף, מבוצעת בדיקת דם, למשל לאיתור יכולת מופחתת של הדם לקריש.

ארתרוסקופיה מתבצעת או בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית, שעבורה רק האזור הכירורגי או גפה אחת מורדמים. למניעת היווצרות קרישי דם במהלך הבדיקה ולאחריה, מזריקים למטופל תרופה נוגדת קרישה (הפרין).

העור של אזור הניתוח מסולק ומחוטא בקפידה. כעת המנתח פותח את המפרק דרך חתך קטן בעור, דרכו מוחדר צינור הנחיה (trocar). לפעמים יש צורך למלא את חלל המפרק בנוזל סטרילי או בפחמן חד חמצני ולמתוח אותו כך שהרופא יוכל להתמצא טוב יותר במרחב המפרק ולהבחין בבירור במבני המפרקים.

הרופא סוף סוף מחדיר את הארתרוסקופ דרך הטרוקר. הוא עוקב אחר הקלטות המצלמה בזמן אמת על מסך, כך שיוכל לבחון את המפרק בזמן שהוא זז. אם הוא מגלה נזק למפרק שניתן לטפל בו מבחינה ארתרוסקופית, הוא מכניס מכשירים נוספים לחלל המפרק באמצעות חתכי עור נוספים. בעזרת קוצים, למשל, ניתן להחליק עצמות וסחוסים, מחט וחוט מאפשרים תפירה של רצועות קרועות.

לבסוף, הארתרוסקופ וכל המכשירים האחרים מוסרים והחתכים בעור נתפרים בזהירות. אם קיים סיכון לדימום, ניתן להכניס צינורות ניקוז באופן זמני למפרק. תחבושת מעט דוחסת גם מונעת חבלות ומגנה על הפצעים מפני זיהום.

מהם הסיכונים בארתרוסקופיה?

ארתרוסקופיה היא בדיקה יחסית לא פשוטה. עם זאת, במקרים נדירים המכשירים והארתרוסקופ בהם משתמשים יכולים לפגוע במבנים המפרקים והמפרקים כגון סחוס ורצועות. כמו כל הליך פולשני, גם מבנים כמו כלי עצבים יכולים להיפגע. בנוסף, עלולות להתרחש חבורות (המטומות) ודימום.

זיהום של הפצעים או חלל המפרק יכול להתרחש גם כן. עם זאת, סיבוך זה שכיח הרבה פחות בארתרוסקופיה מאשר בהליכים כירורגיים פתוחים. למרות תרופות נוגדות קרישה, קיים סיכון להיווצרות קרישי דם בוורידים (פקקת), כמו לאחר כל ניתוח.

מה עלי לקחת בחשבון לאחר ארתרוסקופיה?

הן לאחר אשפוז חוץ והן לאחר ארתרוסקופיה שבוצעה בבית חולים, יש לשמור על המפרק הפגוע כמה שיותר כמה שיותר למשך פרק זמן מסוים. משככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות, קירור ואמצעי גמילה כגון הגבהה משמשים גם הם להבטחת ריפוי מהיר וטוב ביותר.

לאחר שלב זה של אימוביליזציה, ארתרוסקופיה מלווה בפיזיותרפיה המשקמת את תפקוד המפרק.

none:  סמים מְנִיעָה תרופות צמחי מרפא ביתיים 

none

add